הלוגיקה שמאחורי טרנספורמציה תודעתית
ישנו מיתוס הגורס כי בני האדם מנצלים רק 10 אחוז מהמוח שלהם. בעוד שטענה זו הופרכה מדעית, היכולת שלנו לגשת לכל אחד מחלקי המוח עודנה תלויה בנסיבות משתנות. האיבר המורכב הזה נועד לשרת כל כך הרבה מטרות וצרכים, ולכן האזורים השונים בו פעילים יותר או פחות בהתאם לסיטואציה שבה אנו נמצאים. אחת היכולות המנטליות שהרבה מדברים עליה אך מעטים הצליחו לחוות אותה, היא הגעה למצב של תודעת-על.
מדיטציות שונות, התערבות של כימיקלים, טקסי טרנס וטכניקות מגוונות נוספות – כולם נועדו 'לפרוץ' את המצב התודעתי המוגבר של המוח, ומצליחים בכך במידה זו או אחרת. האם מדובר במצב ספיריטואלי סובייקטיבי שאפשר רק להלך סביבו בתיאורים מעורפלים, או שטרנספורמציה תודעתית היא דבר ממשי, מוגדר ורציונלי? זה השלב שאנו אמורים להגדיר את אותו מצב תודעתי, וכאן הסיפור הגדול – הגדרה שיטתית של תודעת-על היא בבחינת הסבר לוגי שמפשט את מה שתורות ומסורות בנות אלפי שנים מנסות להסביר, כמו גם לא מעט ספרים.
מומחים מאמינים שכדי להבין באמת מהי טרנספורמציה מנטלית צריך לחוות אותה. הפילוסוף אלן דה בוטון ייסד ארגון בשם The School of Life שנועד "לפתח אינטליגנציה רגשית בעזרת התרבות". בערוץ היוטיוב של הארגון התפרסם סרטון שהופק בנושא תודעת-על, ובו נשמעת גישה קצת אחרת. הווידאו מנסה להסביר בצורה הכי רציונלית שניתן מהו המצב התודעתי העמוק שכולם מדברים עליו, מהי אותה "חוויה אוקיינית" של חיבור מנטלי למשהו גדול ורחב מאתנו.
בני האדם, ככל שאר היצורים, עסוקים מרבית הזמן בעצמם. נאהב זאת או לא, הישרדות (לבד ממקרים חריגים) היא המשימה שעומדת בראש ה- To do list שלנו באופן קבוע. ללא החיים עצמם, כל שאר המשימות אינן רלוונטיות. כפי שנאמר בווידיאו, כדי לספק את הצרכים הבסיסיים של הישרדות והצלחה, במובן הצר של המילה, המוח עובד על תודעה נמוכה. "מדעני מוח מדברים על החלק התחתון של המוח, אותו הם מכנים 'גרעיני הבסיס', שתחת הדרכתו אנו… דבקים באדיקות לתדמית מחמיאה של מי אנחנו ולאן אנו הולכים".
כמובן שהמערכת הזו נועדה לתחזק את קיומנו בעולם לאור האתגרים הרבים שמציב בפנינו הטבע, ברמה הפיזית והפסיכולוגית כאחד. ואולם, המוח שלנו המשיך להתפתח, וחלקיו הנוספים, החדשים יותר מבחינה אבולוציונית, מאפשרים לנו לחוות קיום שנמצא מעבר לרמת ההישרדות הבסיסית. אולי זה קרה מכיוון שהאדם הצליח להתגבר על הרבה מכשולים והתפנו לו משאבים וזמן לקיום המשוחרר מהמרדף ההישרדותי, אבל זוהי רק השערה. מה שוודאי הוא שניתן להגיע לחוויה הזו באמצעות מה שמכונה "המוח העליון" ובמינוח המקצועי, הניאוקורטקס. שמו של החלק כבר מעיד על היותו חדש יחסית בשימוש האדם.
"הניאוקורטקס הוא מקום מושבם של הדמיון, של האמפתיה ושל שיפוט חסר פניות" מסביר הקריין בווידיאו. תחת נסיבות מסוימות, כאשר רעשי הרקע של 'החיים ההישרדותיים' מתעמעמים או נעלמים כליל, אנו מסוגלים לגשת בצורה מאוד נקייה לאזור התודעה הגבוהה במוח, ואז, ממשיך הקריין, "אנו משחררים את האחיזה באגו ועוברים לנקודת מבט פחות מוטה [לגבי עצמנו] ויותר אוניברסאלית". שהייה במצב זה מאפשרת לנו להעביר את תשומת הלב לאנשים אחרים, לטבע, ואם אנו ברי מזל – להגיע לתודעת-על בעצימות גבוהה, כך שתשומת הלב שלנו יכולה לפנות גם לאותה חוויה מאוחדת של היקום.
למרות שהקיום היומיומי שלנו בדרך כלל אינו מוטל בספק, החברה, התרבות ואולי גם משהו בטבע שלנו, מותירים אותנו דרוכים לפרקי זמן ממושכים. אנו עסוקים בקריירה, במשפחה, בקשרים חברתיים ובשאר הדברים שמרכיבים את החיים. לכן, אף על פי שהישרדות פיזית כבר אינה מוטלת בספק כמו בעבר, עדיין מרבית הזמן איננו פנויים לגמרי לשהות במצב מנטלי עליון. אבל היכולת קיימת וזו החלטה שלנו אם וכמה לפתח אותה.
ומה בעצם התועלת של תודעת-על, או – מה יוצא לנו מזה? במילים פשוטות, היא מאפשרת לנו לקבל הבנה רחבה ועמוקה יותר של הקיום עצמו. כשאנו ממוקדים בהישרדות האישית שלנו אנו נותרים עם שאלות פילוסופיות חסרות מענה לגבי התמונה הגדולה ומה מקומנו בתוכה. ואילו במצב של תודעת-על מתחברות הנקודות ויוצרות רצף ברור יותר, גם אם לא לגמרי, של היקום ושל היחסים בין חלקיו השונים.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
תיאוריות פיזיקליות שופכות אור על השאלה - האם יש לנו חופש בחירה?
מה חלומותיו של עגנון מלמדים אותנו על הפסיכולוגיה האנושית?
האם תם העידן המפריד בין מדע ורוח? 3 סימנים חושפים מגמה מעניינת
תופעה: מה גורם למתכנתי המחשבים להיות ב'היי' באמצע העבודה?
האם המדע הולך ונפתח לרעיון של חיים אחרי המוות?
כיצד עזרו גרייטפול-דד לגלות ראיות לקיומה של טלפתיה בין חלומות?
עוד מרדיו מהות החיים:
