מחקרים מגלים כיצד מתקשרים איתנו ידידינו הטובים ביותר וכיצד זה משפיע על איכות חיינו
במדיניות הרשמית של חברות תעופה כמו יונייטד איירלנס, למשל, מופיעים נוהלי הטיסה בלוויית חיות שירות, כאלה שנועדו ללוות את הנוסעים ממגוון סיבות, כמו כלבי נחייה למשל. אחד הסעיפים מתייחס באופן מפורט לטיסה עם חיות שנועדו לספק תמיכה רגשית ופסיכיאטרית. לרוב, כשמדובר על חיות שירות, מדובר על כלבים. חתול עוד יכול לעבוד, אבל ספק רב עד כמה תצליחו לשכנע את הדיילת שהפיתון הבורמזי בן 5 המטרים שלכם מרגיע אתכם בזמן כיסי אוויר.
כשזה נוגע לשירות שמעניקים לנו ידידינו על ארבע, יש לנו נטייה לחשוב בכיוון מאוד פרקטי: כלבי נחייה, חילוץ, גישוש וכדומה. אך, למעשה, פעמים רבות השירות שהכלבים מספקים הוא נוכחות ותו לא. באתר הפופולרי Mental Floss ערכו רשימה של "9 כלבים מסורים בעלי עבודה מדהימה". שניים או שלושה מהכלבים שברשימה מתפקדים לצורך סיוע פיזי, כמו כלב של שירותי הכבאות המסייע לחקור הצתות, או כלב שעובד עם חולי אפילפסיה. אבל מרבית הרשימה מורכבת מכלבים שמעניקים תמיכה נפשית למטופלים בבתי חולים, או כאלו ש"עובדים" עם אנשים פרטיים שחוו פוסט טראומה. הכלבים האלה הם בעיקרון בני לוויה קבועים, אוהבים ומכילי כל, ועצם האינטראקציה איתם היא הטיפול.
אנשים שזקוקים לתמיכה נפשית יכולים להעיד בעצמם על האפקט של שהייה במחיצת כלב, ולמעשה אין צורך ביותר מכך. ובכל זאת, חוקרים משוודיה החליטו לבדוק את ההשפעה הרפואית המיוחסת לכלבים בצורה מדעית ומבוססת יותר. מישל קורטז מדווחת על המחקר במגזין Bloomberg. "כלב יכול להביא הרבה אהבה לחייך", היא כותבת, "הוא יכול אף לעשות אותם מעט יותר ארוכים". החוקרים, מהמחלקה למדעי הרפואה של אוניברסיטת אופסלה, השתמשו בשבעה מאגרי נתונים הכוללים מידע רפואי וכן פירוט בעלות על חיות מחמד, במטרה לעבד ולהצליב נתונים של 3.4 מיליון בני אדם. "התוצאות היו מחממות לב", כותבת קורטז. "אנשים שהיה ברשותם כלב היו בעלי סיכוי נמוך יותר לפתח מחלה קרדיווסקולרית או למות מכל סיבה שהיא במהלך 12 השנים שכיסה המחקר". המספרים של החוקרים מדברים על ירידה של 11 אחוזים בסיכון למחלות לב וירידה של 33 אחוזים בסיכון למוות מוקדם.
כלבים לא מנסים להביע רגש, אלא לשוחח איתנו
למרות שבעלות על כלבים הועילה לכל סוגי הנבדקים, המספרים הספציפיים הללו מתייחסים לאנשים שחיו בגפם. כלומר, אפקט נוכחותם של כלבים התעצם משמעותית אצל אנשים בודדים, מה שעשוי להצביע על מהות הפונקציה שהם ממלאים בתפקידם כבני לוויה לאדם. כלבים, מסתבר, הם שווי ערך לאדם, לפחות במילוי הצרכים החברתיים שלנו. החוקרים אמנם מסייגים את הממצאים ומסבירים כי הקשר שנמצא משקף קורלציה ולא בהכרח סיבתיות: ייתכן שאנשים בריאים נוטים יותר לאמץ כלבים, או שלבעלי כלבים יש דפוסי פעילות גופנית טובים יותר (למשל, הליכות בפארק עם הכלב). ועדיין, ראיות שמגיעות מכיווני מחקר אחרים מחזקות את ההשערה שלכלבים אכן יש תפקיד חברתי מובהק בחיינו.
מאז בויתו לפני כ-30 אלף שנים, למדו הכלבים כמה וכמה דברים על אודות האדם, בין היתר בנוגע למצב הרגשי שלנו, כפי שכותבת מישל סטאר ב- Science Alert. על פי מחקרים, "כבר ידוע לנו שכלבים יודעים להבחין ולהגיב לרגשות אנושיים", היא מסבירה, וכן שהם יודעים "מתי האדם נמצא בקשב ומתי דעתו מוסחת". אלו הם שני כישורים חברתיים בסיסיים מאוד באינטראקציה בין אנשים, ורמה גבוהה שלהם מעידה על אינטליגנציה רגשית מפותחת. מחקר שפורסם באוקטובר 2017 הוסיף נדבך מעניין להבנה שלנו את כישוריהם החברתיים של כלבים. חוקרים מאוניברסיטת פורטסמות' גילו כי הבעות הפנים של כלבים הם אמצעי תקשורת ולאו דווקא אמצעי להבעת רגשות.
הבעת "עיני גור". כלבים משתמשים בה בעיקר לתקשר איתנו בתנאי שאנו בתשומת לב.
מהלך המחקר היה פשוט למדי. החוקרים הכניסו אדם וכלב לאותו חדר באחד מארבעה מצבים. בראשון – האדם מביט בכלב עם אוכל בידיו; בשני – האדם עם גבו אל הכלב ללא אוכל בידיו; בשלישי – האדם עם גבו אל הכלב ואוכל בידיו; וברביעי – האדם אינו מביט בכלב ובידיו אין אוכל. המחקר בוצע על 24 כלבים בגילאים 1-12 שנים. כך ניסו החוקרים לבודד את הגורם שמעורר אצל הכלב את הבעות הפנים. ככלל, נמצא שכלבים השתמשו בשפת גוף בעיקר כאשר האדם הביט בהם, לא משנה אם היה בידיו אוכל או לא. כשהאדם לא הביט בהם, וגם כאן נוכחות האוכל לא השפיעה כל כך, הבעת פניהם נותרה ניטרלית לרוב. בהתאם למחקרים הקודמים, שגילו כי כלבים מזהים הן רגשות והן קשב, הסיקו החוקרים כי התוצאות הללו מעידות על כך ששפת הגוף של הכלבים לא נועדה להפגין רגשות באופן בלתי תלוי, אלא משמשת כאמצעי תקשורת שמופעל רק כאשר יש בו תועלת. החוקרים מחדדים כי הכלבים במחקר "הפיקו הרבה יותר הבעות כאשר מישהו הביט בהם, אבל לראיית חטיפים לא הייתה אותה השפעה". במילים אחרות, כלבים מגיבים לתשומת הלב שלנו יותר מאשר לאוכל.
האם כלבים סתם עושים עלינו מניפולציות והבעות הפנים שלהן אינן אותנטיות? לא בהכרח. לתוצאות הללו עשויות להיות מספר פרשנויות, אחת מהן קשורה להתפתחות ההיסטורית של מערכת היחסים בין שני המינים. ייתכן שעבור כלבים מבויתים הקשר עם האדם הוא נכס אסטרטגי חשוב יותר מסיפוק הרעב המיידי. ולכן היכולת להביע את עצמם באמצעות שפת גוף עלתה מהצורך לתקשר עם האדם ולא כאלמנט לביטוי רגשי. סברת החוקרים היא שהבעות הפנים נרכשו בתהליך של חיקוי האדם. אלכסיס קליינמן, שכתבה על אותו מחקר במגזין Mic, מסבירה כי הכלבים הציגו בעיקר אחת משתי הבעות פנים: הראשונה ניטרלית, והשנייה – בתגובה לקשב – מכונה "הבעת עיני גור". לדבריה, זו הבעה בעלת השפעה גדולה על האדם, "ככל הנראה כיוון שהיא גורמת לעיני הכלב להיראות גדולות יותר ו[כתוצאה מכך] לכלב להיראות צעיר יותר". החוקרים ציינו במחקרם כי ידוע לנו שהמבט הזה הוא התנהגות נרכשת ולא בהכרח קשורה לרגשות הכלב.
אם נחשוב רגע על בני האדם, ההשערה שהכלב מנסה לתקשר היא אך הגיונית. הרי גם ההבעות הרגשיות שלנו הן אמצעי תקשורת. אנחנו אפילו מסווגים אותן כ"שפה" – שפת גוף. מהמחקר משתמע כי ההבדל הוא שבני אדם מנסים לתקשר מצב רגשי ללא תלות בסביבה, ואילו כלבים מגיבים לגירוי חיצוני בדמותו של קשב אנושי.
איך מגיבים כלבים מחוץ לעולם המחקר?
למרות כל זאת, המחקר אינו מקיף מספיק כדי להעיד על קיומם או על אי קיומם של רגשות בקרב כלבים. הוא התמקד בסיטואציה ספציפית של אוכל וקשב, וכתוצאה – בהבעת פנים מרכזית אחת מתוך קשת שלמה של שפות גוף אפשריות. כאמור, מחקרים קודמים גילו שכלבים מסוגלים לזהות את המצב הרגשי של כלבים ואנשים כאחד, משמע יש להם רגשות. די להביט במפגש רחוב בין שני כלבים טריטוריאליים כדי להבין שהם יודעים היטב להביע רגשות. אלא שבמקרה הספציפי של נוכחות האדם, הכלבים משתמשים בשפת הגוף כנראה ליותר מפונקציה אחת. פעמים זה יהיה בתגובה לקשב ופעמים מסיבות רגשיות.
מועדון הכלבנים האנגלי יזם תחרות צילום שנתית שמדרבנת חובבי כלבים וחובבי צילום כאחד לתעד ולחלוק עם העולם את הרגעים המיוחדים של כלביהם. בסדרת התמונות אפשר לגלות בבהירות יתרה עד כמה עשירה הבעתם של כלבים. מבע ההתרגשות בעיניו של כלב השועט עם בובת סמרטוטים בפיו שונה מהעיניים המרוכזות של כלב הרועים המאגף עדר כבשים. שלישיית הכלבים הרציניים על המדרגות בעלת הבעת ה"גנגסטר" אינה דומה במאום לעיניו העצומות של הכלב השותה מים מידו של אדם.
אם כבר, המחקר מגלה עוד רמה של תחכום ומורכבות ביחסים של הכלב עם האדם. היכולת שלהם לקרוא רגשות, לזהות קשב ובהתאמה לתקשר איתנו באמצעות שפת גוף מגלה עד כמה הם מכירים אותנו, ועשויה להסביר את השפעתם החברתית והרפואית על חיינו. כמו חבר טוב שלא בהכרח מסכים איתנו או חושב כמונו, הדבר המהותי יותר הוא שהכלב פשוט מבין אותנו.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
רומן בין יבשה לים – מדוע בני אדם ודולפינים מהלכים קסם אלה על אלה?
הצל שלי ואני – הצצה לעולמו של עיוור וכלב הנחייה שחי לצדו
אתנחתא של טבע: כיצד הפכו דוב קוטב וכלבת מזחלות לחברים הכי טובים?
עוד מרדיו מהות החיים:
