טיבן של חברויות משפיע על הבריאות, ומומלץ לרדת לעומקן
אם האדם עצמו הוא יצור מורכב, הרי שמערכת יחסים בין שני אנשים מורכבת פי שניים. במקרה הטוב. רובנו לא טורחים לשבת עם עצמנו ולהגדיר מושגים ביחס לתפיסת העולם, וזה גם לא טבעי לחיות באופן הזה. אנו זקוקים לגמישות ומרחב תמרון. לכן, פעמים רבות אנו יוצרים בראש תמונה מסוימת של חברות עם אדם קרוב והיא מלווה אותנו לאורך הקשר. כאמור, אנו לא עסוקים בלנסות להגדיר את טיב מערכת היחסים באופן מודע, אלא שומרים ברקע התודעתי קווים מעורפלים לגבי מה מושך אותנו לאותו אדם.
ואולם, לעיתים אירוע מסוים, שיחה, התנהגות או ניואנס אחר מאלצים אותנו לגשת לארכיון ולברר את יסודות הקשר. סיטואציה כזו מעמתת אותנו עם שאלות רבות: האם החברות שלנו הדדית? האם שנינו נמצאים באותו דף? מומחים טוענים שפעמים רבות פער בין שניים במערכת יחסים נובע משתי סיבות עיקריות. האחת היא הבדל בתפיסת הקשר, כלומר כששני אנשים מדרגים אחד את השני במקומות שונים מבחינת החברות. השנייה היא שוני בעצם ההגדרה הכללית של חברות. פתחנו ואמרנו, האדם הוא יצור מורכב.
מכיוון שמערכות יחסים הן יסוד חשוב מאוד לבריאותו ולרווחתו הנפשית של האדם, האינטרס שלנו הוא ליצור חברויות מאוזנות, ארוכות טווח ועמוקות. כלומר חברים שרואים את הקשר עמנו עין בעין. ולכן פסיכולוגים, נוירולוגים וחוקרים מתחומים נוספים מנסים לפענח את הדינמיקה של מערכות יחסים חבריות ולהבין כיצד לחזק את איכותן. בכתבה ב- New York Times מציגה קייט מרפי כמה מהשאלות הבוערות לגבי חברויות ומנסה להשיב עליהן בעזרתם של מומחים מרקעים שונים.
האם הייתם מתנהגים במציאות כמו בפייסבוק?
כאשר מדענים ניגשים לחקור שאלה, הם עושים לפני הכול את מה שרובנו נמנעים ממנו – מחפשים הגדרות מלוטשות. אחד הדברים הבולטים בקרב מגוון המומחים שמציגה מרפי הוא חוסר היכולת להגדיר חברות. פרופסור לפילוסופיה אלכסנדר נהאמס מאוניברסיטת פרינסטון, למשל, עושה זאת על דרך השלילה: "יותר קל לומר מה חברות היא לא, ולפני הכול, היא לא תועלתנית". על פי הגדרה נוספת, "חברים הם אנשים שאתה לוקח את הזמן להבין אותם, ומאפשר להם להבין אותך". נראה שגם כאשר מחפשים הגדרות מפורשות נשארים בעיקר עם ערפל, ואולי זה מפני שחברויות מטבען הן מאוד אינדיבידואליות, והגדרה כללית לא מצליחה לכסות את כל הקשרים והניואנסים השונים.
כך או כך, הפער בהגדרת מושג החברות הוא היבט אחד, ואילו ההיבט השני המתואר בכתבה הוא פער בתפיסת הקשר. מרפי מציגה מחקר שבחן את מידת ההדדיות של מערכות יחסים בקרב אנשים. הנבדקים נתבקשו לדרג את מידת ההיכרות עם חבריהם – מחוסר היכרות ועד לחברות אינטימית. עוד נשאלו הנבדקים האם הם חושבים שהחבר מרגיש אותו דבר לגביהם. על אף שב-94 אחוז מהמקרים ציפו הנבדקים להדדיות בתפיסת הקשר, בפועל נמצא כי רק כמחצית מהאנשים הגדירו את הקשר באותו אופן. ד"ר אלכס פנטלנד מ-MIT השתתף במחקר ומאמין כי הסיבה לכך היא ש"האפשרות של מערכת יחסים בלתי הדדית מאתגרת את הדימוי העצמי של האדם". מרפי מציינת כי הנתק התקשורתי בין אנשים תלוי בחלקו בתפיסה אופטימית של האדם. כלומר, אם יש לנו רגשות חיוביים עזים כלפי מישהו, ייתכן כי אנו נוטים 'לעגל למעלה' גם את האופן שבו נדמה לנו שהוא חש כלפינו.
עוד עולה בכתבה טענה מרתקת שהפכה אקטואלית מאז כניסת הרשתות החברתיות. מרפי מסבירה כי מושג החברות קיבל ממד חדש ומבלבל "בעידן שבו הכללה והדרה חברתית הן קלות כדפדוף או לחיצה על מסכי הסמארטפון". השימוש במילה "חבר" עובר מטמורפוזה ומקבל הקשר חדש לגמרי בעולם הווירטואלי. אנו משתמשים באותו מונח כדי לתאר הן את מי שגדל אתנו מגיל אפס והן עמית לעבודה שהכרנו לפני שלושה ימים. ומכיוון שלרשתות החברתיות חוקי נימוסים משלהן, שאינם תקפים בעולם המציאותי, קל להבין כיצד נוצרות אי הבנות, כפי שאפשר לראות בסרטון המשעשע שפורסם בפרופיל היוטיוב הפופולרי College Humor: אם אנשים היו רגשניים במציאות הפיזית כמו שהם בפייסבוק.
פסיכולוגים שחוקרים מערכות יחסים חבריות מחלקים את הקשרים שלנו לרמות. מחברות אמת, שבה אנו עוסקים בכתבה זו, ועד היכרות רחוקה. השאיפה שלנו היא להיות באותה קטגוריה עם חברינו, לבטח לא בדרגה נמוכה מזו שאנו תופסים אותם. קיימים מספר מאפיינים טכניים לחלוקה לרמות, כמו למשל תדירות האינטראקציה, אבל נראה כי הגדרות אלה אינן עולות בקנה אחד עם הדינמיות והייחודיות של מערכות יחסים. נניח, למשל, שבחצי השנה האחרונה שוחחנו עם החבר הקרוב ביותר פעמיים בשבוע במקום כל יום. האם זה אומר שירדנו מדרגה מבחינתו, או שאנחנו העברנו אותו למעגל חברים שני? כמובן שלא. והרי לכם עוד היבט מבלבל.
ככל שמעמיקים לחשוב על חברויות, הולך ומתברר האתגר שבתחזוקה שלהן. עבור חלק זה קל יותר, ועבור אחרים מדובר בפעילות יותר שוחקת. אבל מתישהו כולנו עלולים לחוות תשישות חברתית. "יש לנו כמות מוגבלת של זמן והון רגשי לחלק, ולכן יש לנו מקום רק לחמש חברויות אינטנסיביות", טוען ד"ר רובין דאנבר מאוניברסיטת אוקספורד, פסיכולוג אבולוציוני וראש קבוצת מחקר לנוירולוגיה אבולוציונית וחברתית. כאשר אנו כוללים יותר מדי חברים בקבוצות קרובות או כאשר אחרים חשים כך כלפינו, זה עשוי ליצור אפקט הפוך לזה שהיינו רוצים לקבל ממערכת יחסים. השקעת משאבים כפויה עשויה ליצור תסכול, כיוון שהיא נעשית בניגוד לאינטואיציה ולכן קשה לנו להסביר מדוע אנו כה טרודים בתפעול שוטף של מערכת יחסים לא שוויונית.
זה בסדר להחזיק בתפיסה שונה לגבי חברות
ותפעול שוטף של מערכת יחסים הוא לא דבר פשוט כלל ועיקר, במיוחד כשעוסקים בחברויות עמוקות. "חברויות דורשות את הפגיעות הכרוכה באכפתיות", מסבירה מרפי, "כמו גם חשיפת דברים על עצמכם שאינם מתאימים לדמות המצוחצחת שלכם בפרופיל הפייסבוק או האינסטגרם". אמנם התועלת שבקשרים רבה וחשובה לחיינו, אך נראה כי לאיכות יש יתרון על פני כמות. התפיסה הזו מקבלת חיזוק גם מעולם הרפואה. חוקרים מצאו כי יצירת מערכות יחסים שטחיות – מה שעלול להתרחש כשמוציאים את ההדדיות מהמשוואה – יכולה לגרום לתחושת בדידות ובידוד. מומחי רפואה מייחסים לבדידות ובידוד השלכות בריאותיות דומות לאלה של עישון או אלכוהוליזם. עוד נמצא כי קשרים בינאישיים מסייעים לווסת התנהגויות הישרדותיות, דוגמת תגובת הילחם או ברח. הנוכחות של דמות חברית בחיינו, שלידה אנו יכולים להסיר הגנות, מסייעת לנו לתרגל את המערכת העצבית ולהיות פתוחים ויציבים יותר ליד אנשים.
"לכן", מסכמת מרפי, "חיוני לזהות מי מבין האנשים הרבים שעמם אתם באים במגע בחיים הם חברים באמת". זה לא אומר שצריך להתחיל לחשוד במניעים של כל אדם, לפתח שיפוטיות או לספור את כמות הטלפונים בשבוע האחרון. זה אף לא דורש מכם לשבת ולנסות להגדיר מהי חברות עבורכם ואז לברר כיצד חבריכם מגדירים אותה – אם כי זה יכול להיות נושא שיחה מרתק. מה כן אפשר לעשות עם המידע הזה? ראשית, ניתן לשאול את עצמנו האם אנו נוטים לעגל מערכות יחסים כלפי מעלה או מטה. כלומר, לנסות להבין אם אנחנו משדרים על אותו גל.
לצד זה, ייתכן שיעזור גם להזכיר לעצמנו מדי פעם שחברות היא דינמית ולא צריכה לתת דין וחשבון לסט של חוקים. להזכיר לעצמנו שטבעי שבני אדם יחזיקו בהגדרות שונות לגבי מהן מערכות יחסים. הגדרות שונות יכולות להיות חופפות ברובן, וגם אם לא, הן עדיין עשויות להוביל לאותן מסקנות, תוצאות ותחושות. וכמובן, תמיד לזכור שהאדם הוא יצור מורכב, קל וחומר שניים כאלו. ולבסוף, כל עוד אתם אמתיים עם עצמכם ועם חבריכם, יש כלל אצבע מוביל שיכול לענות על כל השאלות בתשובה אחת: אם זה מרגיש טוב, אתם כנראה במקום הנכון.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
3 סוגי חברים על-פי אריסטו: חכמה עתיקה להבנת קשרים מודרניים
ההרצאה השבועית של TED: מחקר חסר תקדים מגלה מה הופך את החיים לאיכותיים
ההרצאה השבועית של TED: מופנמים? מה זה אומר ומדוע יש לכם סיבה לחגוג
עוד מרדיו מהות החיים:
