סרטון אנימציה קצר על הצורך להרים את המבט וליהנות מהדרך
מה יש בים וביצוריו שגורם לנו להרהר בחיינו? בשנת 1851 פרסם הרמן מלוויל את היצירה האלמותית מובי דיק, המתארת את המרדף האובססיבי אחר הלווייתן האימתני. ארנסט המינגווי המתין 101 שנים בטרם פרסם יצירה מכוננת נוספת, הזקן והים, גם היא עוסקת בהתמודדות עם הטבע ובמסעותיו של האדם אחר מטרותיו. אולי זה חוסר הנגישות של המצולות שהופך את הים לאובייקט נוח לתלות עליו את אתגריו של האדם.
קיימות דוגמאות נוספות, כמו האגדה על דג הזהב ושלושת המשאלות, ואפילו בכתבים היהודיים מופיע סיפורו של יונה הנביא. הרים של מילים נכתבו על הים, על דייריו ועל האדם כדי להמחיש רעיון גדול לגבי החיים. המעצבת האוסטרית ג'יל גוריטשניג, לעומת זאת, בחרה בדרך מרעננת להביא את סיפורו של האדם והים – ללא מילים. היא אולי לא מלוויל ולא המינגווי, אבל סרטון האנימציה הקצר שיצרה כבר זכה בכמה פרסים ובפופולריות גבוהה.
ביצירתה מתארת גוריטשניג את קורותיו של דייג נחוש אשר מחפש אחר דג ספציפי שראה בחוברת. הוא עושה לילות כימים בסירתו ובכל פעם שמצוף החכה זע קמעה, הוא מקווה שהפעם זו הפעם. כך עובר זמנו בציפייה ובהמתנה, עד שיום אחד נראית צלליתו הגדולה של דג שוחה באיטיות לעבר סירתו הקטנה. היצירה זכתה לשם How to wait for a very long time, שם המרמז רק על אחד מהמסרים מעוררי המחשבה ששזרה היוצרת בעלילה.
להרים את המבט
הקסם בסיפור של גוריטשניג הוא הפשטות שבה היא מביאה את המסרים העמוקים. וכמובן, ישנו ההיבט הוויזואלי שמעניק ליצירה ממד שונה של משמעות. האנימציה מאפשרת ליוצר לשחק עם המציאות בדרך מיוחדת, עם יותר גמישות ומקום לדמיון, כפי שהסביר הבלוגר קריסטיאן וויליאמס, מעריץ מושבע של סרטי פיקסאר. וכך, היצירה נהנית משני העולמות: מחד יש לה את הפן הוויזואלי המושך, ומאידך, היא מאפשרת לשחק עם המציאות ועם הדמיון כפי שמילים מאפשרות לנו.
סיפורו של הדייג מתחיל בהצצה בעמוד מסומן בחוברת, ועליו מודבקת פתקית לצד תמונתו ותיאורו של דג גדול. לאחר מכן יוצא הדייג אל הטבע וממתין בסירתו. כאשר המצוף נע, נדרך הדייג וממהר לשלוף את השלל מהמים, רק כדי להתאכזב ולגלות שמדובר בדג אחר, קטן יותר. לאחר זמן מה יוצא הדייג שוב אל המים והפעם לוקח את החוברת עמו. כשהוא יושב בסירתו, הוא בוחן בערגה את העמוד המסומן. מתחת למים חומקת לה צללית גדולה.
אל סירתו של הדייג קופץ דג קטן, אך הוא משליך אותו למים. לאחר מכן המצוף נע, ופעם אחר פעם הוא שולף מגוון דגים מקסימים ויפים בצורות וצבעים שונים – אך הדג מהחוברת מסרב להופיע. עד שיום אחד, בשעת בין ערביים כאשר הוא מנומנם בסירתו, לפתע קרב צל גדול אל הסירה. הדייג קופץ ממקומו כדי להושיט יד לחכה, אך כל שהוא רואה זה דלי וחבל. נואש, מתוסכל וחסר אונים, הוא צונח על גבו, ספק מעולף, בדיוק כשהדג הגדול נמצא מתחת לסירה. מעוצמת החבטה מתפזר הדג למאות דגיגים קטנים הנפוצים לכל עבר.
גוריטשניג כתבה על הסרטון כי מדובר "בסרט קצר על דייג עם אובססיה לתפוס דג מסוים. כל חייו הוא מנסה לתפוס שלל גדול, אך תופס רק דגים אחרים במקום. במשך הזמן הוא נהיה מתוסכל ולא מסוגל להעריך את הטבע היפהפה שסביבו. הוא שוכח שהמסע הוא הגמול". מעבר לתיאור הכללי של המשל והנמשל, הסיפור כולל בתוכו עוד מספר רמזים לרעיונות פילוסופיים מוכרים, שהוטמעו ביד רכה באמצעות אלמנטים אנימטוריים מסוימים.
כך, למשל, אחד האיים שלצדו ממתין הדייג לשלל אויר בדמותו של דג. מעט קשה להבחין בכך במבט ראשון, אך בבלוג behance מציגה גוריטשניג כמה משלבי העבודה על הווידיאו וחושפת את האיור הבסיסי של האי, ובו נראה הדג בבירור. כפי שהיא כותבת, הריכוז במטרה עלול לגרום לדייג להתעלם מהטבע היפה שסביבו. המסר שלה הוא לא להינעל, להרים את הראש וליהנות מהדרך עצמה. בפרפרזה על "המדיום הוא המסר" של מרשל מקלוהן, המסע הוא הדג הגדול. אבל העובדה שהטבע הוא בעצם הדג לוקחת את המסר הזה קצת יותר לעומק: ייתכן מאוד שהדבר שאנו מצפים וממתינים לו נמצא כל העת סביבנו, אך אנו נכשלים להבחין בו כיוון שעינינו כבושות במים, בחיפוש אחר הדג שסימנו בעמוד החוברת.
אלמנט איורי נוסף שבולט מגיע בסצנת הסיום המבריקה – הדג הגדול מתפזר להמון דגים קטנים. כאן נראה כי היוצרת ניסתה לומר כי ייתכן שהדג הגדול של חיינו הוא למעשה פיקציה. מה שבאמת נמצא שם זה המון רגעים, הישגים וזיכרונות קטנים. אם נחזור אל הסירה, הרי שהדייג השליך את הדגים הקטנים כלאחר יד בכל פעם שעלו בחכתו, ואפילו כשאחד מהם קיפץ באקראי אל סירתו. כל אותם דברים קטנים בחיינו, רומזת לנו גוריטשניג, מתגבשים בסופו של דבר לכדי דג גדול.
ולכן, כשאנו מציבים לעצמנו מטרות או יעדים לחיים, כשאנו מסמנים דג גדול בחוברת, עלינו לזכור שאולי הוא יבוא ואולי לא; אולי בצורה שדימינו בעיני רוחנו ואולי בדמות אחרת. כל זה לא צריך להפריע לנו ליהנות מדגים אחרים המופיעים בחוברת, וכמובן לא מהעונג שבשהייה בסירה בחיק הטבע.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
ההבדל בין גברים לנשים נחשף בסרטון אנימציה משעשע
15 ציטוטים ספרותיים שייקחו אתכם לסיור במשולש הגבולות של הומור, אבסורד וסוריאליזם
אתנחתא של טבע: הקרקל כמשל לגמישות מחשבתית והתמודדות עם אתגרים
עוד מרדיו מהות החיים:
