איש העסקים חואן אנריקז מסביר את השפעתו של עיצוב ה-DNA על העולם
אם תאזינו לשיחות של צרכנים באגף הפירות והירקות האורגניים בסופר, תזכו לבטח לשמוע את ההוא שמעדיף ירקות שלא הונדסו גנטית, או את ההיא שמעדיפה את התוצרת בצורתה הטבעית. המהפכה התעשייתית וחידושי המדע והטכנולוגיה השפיעו על החקלאות באופן ששינה את התוצרת. דעה רווחת כיום – כפועל יוצא – היא שהרבה מהפירות והירקות שאנו אוכלים הם מלאכותיים.
העניין העקרוני הוא נכון מאוד – התוצרת החקלאית עברה ועוברת הנדסה גנטית. אלא שכל זה חדשות ישנות. כל כך ישנות שהן לא היו מפתיעות גם את בני האדם שזרעו את השדה הראשון עלי אדמות. חואן אנרקיז הוא איש עסקים, מרצה וכותב בתחום הגנטיקה – ובאופן ספציפי בנושא הגנומיקה שמתמקד בקוד ה-DNA של היצורים החיים. הוא טוען כי הנדסה גנטית מתרחשת זה אלפי שנים וזהו אותו תהליך שהוביל ליצירת הברוקולי והכרובית מאותו אב קדמון – חרדל השדה – שגם אחראי ל"פיתוח" של כלבי הבית מהזאבים, וכן הלאה.
ההבדל היחיד הוא שכיום יש באמצעותנו טכנולוגיות לשנות את ה-DNA מהר יותר ומדויק יותר. במקום לבצע הכלאות והרבעות בין סוגים שונים, אנחנו יכולים לגשת ישירות לקוד הגנטי – "קוד החיים", כפי שמכנה אותו אנריקז. בסקירה קצרה ומשעשעת של התחום, מסביר המומחה כיצד הצלחנו ליצור תהליך אבולוציוני מקביל לזה של הטבע, ומעורר שאלות כיצד לקבל את ההחלטות הנכונות בתחום. באופן זה הוא מרגיע את החששות מהשלכות אפשריות של משחק בקוד החיים, ומסייע לנו לראות את התועלת העצומה שנובעת מהאפשרות לעצב חלק מהעולם שבו אנו חיים.
מהנדסים את העולם כבר עשרות אלפי שנים
מרגע שגילה המדע את ה-DNA החל מרוץ להבנת אופן פעולתו לצד היכולת שלנו להשתמש בו כדי להשפיע על מבנה החיים. הגדרה רחבה זו – מבנה החיים – כוללת בתוכה בראש ובראשונה את המאפיינים של היצורים עצמם: גודל, צבע, טעם, תכונות, שרידות וכן הלאה. אבל מעבר לכך, מבנה החיים נוגע גם לאופן שבו מתנהל כדור הארץ במישור הרחב. כלומר, לשינויים הגנטיים שעשינו בחי ובצומח יש אפקט מצטבר שבסופו של דבר מעצב את החיים בעולם בכלל. כאמור, הדור שלנו זכה בגישה ישירה לקוד החיים. אנריקז מסביר כי המשמעות היא ש"במקום לתכנת מחשבים, אנחנו משתמשים בדברים כדי לתכנת וירוסים או רטרו-וירוסים או חלבונים או DNA או RNA או צמחים או חיות, או סדרות שלמות של יצורים".
אנריקז חוזר ומדגיש כי הנדסה גנטית אינה דבר חדש, אך לאורך רוב ההיסטוריה היא בוצעה בצורה פרימיטיבית. עתה, "במקום לעשות זאת אקראית ולראות מה קורה במשך דורות, אנחנו מכניסים גנים ספציפיים – מכניסים חלבונים ספציפיים – ומשנים את קוד החיים למטרות מאוד מכוונות". באמצעות תהליך הרבייה הוא ממחיש כיצד אנו מהנדסים תהליכים טבעיים ומקבלים תוצאות חדשות. "מה שקרה עם סקס במשך הזמן, זה שבמצב נורמלי סקס שווה תינוק, בסופו של דבר", מסביר אנריקז. "אבל בעולם של היום, סקס פלוס גלולה שווה אין-תינוק". לטענתו, דברים שהיום נראים לנו מובנים מאליהם היו בלתי טבעיים בעליל עבור אבות אבותינו. והשליטה על תוצאות תהליך הרבייה שהעניקה לנו הגלולה היא רק ההתחלה. כיום קיימות טכנולוגיות להפריה חוץ רחמית, מה שמפריד את פעולת הרבייה, כלומר את הסקס, מהתהליך הביולוגי של התעברות. הקפאת זרע וביציות מפרידות בין סקס ובין זמן ההפריה עצמו. אנריקז מציין את האירוניה בכך שתאומים יכולים להיוולד בהפרש של מאה שנה זה מזה. אבל נניח אם נביט מעבר להומור, הרי שההתערבות בתהליכי החיים מעניקה לנו שליטה רבה ואפשרות 'לשחק' בפרמטרים כדי לסייע לאנשים שבאופן טבעי לא היו מסוגלים להעמיד צאצאים.
"אז קוד החיים הזה הופך להיות כוח על", טוען אנריקז. "הוא הופך להיות דרך מאוד חזקה לשנות וירוסים, לשנות צמחים, לשנות חיות, אולי אפילו לעשות אבולוציה לעצמנו". הפיל שבחדר הוא כמובן שאלות של מוסר. הנדסה גנטית יכולה לעשות דברים מופלאים כשמשתמשים בה בצורה מסוימת. ואילו במקרים אחרים, יש לה כוח הרסני באותה מידה. אבל אנריקז מציע לא למהר להיבהל. בחלק מהטיפולים המתערבים בקוד החיים, למשל, "ישימו תאים זכריים בגוף של נקבה או להיפך, מה שנשמע נורא לגמרי עד שאתם מבינים, שהסיבה שאתם עושים זאת היא שאתם מחליפים מח עצם". הוא מציג דוגמאות נוספות לכך, שבכולן עיקרון פשוט – בפעולתנו ייתכן שישתנה משהו בסיסי בטבע של האדם או של בעלי החיים, אבל בה בעת אנו יכולים להציל חיים או להתאים את המאפיינים של היצורים החיים לתנאים המשתנים של העולם. כיוון שהעולם היום משתנה מהר יותר מקצב האבולוציה הטבעי, אנו יכולים לסייע להאיץ את התהליכים הללו היכן שאפשר. העיקרון שמנחה אותו להוריד את המחסומים ואת החששות מפני השלכות של הנדסה גנטית הוא ש"יש השלכות לפעולות, ויש השלכות לחוסר פעולה".
כל מה שדארווין אמר – רק הפוך
הדיונים בתחום הגנטיקה מכילים פעמים רבות את המונחים 'טבעי' לעומת 'מלאכותי', ואלו הן נקודות קריטיות להבנת השפעת תהליכי ההנדסה של האדם, הפרימיטיביים והמתקדמים כאחד. "במשך ארבעה מיליארדי שנים, מה שחי ומת על הפלנטה הזו היה תלוי בשני עקרונות: בחירה טבעית ומוטציות אקראיות". על פי תיאוריית האבולוציה של דארווין, כל החיים התפתחו באופן הזה. שינוי אקראי חל ב-DNA ואותו יצור שרד או נכחד על פי מידת הסתגלותו לנסיבות בסביבת המחיה שלו. אנריקז מסתכל על הנדסה גנטית כעל תמונת המראה של תיאוריית האבולוציה: "מה שעשינו זה ליצור מערכת אבולוציונית מקבילה לגמרי שבה אנחנו מבצעים ברירה לא טבעית ומוטציות לא רנדומליות". בשלב מסוים הבינו בני האדם שבמקום להתאים את עצמם לסביבה, הם יכולים להתאים את הסביבה אליהם, וכך החלו ליצור שינויים מכוונים מראש למטרות ספציפיות, שברוב הפעמים לא היו שורדים את הברירה הטבעית. קחו למשל את נושא ביות חיות המשק על ידי הרבעה – יצורים שאם הייתם משחררים בוקר אחד בסוואנה האפריקאית, ספק אם היו זוכים לראות את השקיעה של אותו יום.
התוצאות של ברירה לא טבעית ומוטציות מכוונות מראש עוטפות אותנו מכל עבר. הפרחים באגרטל, הירקות בצלחת (כן – גם האורגניים), הכלב שגדל עמנו ואפילו הרחוב שבו אנו גרים. "למעשה", מחדד אנרקיז, "חצי משטח כדור הארץ הונדס באופן לא טבעי כך שמה שחי ומה שמת שם הוא מה שאנחנו בוחרים. זו הסיבה שאין לכם דובי גריזלי שהולכים במנהטן". אז מצד אחד מצאנו תרופות למחלות ועזרנו לאנשים להביא ילדים, ומצד שני צמצמנו את שטחי המחיה של יצורים אחרים והפכנו אחרים לתלויים בנו. ההשלכות של התערבות בקוד החיים יכולות לקבוע את עתיד כדור הארץ, וכדי לכוון אותנו למקום שבו תכנות גנטי יביא רק תועלת, אנריקז מציע לחשוב על חמישה קווים מנחים.
בראש ובראשונה הוא טוען כי "עלינו לקחת אחריות על הדבר הזה". אם אנו מחליטים שאנו ממשיכים לפתח את השליטה שלנו בקוד החיים, עלינו לתלות שלט גדול מול העיניים שילווה אותנו לכל אורך הדרך ויזכיר לנו שלבחירות שלנו יש השלכות. אנריקז מכנה גישה זאת "שברת – שילמת". שנית, "אנחנו חייבים להכיר ולחגוג גיוון בדברים האלו". אם אנו בכל זאת רוצים לשמור על מידה של טבעיות, עלינו לחקות את האופן שבו הטבע מתנהג ולנסות גרסאות שונות בכל התערבות בקוד החיים. עיקרון שלישי הוא "לכבד את הבחירות של אנשים אחרים". מכיוון ששינוי קוד החיים משפיע, ובכן, על החיים, לכל אדם זכות לקבל בעצמו את ההחלטות הגורליות עבורו. דבר רביעי הוא לתת מקום גם לאבולוציה הטבעית. "אנחנו צריכים לקחת בערך רבע מכדור הארץ ולתת רק לדארווין להריץ את ההופעה שם… חשוב שיהיו לנו את שני הדברים שירוצו במקביל". לבסוף, אנריקז מאמין שכל בני האדם חייבים להשתתף במסיבה ולעשות כל מה שאפשר כדי להסיר חששות אצל אחרים. "זו ההרפתקה הכי מרגשת שהאנושות הייתה בה", הוא מסכם, "זה כוח העל הכי גדול שהיה אי פעם לאנושות. יהיה זה חטא לא להשתתף בדבר הזה".
מצד שני, כולנו כבר יודעים מה מגיע עם כוח גדול. מדע הגנטיקה ימשיך להתפתח והאדם ימשיך להתאים את סביבת המחיה לצרכיו. ולכן אנשים כמו אנריקז מאמינים שעלינו לאמץ את השינוי מתוך מודעות להשלכות ובאמצעות הקפדה על אתיקה. כיוון שבאותה המידה ש'הצלחנו' לצמצמם את שטחי המחיה של דובי הקוטב על ידי שינויים סביבתיים, אנו עשויים לסייע להם להתאקלם באזורי מחיה חדשים על ידי התערבות בקוד הגנטי. זה תקף כמובן לבעלי חיים נוספים ויצורים חיים בכלל, כולל אותנו. האם בתהליך אנו עשויים לשנות לנצח את צבע הפרווה של דובי הקוטב? ייתכן מאוד. יש כאן שאלות מוסריות שכל אדם צריך להתמודד עמן בעצמו. יחד עם זאת, כחומר למחשב נסיים עם זה שפרוותם של דובי הקוטב הייתה פעם חומה, עד ששינוי טבעי אילץ אותם לעבור לחליפה לבנה. שינוי ומחזוריות הם חלק מה-DNA של הטבע, וכנראה גם שלנו.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
אתנחתא של טבע: אבולוציית אינסטנט – בעלי החיים החדשים בשכונה
הפרופסור מאוקספורד שעבר לגור במחילה כדי להפוך לאדם טוב יותר
מחקר חדש: אוצר גנטי של מידע סמוי נחשף ב-DNA שלנו
עוד מרדיו מהות החיים:
