כיצד חלוקת הקשב של המוח מאפשרת למחשבים להבין את דפוסי המחשבה שלנו
סיכויי ההצלחה של כמעט כל משימה שאנו מבצעים תלויים במידה רבה ביכולת משמעותית של המוח, אך כזו שנתפסת אצלנו כאגבית. חלוקת הקשב שלנו היא זו שמכריעה כמה זמן נוכל להקדיש לקו מחשבה, לתהליך עיבוד קוגניטיבי או להתמקדות באובייקט חיצוני. הקשב קובע גם כמה עמוק נוכל לצלול פנימה לתוך משימה או פעילות הכרוכות בעיבודים מנטליים, ובסופו של דבר, היכולת שלנו לרכז את המשאבים הקוגניטיביים משפיעה על איכות התוצרים שלנו – בין אם זו הבנה מקיפה של טקסט מורכב ובין אם האזנה ערה בזמן שיחה עם חבר.
נדמה שהפרעת קשב וריכוז היא התופעה הרפואית המדוברת ביותר בשנים האחרונות. עליית המודעות לנושא הולכת יד ביד עם התפתחויות במחקר המדעי של המוח וחשיפת דפוסי פעולתו. במקביל, חידושים טכנולוגיים מופלאים בתחום מציירים עתיד מרתק שבו המוח יהיה מחובר בקווי תקשורת ישירים למחשב. ד"ר מהדי אורדיקהני-סיידלר, מהנדס ביו-רפואי, נמצא בקו החזית של איחוד המוח והמחשב. הוא מספר כיצד חקר הקשב שלנו עשוי בקרוב לפתוח את הדלת ליכולת שמדענים מייחסים כרגע לגיבורי קומיקס בלבד – קריאת מחשבות.
סיידלר מדגים כיצד פועלת חלוקת הקשב של המוח וממחיש באיזו קלות מחשב מסוגל היום לקרוא את הפעילות הזאת. על סמך הניסויים שלו הוא מאמין כי בקרוב מאוד מחשבים יהיו מסוגלים להבין דפוסים מורכבים יותר של מחשבה ויוכלו אף לתקשר ישירות עם המוח. מעבר לעובדה שמדובר בכלי מהפכני מבחינת האפשרויות לטפל ולסייע במגוון תופעות נוירולוגיות, הטכנולוגיה הזו – במידה ונזכה לחזות בה – תשנה משהו מהותי באופן שבו אנו חושבים על המוח ובכלל.
סריקה מוחית מגלה מה מעסיק את המוח שלנו בזמן אמת
מדוע מסך דולק של סמארטפון מפריע כל כך לצופים באולם הקולנוע, גם אם הטלפון אינו מוציא אף לא צליל אחד? השאלה הזו מסייעת להבין מהי חלוקת הקשב ומדוע אנו חווים אותה כבדרך אגב, על אף היותה קריטית לפעילות המוח. אולם הקולנוע תוכנן כדי לאפשר לנו מיקוד מרבי ומיטבי במסך הגדול. האפלה המוחלטת מונעת מאתנו גירויים אחרים וכל שנותר למוח הוא להתרכז בסרט. האור הקטן של מסך הטלפון, לעומת זאת, שולח למוח מסר שישנה התרחשות נוספת באולם. אנחנו לא חושבים באופן במודע "היי! הנה אור נוסף, מעניין מה קורה שם…?" העיניים שלנו פשוט נמשכות לשם באופן אוטומטי רק מעצם קיומו של הגירוי. הרי ברור לנו שמדובר בסמארטפון ואנחנו אפילו יכולים לנחש איזו אפליקציה פתוחה בו ("אני בסרט, נדבר אחר כך").
העובדה שתאורת הסמארטפון מציקה בזווית העין ומפריעה לנו לצפות בסרט מעידה על האופן שבו המוח שלנו מתייחס לאינפורמציה מבחוץ וכיצד הוא מסנן רעשים. ד"ר סיידלר מסביר כי "יש שתי דרכים שבהן אתם מכוונים את תשומת הלב שלכם. ראשית, יש את תשומת הלב הגלויה. בתשומת לב גלויה, אתם מזיזים את עיניכם לעבר משהו כדי לשים לב אליו. ויש גם תשומת לב סמויה. בתשומת לב סמויה אתם שמים לב למשהו, אך ללא הזזה של עיניכם". הוא מסביר כי בנהיגה, למשל, אנו אמנם מתמקדים בכביש שלפנינו וזו תשומת הלב הגלויה, אך באותו זמן אנו גם מבצעים סריקה פריפריאלית בשולי שדה הראייה, וזו תשומת הלב הסמויה.
סיידלר מסביר כי הקשב הגלוי והסמוי אינו תופעה ייחודית לעיניים וזו יכולה להתרחש גם באמצעות המחשבה בלבד. ולכך, הוא טוען, יש השלכות משמעותיות על החיבור בין המוח למחשב. "תבניות של המוח חשובות לנו כיוון שבהתבסס עליהן אנו יכולים לבנות מודלים עבור המחשבים", הוא מסביר, ומאידך, "בהתבסס על מודלים אלו מחשבים יכולים לזהות כמה טוב מוחנו עובד". המכניזם פשוט מאוד: המוח מייצר גלים שונים כאשר הוא עסוק בקשב ישיר לעומת עקיף. מרגע שאנו יודעים לזהות איזו פעילות חשמלית מאפיינת כל סוג של קשב, סריקה מוחית יכולה לומר לנו בעצם על מה אנו חושבים.
את האפשרות של המחשב לספר לנו מה קורה במוח הוכיח סיידלר באמצעות ניסוי חלוקת קשב פשוט. הוא הציג לנבדקים שני ריבועים מהבהבים על מסך בקצב שונה. במצב כזה, כששני גירויים לפנינו ואנו אמורים להתמקד באחד, המוח מבצע שתי פעולות במקביל – הוא מפנה קשב לאובייקט הרצוי ומנסה לסנן את המידע הנוסף, הבלתי נחוץ. אורדיקני מסביר כי "כתלות בריבוע המהבהב שבו אתם מתמקדים, חלקים מסוימים במוחכם יתחילו להדהד באותו קצב של ההבהוב". זאת אומרת שאם נאמר לנבדק להביט בריבוע בעל הבהוב מהיר, מוחו יגלה אותות נמרצים יותר לעומת מוח שהתמקד בריבוע האיטי.
בסריקות המוחיות שערך סיידלר לנבדקים בזמן אמת הוא גילה כי הפעילות החשמלית אכן מסונכרנת עם האובייקט שנמצא במוקד הקשב של הנבדקים. "אבל", הוא אומר, "מה שבאמת עניין אותי היה לראות מה קורה במוח כשאתם שמים לב בצורה סמויה". כדי לבחון זאת הוא ביקש מהנבדקים להתמקד בריבוע אחד ולתת את הדעת לריבוע הנוסף מבלי להסיר את המבט מהאובייקט המרכזי. "כשעשינו את זה, ראינו ששני קצבי ההבהוב הופיעו בגלי המוח שלהם, אבל באופן מעניין, רק אחד מהם, שאליו שמו לב, היה בעל אות חזק יותר, כלומר היה משהו במוח שטיפל במידע – והדבר היה הפעלה של החלק הקדמי של המוח […] נראה שהחלק הקדמי משמש כפילטר המנסה לתת להיכנס רק לאינפורמציה מהריבוע הימני שאתם שמים לב אליו ומנסה להתעלם מהאינפורמציה של הריבוע שאתם מתעלמים ממנו".
כיצד תיראה תקשורת בין אנשים בעולם שבו מחשבים קוראים מחשבות?
זה אמנם לא נשמע כמו הניסוי הכי מהפכני או הכי זוהר שהיה אי פעם בתולדות המדע, אבל ההשלכות שלו בהחלט עשויות להיות כאלה. טכנולוגיה לקריאת גלי מוח כבר קיימת, ועבודתם של מדענים כמו סיידלר מגדילה את בנק המידע המוחי שמחשבים יכולים להבין. אחד היישומים המתבקשים הוא אבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז. אם נוכל להבין כיצד הקשב קופץ בין גירויים באמצעות סריקת גלי מוח, נדע טוב יותר כיצד להתאים סביבת עבודה. אך לדברי סיידלר, זה רחוק מלהיות הסוף. "אנו יכולים להשתמש בממשקי מוח-מכונה בהרבה אזורים קוגניטיביים אחרים", הוא טוען, ומדגים: "דמיינו שנוכל למצוא תבניות גלי מוח כשאנשים חושבים על צורות או אפילו על אותיות. למשל שהאות A יוצרת גלים אחרים מהאות B וכדומה. האם מחשב יוכל יום אחד לתקשר במקום אנשים שאינם יכולים לדבר? מה אם מחשב יוכל לעזור לנו להבין את המחשבות של אדם מחוסר הכרה? אנחנו עדיין לא שם, אבל שימו לב. נהיה שם בקרוב".
אז מדענים יכולים לדבר על גלי מוח, ייצוגים מנטליים, אלגוריתמים ומודלים ממוחשבים שידעו לדבר זה עם זה. אבל בפועל, עבור האדם מן השורה? מדובר בקריאת מחשבות לכל דבר ועניין. אם אכן מחשבים יוכלו להבין ולדובב מחשבות מורכבות תהיה לכך משמעות אבולוציונית – זה עשוי לשנות את האופן שבו בני האדם מתקשרים. הספקנים בוודאי ייטו לחשוב שמדובר במדע בדיוני, אך למעשה ההתפתחות בכיוון הזה מוחשית יותר משנדמה לנו, ולראיה מדענים כבר שידרו מסרים ממוח למוח דרך הרשת.
קשה לדמיין איך תיראה המציאות כשתתבסס האפשרות של המחשבים לקרוא את מחשבותינו. כמובן שיש בכך סכנות ואפשרויות מופלאות כאחד. כיצד תיראה, למשל, כתיבת ספר או הלחנת שיר אם נוכל להעלות את מחשבותינו ישירות לענן? האם הכתב כמערכת תקשורת יאבד את תפקידו בעולם? ומה לגבי חוויית המציאות שתהיה לנו אם נוכל לצאת לטייל בעולם על ידי שתילת ההתנסות ישירות במוחנו מבלי שיצאנו מהמיטה? נראה כי אין סוף לתרחישים. דבר אחד שלבטח יוכל לעזור הוא פיתוח אפליקציה שתספר לאיש עם הטלפון בקולנוע מה מרגישים כל שאר הצופים לגבי המנהג שלו.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
ההרצאה השבועית של TED: צפו באדם מזיז את ידיו של אחר בעזרת כוח המוח
זיכרון המוח מול זיכרון המחשב – מה בעצם ההבדל ביניהם ומה תהיה המשמעות ביום שישתוו
השלב הבא באבולוציה האנושית: טלפתיה דיגיטלית
עוד מרדיו מהות החיים:
