מהי מציאות רבודה ואיך היא מסייעת להרחיב את כושר ההמצאה האנושי
כושר ההמצאה האנושי הוא מהתכונות הנחגגות ביותר שלנו. באמצעות המוח שינה האדם את המציאות מקצה אל קצה וממשיך לעשות זאת במרץ. נראה כי ככל שהזמן עובר, השינויים שאנו מצליחים לייצר בעולם באים מהר יותר ובגדול יותר. למעשה, אפשר לומר שכבר המצאנו את הטכנולוגיה שתירש מאתנו את הבכורה על ההמצאות עצמן. הדעה הרווחת בקרב מומחים היא שבינה מלאכותית עתידה להחליף אותנו בכל הקשור לפיתוחים חדשים ולפתרון בעיות.
אנחנו עוד לא שם לגמרי, אבל רבים מאמינים כי אנחנו ממש על ספה של המהפכה הבאה, שבה יעבדו בני האדם יחד עם מערכות מתוחכמות שמסוגלות לעשות את מה שהמוח האנושי לא. בעוד שרבים חוששים ממציאות שכזו, אנשים שעוסקים בתחום כבר יודעים להמחיש את הפוטנציאל העצום הגלום במשאבי החשיבה הבלתי נדלים ובקישוריות האינסופית שהטכנולוגיה יכולה להציע. יתרה מזאת, לבני האדם עדיין יהיה תפקיד משמעותי, רק עם הרבה פחות עבודה שחורה.
אחד הטוענים הנלהבים בשבחי המהפכה הוא מוריס קונטי, מעצב, ממציא ועתידן שעוסק בפיתוח טכנולוגיות להעצמת כושר הביצוע האנושי. בהרצאת TED מרתקת הוא מסביר כיצד ישנו מחשבים, רובוטים ורשתות את צורת החיים שלנו, כשהללו יחברו ליחידות פעולה אינטגרליות. את הטיעונים הוא מגבה בדוגמאות שהן בגדר הסנונית הראשונה, אבל כבר עכשיו מעוררות תדהמה. קונטי מאמין כי בעולם שבו נחיה בקרוב, כלים טכנולוגיים עתירי עוצמה ייקחו את היכולות שלנו לגבהים חדשים ויפתחו לנו דלתות שלא שיערנו את קיומן.
בוסט לקוגניציה, לביצוע ולחושים שלנו
אם לשפוט לפי ההיסטוריה, כפי שאכן עושה קונטי, כל מהפכה הולכת ומתקצרת: ממיליוני השנים של תקופת הלקטים-ציידים, דרך אלפי שנות החקלאות, והמשך במאות שנות התעשייה ועשרות שנות המהפכה הדיגיטלית שבעיצומה אנו נמצאים. לפי החשבון הזה, אנו צריכים לעבור שלב בעשרות השנים הקרובות. חלק מדברים על סביבות 2050, אחרים על תאריכים מוקדמים או מאוחרים יותר, אבל זה לא ממש משנה. התנועה כבר החלה, הגלגלים מסתובבים והשאלה היותר מעניינת היא כיצד זה ייראה ולא מתי זה יגיע.
"ברוכים הבאים לעידן הרבוד", מכריז קונטי. "בעידן החדש הזה, היכולות האנושיות הטבעיות שלכם ירובדו, יתוגברו על ידי מערכות מחשוב שעוזרות לכם לחשוב, מערכות רובוטיות שעוזרות לכם ליצור, ומערכת עצבית דיגיטלית שמחברת אתכם לעולם שהוא הרבה מעבר לחושים הטבעיים שלכם". במשפט ההיכרות הקצר הזה הוא מציג את שלוש המערכות שיעבדו בשיתוף פעולה עם האדם. מעבדים עוצמתיים שיחליפו את כושר החשיבה, רובוטים חכמים שיבטלו את הצורך בעבודה, ורשתות דיגיטליות שינהלו את כל הפעילות ביעילות. כל אלה יעבדו יחד כדי להוציא לפועל את רצונו של האדם בדרכים הטובות ביותר, דרכים שאינן נמצאות בארגז הכלים או בסדר הגודל של היכולות הביולוגיות שלו.
את הראיות למעבר למציאות מרובדת, שבה העולם הווירטואלי מתמזג עם העולם הממשי, כבר ניתן לראות היום. "כמה מכם הם סייבורגים מתוגברים?" קונטי מתלוצץ, אבל ממשיך ברצינות, "למעשה, הייתי טוען שאנחנו כבר מתוגברים. דמיינו שאתם במסיבה, ומישהו שואל אתכם שאלה שאתם לא יודעים את התשובה עליה. אם יש לכם אחד מאלה [סמארטפון], בתוך כמה שניות אתם יכולים לדעת את התשובה". אבל לתפיסתו זה כמו להשוות חרמש לקומביין: עד כמה שהטכנולוגיה של היום מלהיבה, עוד לא ראינו כלום. מה שהופך את הטכנולוגיה לפרימיטיבית הוא חוסר היכולת שלה ליזום. "למעשה", הוא טוען, "במהלך שלושה וחצי מיליוני השנים האחרונות כלי העבודה שלנו היו פאסיביים לחלוטין. הם עושים בדיוק מה שאנחנו אומרים להם לעשות, ושום דבר מעבר לכך". במהפכה הקרובה, לעומת זאת, למחשבים יהיה גם מה לומר לנו. הם יהיו שותפים פעילים בדיון.
בעידן של המציאות הרבודה, לאדם יהיו רצונות – והטכנולוגיה תהיה המוציאה לפועל. קונטי מציג פיתוח ראשוני שעבד על פי התהליך הזה. התוצאה הסופית מפתיעה. תפקידו של האדם הוא להנחות את קווי היסוד, להעביר מעין בריף למחשב ולהמתין לאפשרויות. "כל מה שצריך זה את המטרות והמגבלות שלכם", מסביר קונטי. בדוגמה שהוא מציג מדובר בתכנון שלד של רחפן. בני האדם אומרים למחשב מה הקריטריונים הדרושים כמו אווירודינמיות, משקל נמוך וכדומה, "ואז, מה שהמחשב עושה זה לבחון את כל מרחב הפתרונות: כל אחת מהאפשרויות שפותרות ועונות לקריטריונים שלכם. מיליונים מהן". עם גישה למאגרי מידע אינסופיים וכושר חישוב שאנחנו לא מסוגלים להכיל את עוצמתו ומהירותו, המחשב מציג את השלד האולטימטיבי ועושה זאת בזמן קצר ביותר. ההפתעה היא שהמחשב בחר בדגם שדומה בצורתו לאגן של סנאי מעופף. "זה בגלל שהאלגוריתמים מתוכנתים לעבוד באותה הצורה שהאבולוציה עובדת", מסביר קונטי.
החתיכה הבאה בפאזל היא שיפור משמעותי בכושר הלמידה של מכונות ומחשבים, או, במילים אחרות, יצירה של טכנולוגיה בעלת אינטואיציה. המושג הזה טרם נחקר עד תום בקרב האדם, אבל הוא מתאר שיקול דעת שאינו מבוסס בהכרח על רציונל קר ומודע הלוקח בחשבון את כל האינפורמציה הזמינה, ומבין גם כי חלקה גם אינו זמין. אינטואיציה קשורה כנראה לתת מודע ולזיכרונות עבר, אבל זה לא שיעור בפסיכולוגיה. הרעיון הוא שאלגוריתמים ומחשבים יפתחו יכולת למידה שתניב בהם ניצוץ אינטואיטיבי. קונטי מתאר כיצד זה ייראה: "בקרוב מאוד, אתם תוכלו, הלכה למעשה, להראות למחשב משהו שאתם יצרתם, שאתם תכננתם, והוא יעיף בזה מבט ויגיד, 'מצטער גבר, זה בחיים לא יעבוד. אתה צריך לנסות שוב'". למשל, כפי שהוא מדגים, יצרני גלידה יוכלו להתייעץ עם המחשב ולברר האם אנשים יאהבו את הטעם החדש, וכך גם אמנים עם מוזיקה וכן הלאה. מכונות בעלות כושר למידה יוכלו לרתום את הניסיון שלהן לטובת שאלות שלנו אין דרך לענות עליהן. הן פשוט יבינו דברים 'אינטואיטיבית'.
האם האדם יצליח לשפר את הביולוגיה של עצמו?
ולאחר שקיבלנו מהטכנולוגיה את הפתרונות בשלב התכנון והעיצוב, הגיע הזמן להוציא את הרעיונות לפועל. כאן נכנסים לתמונה הרובוטים. הם אכן ייקחו על עצמם הרבה מהעבודה שאנו מבצעים היום, אבל קונטי אינו חוזה מציאות אפוקליפטית, אלא עולם ובו "אנשים ורובוטים שעובדים ביחד יתגברו זה את זה, ויתחילו למלא מרחב חדש". הרובוטים ישמשו עושי דברו של האדם. קונטי מציג את בישופ, רובוט חכם מהמעבדה שבה הוא עובד. בישופ לא צריך הרבה, רק שיאמרו לו מה לעשות בשפה פשוטה. ואכן, המפעיל שלו פשוט עומד לידו ומחלק הוראות – ובישופ מבצע. "אנחנו משתמשים בבן-האנוש בשביל מה שבן-האנוש טוב בו: מודעות, תפיסה וקבלת החלטות", מסביר קונטי, "ואנחנו משתמשים ברובוט למה שהוא טוב בו: דיוק וחזרה על פעולות".
החלק המשלים את המודל במהפכת המציאות הרבודה הוא מערכות ניהול חכמות. אלו יהיו רשתות שישמשו הארכה למערכת העצבים שלנו. המוח האנושי זקוק לקליטת אינפורמציה מהסביבה כדי שיהיה לו מידע לעבד בתהליך קבלת ההחלטות. העיקרון הזה קיים גם בטכנולוגיות שלנו, אך נכון להיום בזעיר אנפין. היום, מדגים קונטי, "בניין לא אומר למתכננים שלו אם האנשים בפנים אוהבים להיות שם או לא, ויצרן צעצועים לא יודע אם באמת משחקים בצעצוע". המעבר לשלב הבא יהיה כרוך ביישום מערכות חישה בכל דבר שאנו מייצרים והעברת הנתונים למרכז שליטה וקבלת החלטות.
מכל הרעיונות שהוצגו כאן, מערכת החישה עשויה להישמע כעניין הפשוט ביותר: כל שדרוש הוא חיבורם של כמה חיישנים. אבל בשילוב עם כושר החשיבה האינטואיטיבי וכושר הייצור המדויק והמהיר של רובוטים, זרימת המידע הזו עשויה ליצור שינוי תפיסתי בכל הנוגע לפיתוח רעיונות חדשים: "אם היה לכם את הקשר הזה לדברים שאתם מתכננים ומייצרים אחרי שהם יוצאים לעולם האמיתי, אחרי שהם נמכרו או הושקו או מה שלא יהיה, היינו בעצם יכולים לשנות את זה – ולעבור מלגרום לאנשים לרצות את הדברים שלנו, לפשוט ליצור דברים שאנשים רוצים מלכתחילה". זה לא אומר שלא יהיה עוד מקום ליצירתיות של יצרנים. היא פשוט תבוזר בין היצרן לצרכן ותעבור אבולוציה מתמדת כשכל צד לוקח חלק פעיל בעיצובה.
כבר קיים פרויקט ששילב בינה מלאכותית עם מערכת חישה. כדי לייצר שלדה של מכונית פעלולים, צוות ממעבדתו של קונטי חיבר חיישנים לשלדה של מכונית קיימת ולקח אותה לסשן נסיעות אקסטרים על מנת להפעיל עליה מקסימום מאמץ. את 4 מיליארד הנתונים שנאספו הזינו למערכת בינה מלאכותית וקיבלו עיצוב שלדה "שבן אנוש לעולם לא יכול היה לתכנן", כדברי קונטי. הוא ממשיך ומסביר שהאדם כן תכנן את זה, כי בסופו של דבר הצורך בשלדה חזקה למכונית פעלולים עלה מהאדם, הצורך באדרנלין עלה ממנו וכך גם הצורך בבידור. כלומר, האדם יהיה מעין מנהיג מתווה דרך שיציג לטכנולוגיה צרכים או אתגרים חדשים, ובשיתוף פעולה יוכלו האדם והמכונה ליצור עולם שכרגע נמצא ברובו במחוזות הדמיון.
"העולם שלנו הולך להשתנות באופן דרמטי", קונטי מאמין. "הולך להיות לנו עולם עם יותר גיוון, יותר קישוריות, יותר דינמיות, יותר מורכבות, יותר יכולות התאמה, וכמובן, יותר יופי". יש החוששים שכשהיכולות החישוביות, הביצועיות והניהוליות שלנו יוגברו על ידי טכנולוגיה חכמה, המוח האנושי עלול להתנוון. אולם ההיסטוריה מלמדת שככל שירדו מהמוח תפקודים, התפנתה האנרגיה הזו לדברים מופלאים חדשים. ואם התסריט הזה יימשך, המוח האנושי עצמו עשוי להשתנות ולהשתדרג בעקבות המשאבים הפנויים החדשים – וליצור היזון חוזר מסחרר עם הטכנולוגיה: זו תפנה לו משאבים, הלה ימציא אותה מחדש וחוזר חלילה. במצב כזה, מהפכות טכנולוגיות עשויות להפוך לעניין שבשגרה, עם חילופי מציאות חדשות לבקרים. האם הביולוגיה תצליח לעמוד בקצב? אם לא, כנראה שהמוח יצטרך לחשוב על דרך לשדרג גם אותה.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
ההרצאה השבועית של TED: ההמצאות החשובות ביותר נולדות כשאנחנו נהנים מהחיים
מדוע האמין סטיב ג'ובס כי 1818 הייתה שנה קריטית לאנושות?
ההרצאה השבועית של TED: הכישרון האנושי שיעניק לאדם יתרון על פני מכונות
עוד מרדיו מהות החיים:
