מהי מנוחה, כמה אנו צריכים ממנה ועוד מסקנות מרתקות ממחקר מקיף ביותר
בנובלה 'אושר משפחתי' מתאר לב טולסטוי את הקיום האידיאלי: "חיים שקטים ומבודדים בכפר, עם האפשרות להיות שימושי עבור אנשים… אחרי זה עבודה, שאדם רוצה לקוות שתהיה ברת-תועלת, לאחר מכן מנוחה, טבע, ספרים, מוזיקה, אהבה לשכנך – זוהי תפיסתי את האושר". בציטוט הזה, שנכתב ב-1859, חזה אחד מגדולי הסופרים את תוצאותיו של סקר לגבי מנוחה שייערך 157 שנים מאוחר יותר, בקצה השני של אירופה.
את הסקר ערכה אוניברסיטת דורהאם בשיתוף עם Hubbub, ארגון בינלאומי של מדענים, אמנים, חוקרי בריאות הנפש ומומחים משדות נוספים. הארגון שם לו למטרה "לחקור את הדינמיקה של מנוחה, המולה, פעילות ועבודה, כפי שהיא מתפקדת בבריאות הנפשית, בנוירולוגיה, באמנות וביומיום". הסקר חסר תקדים בהיקפו: 18 אלף בני אדם מ-134 מדינות השתתפו בו וסיפקו נתונים מרתקים על הרגלי המנוחה שלנו. רק כדי לקבל פרופורציות, סקר המנוחה הרחב ביותר שקדם לו כלל מעט יותר מאלף משתתפים.
בעוד שמנוחה היא פעילות (או חוסר פעילות, תלוי את מי שואלים) שנתפסת כמובנת מאליה, המחקר – שכונה "מבחן המנוחה" – מספר סיפור שונה. נכון לכתיבת שורות אלה נתוני הסקר טרם עובדו עד תום, אבל קלאודיה המונד, כתבת ה-BBC שהייתה בעצמה שותפה בהפקת הסקר, כבר הספיקה לשחרר מספר מסקנות מרתקות. הנה חמש מתוכן.
1. מנוחה זה עניין של תפיסה
אחת המסקנות הבולטות שעלו מהסקר – מגובה במגוון רחב של ממצאים – היא שמנוחה היא מושג גמיש המושפע מתפיסה אישית. בזמן שאחד ידמיין מנוחה כשכיבה בערסל על חוף טרופי, עבור אחר המנוחה המושלמת מתגלמת דווקא במסע ברכס הרים עם 20 קילו על הגב. ההבדל הזה נובע בין היתר מהעובדה שמנוחה לגוף ולנפש לא בהכרח כרוכות זו בזו. "עבור חלק, הנפש אינה יכולה לנוח אלא אם הגוף נמצא במנוחה. עבור אחרים, אימוץ הגוף בפעילות נמרצת הוא שמאפשר לנפש לנוח", מסבירה המונד.
היחסיות של תפיסת המנוחה הופיעה בצורות נוספות. כך, למשל, לגברים הייתה נטייה חזקה יותר לטעון שהם נחים פחות מהאדם הממוצע, בעוד שפועל הם דיווחו על זמן מנוחה ממוצע גבוה ב-10 דקות מזה שדיווחו נשים ביום שלפני הסקר. כמו כן, תחושת המנוחה היא אינדיבידואלית גם ביחס לרווחה נפשית. המונד מדווחת כי על פי הסקר, "לאנשים שאינם חשים צורך ביותר מנוחה יש תוצאות גבוהות פי שניים במדרג הרווחה מאשר אלה שחשים צורך בעוד מנוחה". כלומר, שעות המנוחה משמעותיות, אבל לא פחות משמעותית החוויה עצמה והציפיות שלנו.
2. מנוחה קשורה לרווחה נפשית
לא ברור אם מנוחה מובילה לאושר, או שלאנשים מאושרים יש נטייה חזקה יותר לחוש טעוני אנרגיות. כך או אחרת, מהסקר עולה קורלציה ברורה בין מנוחה לרווחה נפשית. "אנשים בעלי הציון הגבוה ביותר במדרג הרווחה הנפשית נחו בין 5 ל-6 שעות ביום שקדם לסקר", מסבירה המונד. פחות שעות מנוחה נקשרו למידה נמוכה יותר של אושר. אבל באופן מפתיע, גם יותר מ-5-6 שעות מנוחה סימנו מגמת ירידה ברווחה.
"נראה כי 5 עד 6 שעות הן כמות אופטימלית של זמן מנוחה", מסבירה המונד. היא מוסיפה כי ייתכן והירידה במידת האושר עקב שעות מנוחה מרובות נובעת ממצב של "מנוחה כפויה". מה שמוביל לממצא המפתיע הבא.
בילוי זמן איכות עם עצמנו הוא תנאי ראשון במעלה למנוחה. המשוררת הקנדית טניה דייוויס מציעה דרכים לבלות לבד בווידיאו שזכה למיליוני צפיות.
3. מנוחה יכולה לגרום לחוסר מנוחה
בתנאים מסוימים, מראה הסקר, למנוחה יכול להיות אפקט הפוך. כאמור, עודף מנוחה עלול להיות תוצאה שנכפית עלינו. המונד מסבירה כי מנוחה יכולה להיכפות עלינו במצב של אבטלה, מחלה, פרישה לגמלאות או ללא כושר פעילות מכל סיבה אחרת. בסיטואציות הללו האדם יכול להיות מוגדר במצב של מנוחה, אפילו בעיני עצמו, אך זו לא תוסיף לרווחה האישית שלו או שתוסיף מעט, בגלל שההקשר שבה היא מתרחשת.
באופן אבסורדי, מנוחה עשויה להיתפס אפילו כדבר מלחיץ. כעשרה אחוזים מהנשאלים בסקר השתמשו במילה "אשמה" כדי לתאר מנוחה. בעולם שבו אנשים עסוקים מעל הראש נחשבים לפרודוקטיביים, מנוחה, בלשון עממית – היא לחלשים. לכאורה, כמובן. כבר קיימות תיאוריות השוללות את הקשר הישיר בין עיסוקים מרובים ליצרנות, בטענה שהרבה מהזמן מנוצל לאבטלה סמויה או ליצירת גלי סרק של פעילות חסרת תועלת ממשית. אפשר לנוח ועדיין להיות פרודוקטיבי. פרופסור פליסטי קאלארד מאוניברסיטת דורהאם אומרת כי "עלינו לאתגר את ההנחה שאם אתה נח יותר אתה עצלן. העובדה שאנשים שנחים יותר מציגים רווחה נפשית טובה יותר תומכת בצורך במנוחה".
4. המוח לא בהכרח עוצר כשאנו לוקחים הפסקה
חלק ניכר מתחושת המנוחה והטענת המצברים נובע מהיכולת שלנו להתנתק מרעשים חיצוניים, אבל לא פחות חשוב, פנימיים. בן אלדרסון-דיי, פסיכולוג מאוניברסיטת דורהאם שהיה שותף ביצירת הסקר וניתוחו, מסביר כי "כשאתה לבד… יש לך הזדמנות לכבות את המונולוג הפנימי שלך". המחשבות שרצות בראשנו יכולות לגרום לחוסר מנוחה, וכיבוי שלהן הכרחי עבור רבים כדי להיכנס לרגיעה.
כאן מתגלה האופי החמקמק של המנוחה ברוב תפארתו. על פניו, ישיבה בבדידות בלי יותר מדי גירויים חיצוניים אמורה לסייע לנו לנקות את הראש ובעצם להוביל לתחושת המנוחה המיוחלת. ואולם, המונד טוענת כי דווקא כאשר אנחנו לא עסוקים במשהו ספציפי למוח יש נטייה לאבד את עצמו במחשבות. "נוירולוגים נהגו לחשוב שהמוח פחות פעיל כשאנו מפסיקים להתרכז במשימה כלשהי", היא מסבירה, "אך בשלהי המאה ה-20 מחקרים שהשתמשו בסורקי מוח הולידו מספר ממצאים מסקרנים והם [הנוירולוגים] גילו שהם הבינו את זה לא נכון". על פי מחקרים עדכניים, כאשר משחררים את המוח מהכבלים הקושרים אותו למשימה ספציפית, הוא מאיץ את פעולתו ויוצא לנדודים במרחבי החלימה בהקיץ. אגב, המאפיין הזה נקשר לחשיבה יצירתית ומכונה "שלב הדגירה" על רעיונות.
5. רובנו מעדיפים לעשות את זה לבד
כפי שנרמז בסעיף הקודם, על פי הסקר מנוחה היא תחושה שעולה בעיקר כשאנו נמצאים לבד. זמן בחיק המשפחה או בילוי אינטימי עם חברים יכול להיתפס כמרגיע ונעים, אבל עבור מרבית האנשים מנוחה מתרחשת בעיקר כשהם עם עצמם. "האם ייתכן שמה שאנו באמת רוצים, על מנת לנוח, הוא הפוגה מבני אדם אחרים?", שואלת המונד. הגיוני, בהתחשב בעובדה שהרבה מהרעשים שמנקזים מאתנו אנרגיות הם תוצאה של ההתחככות בחברה. מכאן, אגב, הצורך להשתיק את המונולוג הפנימי. כלומר, מצד אחד להיות עם עצמנו, ומצד שני לעצור את דהירת המחשבות.
אבל הרי מחקרים גילו שבילוי לבד ללא עיסוק מנטלי ספציפי עלול להאיץ את הפעילות המוחית. אז איך בכל זאת אנשים בחרו להתנתק ולנוח? את המקום הראשון ברשימת הפעילויות שאנשים מחשיבים כמנוחה תופסת קריאה. במקום השני מככבת שהות בסביבה טבעית. במקום שלישי – בילוי זמן לבד. המקום השלישי מוכיח כי עצם הניתוק הפיזי נחשב למנוחה. לאחר מכן מגיע תורם של האזנה למוזיקה, הימנעות מעיסוק ספציפי כלשהו, הליכה, מקלחת וחלימה בהקיץ. את רוב הפעולות הללו אנחנו נוטים לעשות כשאנו לבדנו ושם מודגש אפקט טעינת המצברים שלהן. הצורך בבילוי זמן איכות עם עצמנו קיבל חיזוק לאור העובדה שמופנמים ומוחצנים כאחד ציינו שהם זקוקים לזמן בדד. נראה שאינטראקציה חברתית שומרת אותנו מרותקים מנטלית. בשלב מסוים התקשורת הופכת לרעש, וכדי לנקות את ערוצי השמע אנחנו זקוקים למעט שקט. עבור חלק זהו שקט מטאפורי, וחלקנו זקוקים לו הלכה למעשה.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מחקר מוכיח: לבלות לבד זה הרבה יותר טוב משנדמה לנו
מדוע שיעמום הוא חיוני עבורנו וכיצד להפיק ממנו תועלת?
להירגע לקול הצופרים – מחקר מגלה כי ניתן למצוא שלווה בעיר בדיוק כמו בטבע
עוד מרדיו מהות החיים:
הנוירולוג ד"ר יקיר קאופמן על חיבור ואיזון כל ממדי הקיום – גוף, נפש ורוח
