האם השפה היא מכונת האמת האמינה ביותר?
התת-מודע שלנו חושף לעולם את האמת הפנימית שלנו, אפילו אם אנחנו לא בדיוק רוצים בכך. סרטון של TED-Ed סוקר את הדרכים בהן בני אדם משתמשים כדי לספר את האמת, גם כשהם משקרים. אולי לא כל אחד יכול לעלות הרמזים הקטנים לאמת שנמצאים בין השורות, אבל הם בהחלט שם. קיימות טכנולוגיות שונות לזהות מתי אנשים אומרים את האמת ומתי לא, בהתבסס על מצב פיזיולוגי, ביולוגי ומנטלי. אבל קיימת דרך פשוטה יותר, שלא מצריכה אמצעים מיוחדים או טכנולוגיה מתקדמת. כל מה שצריך זה לשים לב למילים ולשפה שבה אנשים משתמשים.
אנו שומעים בין 10 ל-200 שקרים ביום וכולנו כנראה גם מספרים כמה. אחת הסיבות שאנו לא תמיד מקפידים על האמת היא כדי להציג את עצמנו באופן חיובי, אנו "מחברים את הפנטזיות שלנו לאדם שהיינו רוצים להיות, במקום למי שאנחנו". וזה בסדר. רבים מהשקרים שאנו מספרים או נתקלים בהם ביומיום אינם מזיקים כל כך. ולמרות זאת, כדאי להכיר את הסימנים שמעידים על שקר וכמובן גם להבין עוד רובד בו המוח שלנו פועל.
כ-95% מהפעילות המוחית היא תת-הכרתית ושם אין לנו שליטה על עיבוד המידע. ישנה תופעה פסיכולוגית הנקראת "ניטור המציאות" והיא מתארת את הדרך בה אנו משתמשים בזיכרונות כדי להרכיב את תמונת המציאות. חקר התופעה גילה כי קיים הבדל מהותי בשימוש בשפה – בין מצב בו אנשים מתארים חוויות אמיתיות, למצב בו הם מדברים על חוויות מדומיינות. כלומר, כאשר אנו ממציאים סיפור, שיטת עיבוד המידע שמתבצע בתת-מודע שלנו היא שונה משיטת עיבוד המידע שמתבצע כשאנו מספרים את האמת. כתוצאה מכך, גם השימוש שלנו בשפה הוא שונה.
טכנולוגיה של ניתוח טקסט לינגוויסטי סייעה לעלות על 4 דפוסי שפה בהם אנשים משתמשים בלי לשים לב כשהם משקרים:
1. המנעות משימוש בגוף ראשון.
2. נטייה לשימוש בביטויים שליליים.
3. שמירה על מונחים פשוטים.
4. נטייה להשתמש במשפטים מורכבים ומסובכים.
לכל אחד מדפוסים הללו יש סיבה. המנעות משימוש במילה "אני" למשל, נובעת מהצורך להרחיק ולבדל את עצמנו מהשקר. הנטייה לשליליות נובעת מרגשי אשמה תת-הכרתיים בגלל השקר. שימוש במונחים פשוטים מתרחש כאשר המוח מתאמץ לבנות סיפור שקרי מורכב ואילו הדפוס האחרון וההופכי – סיבוך יתר, נובע מהצורך לרכך ולעמעם את השקר. כל הגורמים לדפוסים הללו כאמור, מתרחשים בתת-מודע.
את היישום של הדפוסים הללו ניתן לראות בשקרים שסיפרו אנשים מפורסמים לאורך ההיסטוריה, כמו ביל קלינטון אשר הכחיש את מערכת היחסים עם מוניקה לווינסקי, או רוכב האופניים לאנס ארמסטרונג ששיקר בנוגע לשימוש בסמים. מעניין גם לראות את ההבדל בניתוח השפה שלהם לאחר שהודו באמת.
יש ערך פרקטי רב להכרת הדפוסים בהם השפה מספרת לנו את האמת. אך עולות מהנושא גם שאלות מהותיות: מדוע תת-ההכרה שלנו שואף אל האמת – האם זה כיוון שאנו מחונכים לדבקות באמת מגיל צעיר, או שזהו מנגנון פסיכולוגי שאנו נולדים איתו? ואם כבר המנגנון הזה אמור לווסת את תפיסת המציאות שלנו כלפי עצמנו, מדוע נוצרו הדפוסים שגם מעבירים את המידע הזה החוצה?
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
לשמור אותם קרוב, לטווח הרחוק – מה אפשר ללמוד מאלפי שנים מצטברות של מערכות יחסים?
"החתיכה החסרה", לא בהכרח סיפור ילדים – משל חכם על תפקיד בני הזוג במערכת יחסים
מהן 5 השפות שבהן מדברים אהבה – וכיצד ניתן לגשר ביניהן בתוך זוגיות?
עוד מרדיו מהות החיים:
אורלי אדלר מתבוננת ממעוף הציפור על מיומנויות החיים, והפעם – על אהבה
