מרצה לפסיכולוגיה מפריך אמונות פופולריות על המחשבה שלנו
אנו מתהלכים עם המון הנחות מוקדמות בראשינו. הן עוזרות לנו לקבל החלטות, מסדרות את העולם בצורה הגיונית עבורנו ויוצרות מבנה קיים שאליו אפשר לקלוט כל מידע חדש. הנחות מוקדמות הן חלק טבעי מאופן פעולת המוח שלנו. העניין הוא שחלקן פשוט לא נכונות, או אם להיות יותר עדינים – לא מדוייקות. הרבה ממה שאנו חושבים על עצמנו ועל הסביבה מגיע מאמונות פופולריות מוטעות: הן החלו כגרעין של אמת, אבל התווספו אליהן שכבות של מידע לא נכון, שביחד עם גלגולים שונים ועיוותים של המקור, נוצרו מיתוסים שרווחים בקרבנו.
ד"ר בן אמברידג', מרצה בכיר לפסיכולוגיה באוניברסיטת ליברפול, עושה שירות לציבור ומפריך עשרה מיתוסים פופולריים שכאלה. בהרצאה קולחת הוא יוצר רצף לוגי, עלילה סיפורית אם תרצו, בין כמה מהאמונות היותר נפוצות: תשמעו על ההבדלים בין גברים לנשים, משקלה של גנטיקה באינטליגנציה, העדפותנו הרומטיות וכן הלאה. הפרכת מיתוסים בנושאים כה חשובים משולה לסדר פסח – להתבונן רגע על כל מה שיש לנו ולהיפטר מהמיותר, או לשדרג את הקיים. מלבד זאת, כדאי לשים לב גם באילו נושאים קיימים המיתוסים, זה יכול לספק תובנות עלינו כחברה.
1. פערים מוחיים בין גברים לנשים? לא ממש
אמברידג' מסביר כי אכן קיימים הבדלים בין גברים לנשים, אך הם זניחים ולכן חסרי חשיבות סטטיסטית של ממש. הוא מתחיל דווקא בהצגת דוגמה שבה כן קיימים הבדלים בין נשים לגברים – פיזיות. בזריקת כדור למשל, נראה הבדל משמעותי, כשגברים מסוגלים לזרוק חזק יותר בממוצע. אבל כשזה נוגע למשל לתפיסה מרחבית, עם הדוגמה המייצגת של ניווט, קיימת נטייה להאמין שלגברים יש יתרון. הוא אמנם קיים, אך חסר משמעות סטטיסטית "למעשה, האישה הממוצעת היא טובה יותר מ- 33 אחוז מהגברים," מראה אמברידג' על הגרף. זה תקף גם בכיוון ההפוך. נהוג להניח שנשים חזקות יותר בתפקודי שפה, אך גם כאן "33 אחוז מהגברים טובים יותר מהאישה הממוצעת". בשני המקרים גרעין של אמת נופח הרבה מעבר לממדים המציאותיים.
2. כתמי רורשאך – אל תאמינו לכל מה שאתם רואים
בניסוי קטן שהוא עורך מול הקהל מנסה אמברידג' להמחיש את האבסורד שבפשטנות של כתמי הרורשאך. למשל כתם שנראה כמו שני דובים עומדים על רגליהם ונוגעים אחד בידו של השני, יכול להתפרש כאמירת שלום או כקרב. אולם אין לזה כל אמירה משמעותית על האישיות שלנו, "למבחני כתמי הדיו של רורשאך אין למעשה כל תוקף כשזה מגיע לאבחון אופי של אנשים". בניסוי קצת יותר גדול, השתמשו החוקרים בכתמי רורשאך כדי לאבחן את הנבדקים וגילו סכיזופרניה בשישית מהאנשים הבריאים לחלוטין. השיטה הזו היא קוריוז פסיכולוגי נחמד, אך בהחלט לא שיטת אבחון מהימנה.
3. מה סגנון הלימוד החזק שלכם? ויזואלי, שמיעתי או מעשי?
התשובה היא אף אחד, וכולם ביחד. ישנם מבדקים פסיכולוגיים שמנסים לקטלג אנשים על פי צורת הלימוד שלהם. דוגמה למבדק כזה היא השאלה כיצד תעדיפו לאפות עוגה? התשובות האפשריות הן: בעזרת ספר מתכונים עם תמונות, על ידי הדרכה מחבר בטלפון או להיות ספונטניים ולמצוא את דרכם לבד במתכון. לפי התשובה אפשר לקבוע אם אתם תלמידים ויזואליים, שמיעתיים או מעשיים. אלא ששיטת הלימוד אינה נובעת מהתלמיד, מסביר אמברידג', אלא מחומר הלימוד, "האם אתם יכולים ללמוד נהיגה, לדוגמה, רק באמצעות הקשבה למישהו האומר לכם מה לעשות מבלי כל ניסיון תחושתי?" מובן שלא. גם מחקרים תומכים בכך שפורמט הלימוד תלוי בסוג המידע ולא בסוג התלמיד. אנו מכילים את כל היכולות וצריכים לדעת להתאים כל אחת למידע שאנו מנסים לקלוט. בנהיגה זה מובהק, החכמה היא ליישם את צורת הלמידה המתאימה באופן יצירתי במקומות פחות ברורים.
4. הכל תלוי בהשקעה, חוץ ממה שלא
האינטרס החשוב ביותר של אנשי חינוך הוא לעודד את התלמידים להשקיע את מרב מאמציהם, וזה נכון גן לגבי חיילים, עובדים, בני זוג וכן לגבי עצמנו בחיים הפרטיים. ככל שנשקיע יותר נגיע רחוק יותר – באופן ודאי, אבל גם באופן יחסי. מדוע? כיוון שכל אחד פועל במסגרת של יכולות נתונות מראש – הגנטיקה שלו. אמברידג' מספר כי 58% מהביצועים שלנו קשורים בגנטיקה, כפי שנמצא במחקרים שהשוו תאומים זהים לאחים רגילים. זאת אומרת שהשקעה בהכרח תקדם אותנו, אבל זה תמיד יהיה בהתאם לנתונים הגנטיים. לא כל מי שינסה להיות אסטרונאוט יצליח גם אם ישקיע המון, אבל מי שמתאים ולא ינסה יהיה בדיוק באותו מצב, עם הרגליים מחוברות לכדור הארץ.
5. שמאליים הם יצירתיים יותר. האמנם?
למיתוס זה יש כמה וכמה רבדים והוא נולד בעקבות שילוב לא נכון של כמה עובדות על המוח האנושי. הסברה הרווחת היא שהחלק הימני במוח הוא היצירתי יותר ואילו החלק השמאלי אחראי על החשיבה הלוגית. בפועל, למרות שיש חלוקת תפקידים מסוימת בין חלקי המוח השונים, כמעט כל פעולה שאנו מבצעים כרוכה בתקשורת מורכבת בין כל חלקי המוח. באופן הזה מתבצעות פעולות פשוטות למדי, קל וחומר המורכבות שבהן. המיתוס הזה הניב מיתוס נוסף, לפיו אנשים עם יד שמאל דומיננטית הם יצירתיים יותר, כיוון שהמוח מפעיל צדדים מנוגדים בגוף (אונה ימין מפעילה את צד שמאל ולהיפך). גם כאן יש שבב של אמת, אבל המציאות שונה בהרבה מההנחה: "מה שנכון הוא שאנשים שווי ידיים, או אנשים שמשתמשים בשתי הידיים למשימות שונות, הם אנשים יצירתיים יותר מבעלי יד אחת דומיננטית, מכיון שהיותם שווי ידיים אומר ששני צידי המוח מדברים הרבה אחד עם השני, מה שמתייחס ליצירת חשיבה גמישה. המיתוס של האדם השמאלי היצירתי עולה מן העובדה שאנשים שווי ידיים שכיחים יותר בקרב שמאליים מאשר ימניים".
6. האם האזנה למוצרט תשפר את ביצועי המוח?
במסגרת מחקר פסיכולוגי נמצא שאנשים שהאזינו למוזיקה של מוצרט לפני מבחן IQ, השיגו בו תוצאות טובות יותר. מכאן נולד הרעיון שמוצרט משפר את האינטליגנציה. ההכללה הזו מוליכה שולל, כיוון שמחקר ההמשך גילה שגם סיפורי סטיבן קינג שיפרו את הביצועים במבחנים. המשותף למוצרט וקינג הוא שיש להם קהל אוהבים. הכוונה היא שכשאנשים שאהבו את מוצרט האזינו לו, זה שיפר אותם. כשאנשים שאהבו את סטיבן קינג האזינו לסיפורים שלו, זה גם שיפר אותם. אולם כאשר הושמע קטעי מוצרט לחובבי סטיבן קינג, ולהיפך, לא נרשמה עלייה בביצועים המוחיים. המסקנה המתבקשת, אם כן, היא "ששמיעת משהו שאתם נהנים ממנו מעוררת אתכם טיפה ומביאה לכם תגבור .I.Q זמני על טווח צר של משימות" ולא יותר מזה.
7. רומנטיקה היא עניין אוניברסלי
התרבות שלנו מכתיבה המון דברים, אבל מעט מאוד ביחס לאהבה, על פי אמברידג'. קיימת הנחה שהעדפת בני זוג היא תלוית תרבות, מיתוס שהופץ על ידי חוגים סוציולוגיים לדבריו. אולם מחקרים שנערכו ב-37 תרבויות שונות ברחבי העולם מציגים תמונה אחרת: "בכל תרבות ותרבות על פני הגלובוס, גברים העריכו יותר את המשיכה הפיזית בפרטנריות מאשר נשים, ובכל תרבות נשים הציבו בחשיבות רבה יותר מגברים אמביציה וכוח השתכרות גבוהה". בוודאי קיימים פרמטרים שאכן מושפעים מתרבות, אבל ישנו מכנה משותף לבני האדם, כנראה אבולציוני, שמכוון את הבחירות הרומנטיות שלהם. זה נכון גם לגבי העדפת גיל – בכל התרבויות, רוב הגברים העדיף נשים צעירות מהם ורוב הנשים רצו גברים מבוגרים מהן.
8. סינדרום "היד החמה" בספורט
מי שצופה בספורט, מכיר את התופעה ששחקן עולה על גל של הצלחה ופשוט לא מפספס. הכל הולך חלק, כל זריקה נכנסת לסל, כל בעיטה פוגשת את אחורי הרשת וכל חבטה מסתיימת בנקודה. אלא שמה שאנו רואים הוא לא ספורטאי שתפס יום, אלא למעשה רצף של אקראיות. "המוח שלכם יוצר דפוסים מהאקראיות," אומר אמברידג', "ומפני שהמוח אוהב לראות דפוסים כשאין כאלו, אנחנו רואים את הסדרות האלו ומייחסים להם משמעויות". אמנם לא ניתן להכחיש שיש לספורטאים משחקים טובים יותר וטובים פחות, אבל כשמנתחים את הדפוס הסטטיסטי של הצלחות מול החטאות, מתברר שכל אחד יכול להגיע לרצף של הישגים אם הוא רק ינסה מספיק פעמים ויגיע לרצף אקראי.
9. הניסוי של מילגרם – מיתוס טעון (בחשמל)
אולי המחקר המפורסם ביותר בהיסטוריה של הפסיכולוגיה המודרנית היה ניסוי החשמל של מילגרם. נבדקים נתבקשו לתת מכות חשמל לחבריהם בכל פעם שהם טעו במתן תשובה לשאלה. לנבדקים נאמר שהם חלק מניסוי שנועד לבדוק שיטה חדשה לשיפור ביצועים, אולם מטרת הניסוי האמיתית הייתה לבדוק עד כמה רחוק ילכו אנשים בגרימת כאב לאחר מתוך ציות עיוור לדמות סמכותית בחלוק לבן. והתברר כי אנשים ילכו ממש רחוק בנסיבות הללו. תוצאות הניסוי הכו גלים בעולם ועוררו שאלות מוסריות קשות. אמברידג' מבצע כמה תיקונים היסטוריים ביחס לניסוי השנוי במחלוקת: "סיפור זה הוא מיתוס משלוש סיבות. הראשונה והכי קריטית, חלוק המעבדה לא היה לבן, למעשה הוא היה אפור. שנית, המשתתפים יודעו לפני הניסוי ותוזכרו בכל פעם שהעלו חשש, שלמרות שמכות החשמל היו כואבות, הן לא היו קטלניות ולמעשה אינן גורמות לנזק בלתי הפיך. ושלישית, משתתפים לא נתנו את מכות החשמל רק מפני שמישהו בחלוק אמר להם. כשהם נשאלו לאחר הניסוי, כל המשתתפים אמרו שהם האמינו לחלוטין שהמחקר על למידה ועונש שירת מטרה מדעית ראויה שתפיק רווחים למדע לטווח ארוך בניגוד לרגעי אי הנוחות הלא קטלניים שנגרמו למשתתפים".
10. יודעים לזהות שקרנים – שקר או אמת?
"מאות מבחנים פסיכולוגיים לאורך השנים הראו שכולנו, כולל שוטרים וחוקרים, מנחשים במזל כשמדובר בגילוי שקר דרך שפת הגוף ודפוסי דיבור" אומר אמברידג'. באינטרנט תמצאו הרבה תיאוריות, סימנים ורמזים שמעידים על שקרן או על דובר אמת. ולמרות שחלקם נכונים ומגובים מדעית, זה לא אומר שאנו יודעים לזהות אותם. לפעמים הפער בין המידע התיאורטי לבין הביטוי שלו בפועל הוא גדול מאוד וללא ניסיון מעשי משמעותי, היכולת שלנו לזהות שקרן אינה עומדת בסטנדרט של המיתוס.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
משחקי מוח: עד כמה אתם חושבים בדפוסים?
5 דברים שכדאי לדעת על המוח, האינטליגנציה והזיכרון שלנו
9 דברים שלא ידענו על סודות המוח היצירתי
עוד מרדיו מהות החיים:
