למה בעצם אנחנו צריכים פילוסופיה, והאם יש בה תועלת מעשית?

כיצד מחשבה על המחשבות יכולה לעזור לנו בחיים

בועז מזרחי | 16 נובמבר, 2016

החל משאיפת האוויר הראשונה, מתבקשים בני האדם למצוא פתרונות שיאפשרו להם להסתגל למציאות שאליה הגיחו זה עתה. עבור חלק מהאתגרים הם הצטיידו מראש – בחושים, בכישורים מוטוריים, במערכת חיסונית וכן הלאה. ארגז כלים זה מכסה טווח רחב של פתרונות, אבל החוויה האנושית מורכבת מכך וזקוקה ליותר כדי לספק את כלל צרכיה. הרי מעבר למכשולים הטכניים שנכונים לכולנו בחיים, מתברר שבני האדם צריכים גם תכנית אסטרטגית לצליחת המכשולים ולבחירת הכלים הנכונים לשימוש בכל משוכה.

לשם כך קיבלו בני האדם את הכלי האולטימטיבי – חשיבה מפותחת. החשיבה היא זו שמאפשרת לנו לחבר תפיסת-על לארגז הכלים במטרה לפתור בעיות מסוגים שונים. יש המכנים תכניות מסוג זה בשם 'פילוסופיה'. למעשה, לא תמיד מדובר בתכנית אסטרטגית אחת מחייבת, אלא בסדרה של תכניות או שילוב ביניהן, המותאם להתמודדויות ספציפיות. קיימת נטייה בחברה המערבית לקטלג את הפילוסופיה במדף "חסרי התועלת". אבל כשחושבים על פילוסופיה יותר לעומק – עד כמה שהמשפט הזה עשוי להישמע פארודי – נראה כי היא מלווה אותנו בכל צעד, בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לא.

ידע בסיסי לקבלת החלטות מורכבות

האדם הממוצע יודע מתמטיקה בסיסית ומשתמש בה לצרכים יומיומיים. הכוונה היא בעיקר לאחוזים, שברים ופעולות פשוטות יחסית. לא רבים מנסחים משוואת ריבועיות כדי להשוות בין כדאיות כלכלית של הזמנה באינטרנט ובין רכישה בחנות. ובכל זאת, העוסקים במתמטיקה ברמה גבוהה, להבדיל מההדיוט הממוצע, יכולים ליישם אותה ולהיעזר בה באופנים שונים ומגוונים. האם העובדה שקיימת מתמטיקה ברמה גבוהה מזו שחשוף אליה האדם הסביר קובעת שאין כלל טעם ללמוד מתמטיקה? מטבע הדברים, אפשר להפנות שאלה זהה גם לתחום הביולוגיה. אנו יודעים דבר או שניים על וירוסים, הדבקות, גנטיקה וכן הלאה, אבל הידע שלנו בדרך כלל מקיף את הצרכים הבסיסיים. האם העובדה שאיננו יודעים ביולוגיה ברמה המולקולרית פוטר אותנו מלדעת דבר מה על גוף האדם? קחו את אותו היגיון והשליכו אותו על פילוסופיה. נכון, יש שופנהאור, דקארט, קירקגור וקאנט, וספק אם נגיע למידת ההתעמקות שלהם במחשבה על תכנית האב להתנהלות בחיים. אבל האם המשמעות היא שאין לנו צורך בשום ידע על האופן שבו נרצה לנהל את חיינו?

ואם כבר מדברים על היגיון, זה בדיוק מה שמחפשת הפילוסופיה להכניס לכל האספקטים של חיינו. גם אם היא נראית חסרת תכלית, הפילוסופיה מסייעת להזריק למחשבות, להחלטות ולפעולות שלנו סדר, קוהרנטיות ומשמעות. העיסוק בפילוסופיה והחשיפה לרעיונות הללו מפתחים בנו כלים למחשבה לוגית. הכתב הראשי של ה-BBC בפריז, יו שופילד, רגיל אולי לדווח על חדשות קלסיות, אבל באחת מכתבות המגזין הוא חרג מהרגלו ושיתף את הקוראים בצד אישי של חייו, או יותר נכון של חיי בתו. מכיוון שהוא חי בצרפת ובתו לומדת במערכת החינוך הצרפתית, היא מחויבת – ככל הצרפתים – ללמוד פילוסופיה בתיכון. בתחילת הכתבה הוא מתאר בהומור את היראה שחש כאשר נחשף לחומרי הבחינה של בתו, אבל בהמשך הוא מנסה להבין מה הפילוסופיה מעניקה לה, איזו תועלת יש בלימודים אלו.

שופילד מבחין בין לימוד רעיונות הפילוסופיה ובין לימוד השיטה הפילוסופית, שלטענתו ייחודי לצרפת. "בארצות אחרות יש בחינות המכסות את ההיסטוריה של המחשבה האנושית, אבל… מטרת בחינת הבגרות הצרפתית בפילוסופיה היא לא להבין את היסטוריית המחשבה האנושית, אלא לקפוץ אל תוך הזרם שהוא עצמו התגלמות המחשבה האנושית". זה נחמד ללמוד את אפלטון ואפילו את בני זמננו כמו פוקו או ראסל, ורעיונותיהם אכן יכולים להעניק לנו הרבה חומר ליישום בחיים. אבל אם ברצוננו לרכוש את הכישורים הדרושים כדי לסנתז לעצמנו את התכנית האסטרטגית, עלינו ללמוד כיצד דמויות משמעותיות אלו חשבו – ומהם הכלים המתודולוגיים שהופכים מחשבה כללית לפילוסופיה מגובשת. כאמור, אחת מאבני היסוד היא קשר של היגיון בין הנחה והנחה שנובעת ממנה, וברמה הפרקטית – גם לפעולה הנגזרת מאותה הנחה או מאותה שרשרת הנחות.

מטרת הצרפתים בהכנסת הפילוסופיה כמקצוע חובה המלמד את אופן המחשבה של האדם, להבדיל מאוסף המחשבות הגדולות עצמן, הייתה ליצור אב טיפוס של אזרח המסוגל לקבל החלטות מושכלות בכוחות עצמו. ובמילים של שופילד: "לראות את הטיעונים האוניברסליים לגבי הפרט והחברה, אלוהים והיגיון, טוב ורע, וכן הלאה, וכך להתחמק מהציוויים המחייבים של העכשיו – ובכך אני מתכוון לדיקטטורה הרעיונית שמוכתבת לנו יום-יום על ידי הממשלה, התקשורת, האופנה, התקינות הפוליטית וכן הלאה". ברוח המהפכה, ניסו הצרפתים ליצור אדם עם מחשבה עצמאית. אפשר להתווכח אם הניסוי הזה הצליח ואם בכלל דרך ההוצאה לפועל שבחרו הצרפתים היא הנכונה להשגת המטרה, אבל מהעדות האישית של שופילד, נראה כי יש דברים בגו. "אני נדהם מהשינוי שחל בבתי מאז החלה בלימודי הפילוסופיה", הוא מספר. "לפני שנה היא הייתה אבודה לחלוטין, בפאניקה מהצפיפות והמופשטות של כל העסק. מהיום היא לא רק נינוחה, היא אף נלהבת. עולם של מחשבות אכן נפתח עבורה".

פילוסופיה פותחת לנו סט שלם של כלי עיצוב לתכנון החיים.

אפשר ורצוי להתחיל בגישה ליסודות, אבל מהר מאוד מבינים שההתפלספות היא חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה. בדיוק החלק שנתפס חסר תוחלת – העלאת טיעונים וטיעוני נגד גם בנושאים האזוטריים ביותר – הוא זה המלטש את היכולת שלנו לחשוב בצורה עצמאית ולבנות תכנית לוגית בהתאמה אישית. הדבר שווה ערך לתרגילי חשבון אינטגרלי ודיפרנציאלי שלעולם לא ניתקל בהם שוב, אך הם מחזקים את הכישורים המתמטיים הכלליים שלנו. לכל אדם די במידה מסוימת של כישורים בכל תחום. אבל ככל שנגיע לרבדים עמוקים של המחשבה, כך נוכל לקבל תמונה בהירה יותר לגבי המציאות שהיינו רוצים לבנות לעצמנו.

ומה אומרים המומחים? הצצנו בעמוד של המחלקה ללימודי פילוסופיה באוניברסיטת הרווארד כדי להבין איך הם מנסים לשווק את התחום שלהם לסטודנטים פוטנציאליים. כמומחים לפילוסופיה מצופה מהם לבנות טיעון משכנע שאותו תוכלו לשפוט בעצמכם. ראשית, הם משתמשים בציטוט של הפילוסוף ג'ון קמפבל: "פילוסופיה היא מחשבה בהילוך איטי… היא מפרקת, מתארת ומעריכה מהלכים שבדרך הרגל אנו מבצעים במהירות גבוהה… אז מתגבשת ההבנה שאלטרנטיבות הן אפשריות". הערך הפרקטי של הפילוסופיה, אם כן, הוא רכישת כלי מחשבה שימושיים שניתן לתרגם לכל תחום בחיים. "הרבה כישורי התמחות מתיישנים בסופו של דבר", כותבים בפקולטה, "[אך] לכישורים שהפילוסופיה מלמדת תמיד יהיה ביקוש גבוה: היכולת לחשוב ולכתוב בצלילות, היכולת להביא לאור הנחות שטרם חשבו עליהן, להסביר בבהירות רעיונות מורכבים, לאתגר את האורתודוקסיה". לצד הטיעון הפרקטי, מסבירים בהרווארד, לימודי הפילוסופיה מספקים גם סיפוק אינטלקטואלי שאין שני לו.

תכנית-על בהתאמה אישית

הניסיון של שופילד והטקסט המשכנע של הרווארד עשויים ליצור תחושה שהפילוסופיה נמצאת תחת בעלות של האקדמיה. אבל האמת היא שמושג זה רחב בהרבה. נכון, כדאי להתוודע למושגים הבסיסיים, אבל פילוסופיה היא לחלוטין נחלת הכלל. הרי הפילוסופים הגדולים לא עשו דבר שאדם אחר אינו מסוגל. הם אמנם השתמשו במחשבה בצורה סיסטמתית, מה שהעניק תוקף משמעותי לדבריהם, אבל כל אחד מהם עשה זאת למיטב תפיסת עולמו – ומכאן ההבדלים העמוקים בין הגישות הפילוסופיות השונות, אפילו בין תלמיד למורו.

נהג מונית סיפר פעם שעם כל נוסע שהוא לוקח נולד בו רעיון חדש לסטארט-אפ, אבל הוא חושש לעזוב את המונית שמא ייגמרו לו הרעיונות. "אולי מחר יגיע אחד טוב יותר". ובכן, זה לא באמת קרה, אבל כל מי שאי פעם עלה למונית יודע שהתובנה הפילוסופית המומצאת הזו יכולה הייתה באותה מידה להיות סיפור אמיתי. זאת מפני שהפילוסופיה אינה רכושם הבלעדי של פילוסופיים. לכל אחד מאתנו יש תובנות על החיים, בין אם תפיסת העולם שלנו הושגה על ידי דיונים מאומצים אל תוך הלילה באקרופוליס, בין אם בחוויה מכוננת בטבע, ובין אם במפגש אקראי במונית.

אז נכון, כדי לפתח חשיבה לוגית חשוב להתוודע לשיטה ולמושגים בעולם הפילוסופיה, והיום קל מאי פעם להיחשף לרעיונות העיקריים של פילוסופים מפורסמים. הרצאות וסרטונים קצרים ביוטיוב או קורסים אונליין יאפשרו לכם לגשת לחומרים המרתקים הללו בחינם ובלי לצאת מהבית. אבל גם אם אתם לא בעניין של שאלות תיאולוגיות, מוסר יחסי, או טבעה של המציאות, שווה לשאול את עצמכם מהי תכנית-העל שהייתם רוצים להתוות את נתיבכם על פיה. שכן תפיסת העולם שהפילוסופיה מסייעת לגבש היא שמכתיבה את הבחירות ואת הפעולות שלנו. התובנות הפילוסופיות הן בבסיס של כמעט כל החלטה משמעותית בחיים, ולרוב גם של ההחלטות השגרתיות יותר.

לפילוסופיה אמנם כללים מסודרים ומתודולוגיה ברורה ששווה לאמץ. אבל בסופו של יום, הדרישה המינימלית היא שפילוסופיה של כל אדם תהיה הגיונית עבורו. אחד הכלים הבסיסיים שרוכשים בשיעורי פילוסופיה הוא לוגיקה ורטוריקה – חיבור טיעון ויסודות ההיגיון שעליהם הוא נשען. פילוסופיה, כאמור, מבוססת על היגיון. לימוד הפילוסופיה מעודד אותנו לשאול מה ההיגיון שמוליך כל החלטה וכל בחירה שלנו. אם מצאנו היגיון, אנחנו מיישמים פילוסופיה כלשהי. וזאת בעצם המטרה של הפילוסופיה – לעורר אותנו לחשוב על המחשבות. גם לשם האתגר האינטלקטואלי, אך לא פחות חשוב – לשמש בקרה ותכנית פעולה לאופן שבו אנו מוצאים פתרונות למציאות שאליה הגחנו.