6 פילוסופים פסימיים שיהפכו אתכם יותר מאושרים

רשימת קריאה: חיבורי הגות שמוצאים את המתוק מתוך המר

בועז מזרחי | 28 דצמבר, 2014

הרבה מהערכים המודרניים החיוביים כמו "אפשרויות בלתי מוגבלות" או "צמיחה תמידית", עשויים להוביל אותנו לביקורת עצמית קשה ביחס למידת ההצלחה שלנו, כך טוען הפילוסוף השוויצרי-יהודי אלן דה בוטון. החדשות הטובות הן שזה עובד גם הפוך. דה בוטון לוקח 6 פילוסופים שנחשבים לפסימיסטים ומסביר לנו כיצד דבריהם יכולים לגרום דווקא לאפקט הפוך ולתת לנו נקודת מבט קצת יותר חיובית.

1. מישל דה מונטן

דה מונטן אוהב לציין שפילוסופים לא יודעים כל דבר ושהיה חכם יותר מצדם לו היו בעלי חוש הומור עצמי מפותח יותר. הוא כותב בכנות חדה שנועדה לזעזע את המתחסדים: "מלכים ופילוסופים עושים צרכים, וכך גם נשים" הוא כותב, "אפילו על הכס הרם ביותר בעולם, אנחנו עדיין יושבים על האחוריים".

2. לוקיוס אנאוס סנקה

היה שייך לאסכולה הסטואית שמלמדת כיצד להגיב ברוגע לאסונות. אנו נוטים לחשוב שדברי עידוד יגרמו לאנשים אושר, אבל סנקה אומר משהו שלמרבה האירוניה הוא די מנחם: "איזו סיבה יש לבכות על חלק מסוים בחיים? החיים כולם הם סיבה לדמעות".

3. פרידריך ניטשה

עבור רבים ניטשה נחשב לבלתי מובן ויש שיאמרו אפילו משוגע. אולם דה בוטון אומר כי ניטשה היה חכם ושפוי למדי. ניטשה הכיר בחשיבות הצורך באתגרים בחיים, או כפי שהוא ניסח זאת: "מה שלא הורג, מחשל".

פרידריך ניטשה בשנת 1899. באדיבות Wikimedia Commons.

4. ארתור שופנהאואר

לשופנהאואר יצא שם של אדם ממורמר וקשה, אבל גם ממנו אפשר לשאוב אופטימיות במצבים מסוימים. ניתוחו המבריק לגבי רומנים מוביל למסקנה שיכולה לעודד אנשים שחוו שברון לב. הוא טוען שיהיה זה שיגעון לצפות לאושר ממערכות יחסים, וכנראה זו לא המטרה לשמה הן נוצרו. לכן אין סיבה להתאכזב מאהבה.

5. אפיקורוס

הגותו מזוהה עם חומריות – הנאה היא הדבר הכי חשוב בחיים. הקהל הבין את הרעיון הזה כהנאה חושית ושמו של אפיקורוס הפך לביטוי לגרגרנות וביהדות – כינוי לכופר. אולם אם קוראים את אפיקורוס האמיתי, מבינים שהרעיון שלו להנאה היה רוחני למדי. למעשה, הוא דיבר על הנאה במובן הפשוט של לשבת עם קבוצת חברים טובים ולקרוא ספרים בחוץ.

6. אפלטון

בחיבורו "הימים האחרונים של סוקרטס" מתאר אפלטון את מות המנטור שלו, לאחר שתושבי העיר אתונה גרמו לו לשתות רעל. זהו סיפור סוחט דמעות, על המשכיל החכם והמצחיק שנהרג בידי בני זמנו הבורים. אבל זהו גם שיעור על דבקות בערכים והשראה לכל מי שדעתו שונה משל הרוב.