הפסיכולוגיה של הבגדים – כיצד הם משנים תודעה?
איזה פריט מהמלתחה שלכם שמור לאירועים מיוחדים? לכולנו יש בגד מושלם או שניים, כאלה שיושבים עלינו בול ומדגישים את כל הצדדים היפים שלנו. ברור לנו שברגע שנלבש את החולצה הירוקה, המכנס הכחול או הנעליים האדומות – תידלק סביבנו הילה זוהרת. ההשפעה של ביגוד על התודעה ועל הרגש נחקרה רבות ואנו משתמשים בבגדים כדי לשפר את מצב הרוח ואת הביטחון העצמי.
אבל לפעמים אנו לובשים בגדים סתם כך, בין אם משום שכל שאר הפריטים בכביסה, משום שזה היה הדבר הראשון שהיד שלפה מהארון בחיפזון של הבוקר או סתם משום שבאותו יום לא ראינו צורך להשקיע מחשבה מיוחדת בלבוש. האם במקרים הללו יש ללבוש השפעה תת-מודעת? מה קורה במוח שלנו בזמן שאנו לובשים פריטים מסוימים, וכיצד מושפעות מכך ההתנהגות וההחלטות שלנו?
סדרת סיפורים אישיים ברדיו NPR מנסה לחשוף את החיים הרגשיים הסודיים של בגדים. מילד שחייו השתנו בעקבות משקפי שמש, דרך ניצול שואה שהשתמש בחולצה של קצין גרמני ועד אנשים שחלוק רופא הפך אותם חכמים יותר – הקשר בין האדם לכסותו מברר כתודעתי במובן העמוק ביותר. הפריטים שאנו לובשים, נועלים, מרכיבים, חובשים, חוגרים ועונדים – יכולים לשנות את חיינו או לפחות להשפיע עליהם בצורה ניכרת. האם אנו תמיד מודעים לכך? לולו מילר מצוות המראיינות של NPR מציגה את המטרה: "תהינו כיצד בגדים יכולים להשפיע עלינו בדרכים שאנו לא יכולים לראות".
של מי החלוק הלבן?
אחד הניסויים המפורסמים שגילו כמה כוח תת-מודע באמת יש לבגדים, הוא כאמור ניסוי חלוק הרופא. במקור, פרופסור אדם גלינסקי מאוניברסיטת קולומביה שאף לבחון כיצד התהליכים הפסיכולוגיים שלנו מושפעים ממה שאנו בוחרים ללבוש. הוא מספר כי השאלה התעוררה בקרבו לאחר שצפה בפרק של משפחת סימפסון שבו נאלצו הילדים בבית הספר לעבור לתלבושת אחידה והחלו עקב כך להתנהג כמו רובוטים מתוכנתים.
כדי לבחון מה קורה במוחנו כשאנו לובשים בגד מסוים, גלינסקי בנה ניסוי מרתק שבבסיסו השאלה – האם לבישת חלוק של רופא יכולה לשפר את הביצועים הקוגניטיביים שלנו. ייתכן מאוד שנתקלתם בעבר במשימה שהעביר לנבדקים: הם קיבלו רשימת שמות של צבעים הכתובים בגוון שונה משם הצבע. המילה 'אדום', למשל, כתובה באותיות ירוקות; המילה 'כתום' – באותיות כחולות, וכן הלאה. על הנבדקים היה לציין את גוון האותיות ולהתגבר על הנטייה הראשונית לקרוא מה כתוב. כנראה זיהוי תבנית של מילה מפעיל את אזורי השפה של המוח באופן אוטומטי, ולכן דרוש קשב רב כדי להתעלם מהכתוב ולציין רק איזה צבע אנו רואים.
בחלקו הראשון של הניסוי חולקו הנבדקים לשתי קבוצות. בקבוצה הראשונה נתבקשו המשתתפים לבצע את המשימה ללא תנאים מיוחדים. המשתתפים בקבוצה השנייה נתבקשו ללבוש חלוק לבן ונאמר להם שזהו חלוק של רופא. כשגלינסקי השווה את רמת הביצועים של חברי שתי הקבוצות הוא גילה כי 'הדוקטורים' היו פי שניים יותר טובים מחברי הקבוצה שלבשו בגדים רגילים. בחלק השני של הניסוי הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות. בראשונה ניתן להם 'חלוק רופא', בשנייה ניתן להם אותו חלוק בדיוק אבל נאמר להם כי הוא חלוק של אמן, ובשלישית 'חלוק רופא' רק הונח לצדם של הנבדקים.
המשימה הפעם הייתה לזהות הבדלים מינוריים בין שתי תמונות כמעט זהות, מבחן שמוכר גם הוא לרובנו. גם כאן התוצאות הצביעו על יתרון ברור לנבדקים שלבשו את חלוק הרופא – הם זיהו יותר הבדלים מחברי הקבוצות האחרות. כלומר, לבגד הייתה השפעה סמלית על מידת הריכוז שהצליחו לגייס. אך כדי שההשפעה תיכנס לפעולה הם היו צריכים ללבוש את החלוק ולא רק לראות אותו, ועל ידי כך לעבור מעין טרנספורמציה שבאה לידי ביטוי בחשיפת יכולות קוגניטיביות חבויות. מילר, רוזין ושפיגל שחזרו את הניסוי אמנם באופן בלתי אקדמי, אבל התוצאות שקיבלו היו דומות למקור.
האסיר שלבש את חולצתו של הקצין הגרמני
זוהי דוגמה מפורסמת לאופן שבו הבגדים משפעים על התת-מודע, כיוון שהיא נחקרה בצורה מבוקרת. אבל כמה מאתנו באמת לובשים תחפושות על בסיס יומי? מה לגבי פריטי לבוש יותר שגרתיים? לולו מילר חברה למראיינות האנה רוזין ואליס שפיגל והן שוחחו עם אנשים שהרגישו את ההשפעה הפסיכולוגית של בגדים על בשרם, פשוטו כמשמעו. הסיפור הראשון הוא של אדם בשם קאס פרנקנשטיין אשר חווה בריונות בילדותו. הוא ניסה לשוות לעצמו מראה קשוח יותר בעזרת מעיל צבאי, מגפיים ואפילו ז'קט עור. אבל כלום לא עזר, עד שהגיעו משקפי השמש. הוא מספר כי מרגע שהרכיב אותם, תשומת הלב השלילית שקיבל התאדתה מעל פני האדמה וחייו הפכו נורמליים. כשהגיע לאוניברסיטה חיבר מאמר 'פסיאודו-מדעי' על ההשפעות הפסיכולוגיות של משקפי שמש, אבל למען האמת המנגנון לא ברור עד תום. מניסיונו של פרנקנשטיין, "זה כמו להביט על העולם דרך טלסקופ מאחורי חומה". אולם כל זה לא היה ידוע לו כאשר הרכיב אותם לראשונה.
סיפור מעורר השראה נוסף הוא של מרטין גרינפילד, חייט ניו יורקי שגילו נושק ל-90. החוויה שלו עם בגדים התרחשה אי שם בראשית-אמצע שנות הארבעים, על אדמתה הכבושה של פולין. גרינפלד, אז נער בן 15, ירד מהרכבת על הרציף של אושוויץ והיד שמולו הורתה ימינה, לעבודה. הוא התגלגל אל המתפרה והפך לשוליית החייט. מכיוון שלא היה לו ניסיון, הוא הצליח להרוס כבר את החולצה הראשונה שהיה צריך לנקות. הייתה זו חולצה של קצין גרמני. ההשלכות של אירועים פעוטים שכאלה עלו לאסירים בחייהם, אולם למזלו של גרינפלד הטעות האומללה הסתיימה בהכאה בלבד.
הקצין הגרמני כבר לא לקח את החולצה, וגרינפלד ביקש מהבוס החייט לתקן אותה עבורו כדי שיוכל ללבוש אותה בעצמו. אבל הרי זה מגוחך. חוקי המחנה אוסרים בפירוש על כל אסיר ללבוש פריט כלשהו שאינו חליפת האסיר המפוספסת, ולבטח לא חולצה של קצין. גם גרינפלד מספר כי החייט הצהיר בפניו: "אף אחד לא ייתן לך ללבוש את החולצה הזו". אך תגובתו הייתה מדהימה בפשטותה: "תמיד הייתה לי חולצה [מתחת לבגדים]. יותר נוח לי עם חולצה". אולי הייתה זו תמימות של נער חדש במחנה ואולי תגובת נגד למכות שחטף מהקצין שלו הייתה שייכת החולצה, אבל גרינפלד החליט שהוא לא מתכוון לוותר על המנהג שהביא עמו מהבית. החייט נעתר לבקשתו והנער הצעיר לבש את חולצת הקצין הנאצי מתחת למדי האסיר. אך הוא לא הסתפק בכך. גרינפלד הוציא את צווארון החולצה התחתונה מחוץ למדי האסיר, כך שכולם יוכלו לראות.
המבחן הראשון להצלחת המשימה נקרה בדרכו בצעד הראשון מחוץ למתפרה. בניגוד לשאר העובדים שיצאו מהדלת האחורית, גרינפילד יצא מהכניסה הראשית שבה עמד שומר. "אמרתי לעצמי", הוא משחזר, "בוא נראה אם הוא ייתן לי להתחמק מזה". הקאפו הביט בו ונתן לו להמשיך בדרכו. מרגע זה ועד לסיום המלחמה, גרינפילד היה האסיר עם הצווארון הלבן – בעל החולצה של הקצין הגרמני. הוא מספר כי לכל אורך שהותו במחנה איש מעולם לא העיר לו על החולצה, אולי מפני שחשבו אותו לבעל ייחוס, שהרי מי יעז לבצע תעלול מסוכן שכזה?
כשרוזין מנסה להבין יחד עם גרינפילד מה היה המניע למעשיו, הוא טוען בפניה כי הסיבה היחידה מבחינתו הייתה הרצון להרגיש שהוא מישהו. השיטה של הנאצים הייתה לבטל את זהותם של האסירים לחלוטין, כך שאפילו פרט זניח כמו חולצה תחתונה יכול לשוות לאדם ייחוד. כשהוא חלף על פני הקאפו והלה הניח לו לעבור, זה הוכיח לו "שהוא חשב שאני מישהו מיוחד. וזה היה מאוד חשוב לי… כי רצית להיות מישהו".
אריק קנטונה הוא אחת הדמויות האהובות בקרב אוהדי קבוצת הכדורגל מנצ'סטר יונייטד. הוא היה חלק מהקבוצה ששלטה בליגה האנגלית בשנות ה-90, אבל סימן ההיכר שלו הפך לאייקון על זמני – הצווארון המורם. עד היום צווארון קנטונה הוא מושג מוכר, לא רק בעיר שבצפון אנגליה אלא בעולם כולו. בזמן שכל השחקנים לבשו את המדים שלהם בדרך המקובלת, קנטונה האקסצנטרי הביע את הייחודיות שלו באמצעות יישור הצווארון. הנסיבות של גרינפילד אמנם שונות בתכלית, אבל מסתבר שלאקט הקטן הזה יש השפעה תודעתית הן על הלובש והן על הסביבה. קנטונה הפך לאגדה בעודו חי בקרב האוהדים, וגרינפילד הפך לחייט שהלביש כמה מהדמויות הכי מפורסמות ומשפיעות בהיסטוריה, ביניהן קלינטון, אובמה, שאקיל אוניל, אל פצ'ינו בן אפלק ואחרים.
"צווארון קנטונה" –אמנות רחוב במנצ'סטר. אקט סימבולי שמשחרר כוחות נעולים.
פרופסור גלינסקי מאמין כי ברגע שלובשים את חלוק הרופא, המשקפיים הכהים או חולצת הקצין, יכול להיווצר שינוי בזהות, גם אם רגעי. אתה הופך להיות מה שאתה לובש, הוא מסביר. מילר מפרשת: "הרעיון הוא שלבגדים יש סוג של קסם… הם יכולים לשאת מצבי רוח ויכולות שנמצאים מחוץ לנו, ולהעביר אותם אל זרם הדם, אל המוח שלנו, ולשנות אותנו בדרכים שקטות". דרך נוספת להביט על האפקט הפסיכולוגי של בגדים היא מבפנים החוצה. כלומר, ייתכן מאוד שהבגדים לא נושאים משהו מבחוץ אלא מעוררים משהו שקיים בפנים. הנבדקים שעטו את החלוק לא באמת השיגו חוכמת קסם, אלא שהחלוק שחרר בתוכם מצב פנימי שכנראה היה רדום. ילדים רבים חווים בריונות, אך מעטים בוחרים להתמודד עמה בדרך המקורית של משקפי שמש. וכמה אסירים אזרו אומץ להפר בפרהסיה את חוקי המחנות?
נראה כי בגדים שונים לאו דווקא מביאים לנו כוח מבחוץ, אלא מסייעים לנו לפתוח תכונות ויכולות שכבר קיימות בתוכנו. במגע עם העור, הבגד יוצר תגובה כימית מטאפורית שמחלחלת עמוק אל האזורים הנסתרים של התודעה. שינוי של אלמנט בחיצוניות מסוגל להצית זיק פנימי ולגרום לנו לעשות מה שאולי לא דמיינו שאנו מסוגלים. כאילו קיימות בתוכנו דמויות משנה שרק ממתינות לבגד המיוחד שלהן, לסימן חיצוני שיאותת להן שהגיע תורן לצאת לאור הזרקורים.
תמונת כותרת: alexandre zveiger / shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
יותר חזקים ממה שנדמה לנו - האם בני האדם יכולים לפתח כוחות-על?
ברירת המחדל של מוחנו היא חשיבה יצירתית – עלינו רק ליצור את התנאים הנכונים
מה התחפושת שבחרתם אומרת עליכם? 3 השפעות פסיכולוגיות של תחפושות
עוד מרדיו מהות החיים:
