הספר "כוחו של הלב" חוקר את תפקידו הרוחני של הלב בחיי האדם
האם המציאות היא אקראית לחלוטין או שקיימים בה דפוסים ומתנהלים בתוכה יחסי גומלין? שאלה פילוסופית עתיקת יומין זו מצליחה תמיד להניב דיונים מפתיעים המגרים את הדמיון. הכותב בפטיסט דה פאפ בחר לפתוח ולפתח אותה עם מורים רוחניים, מדענים, אנשי תרבות ועוד – כחלק ממסעו לחקר ההיבטים הרוחניים של הלב האנושי.
את הגיגיהם של דמויות כמו פאולו קואלו, דיפאק צ'ופרה ומאיה אנג'לו, לצד תובנותיו שלו, שזר דה פאפ בספרו כוחו של הלב (הוצאת כנרת-זמורה ביתן-דביר, 2016). בפרק "סינכרוניות" הוא שוטח את תפיסתו לגבי הסדר הכללי של העולם. הוא מאמין – ונתמך בדעותיהם של רבים וטובים – כי חלקיו השונים של היקום מקיימים קשרים הדדיים סמויים, מעין סדר כללי עליון שמארגן את המציאות. בעוד שקשה לנו להבחין בכך על בסיס קבוע, דה פאפ טוען כי חיבור ללב יכול לסנכרן אותנו עם הסדר הכללי של המציאות ולאפשר לנו לזהות הזדמנויות כשאלו נקרות בדרכנו. לפניכם הפרק שבו תוכלו להעמיק הבנה בתיאוריית הסינכרוניות (לפרק בינת הלב).
סינכרוניות: הסדר הסמוי שמאחורי הכול
אין טעויות, אין צירופי מקרים. כל המאורעות הם ברכות שהוענקו לנו כדי שנלמד מהן.
— אליזבת קובלר־רוס
חודשים ספורים לאחר שהתחלתי לעבוד על הסרט כוחו של הלב, החלו עולים בי ספקות כבדים בכל הקשור למשימה שלקחתי על עצמי. לא הייתי בטוח כלל וכלל שאוכל להוציא לפועל פרויקט שאפתני שכזה. לזמן־מה אפילו שקלתי לזנוח את כל העניין ולחזור לעבוד כעורך דין – ככלות הכול, לכך הוכשרתי.
יום אחד, כשלא יכולתי לשאת עוד את הלבטים, אמרתי לעצמי, אם אני באמת אמור לעשות את זה, אם זה מה שהחיים רוצים ממני, הרי אני זקוק לאות, לאישור – אני זקוק לזה היום. אפילו מצאתי את עצמי אומר זאת בקול רם ליקום: "אם אני אמור לעשות את זה, תן לי סימן!"
כעבור כמה רגעים צלצל פעמון הדלת. הדוור בירך אותי לשלום ומסר לי חבילה של כתבי עת. הכותרת הראשית על שער המגזין שהיה בראש הערמה קראה באותיות של קידוש לבנה: "לך בעקבות לבך" (Volg Je Hart בהולנדית).
באותו רגע ידעתי שזה הסימן שהיה נחוץ לי. הוצפתי בתחושת הכרת תודה עמוקה, וכל הספקות שלי נגוזו!
מאחורי כל דבר שאתם עושים עומד כוח אדיר. דברים אינם מתרחשים בלי סיבה, וכשנראה כאילו העולם פועל אתכם, ולא נגדכם, זוהי סינכרוניות. האם לא הייתה לכם פעם תחושה שמשהו לא היה "סתם" צירוף מקרים? אולי שמעתם שיר ברדיו שמילותיו הדהדו בראשכם כל אותו יום או חשבתם על חבר או חברה שלא ראיתם המון זמן, ובאותו רגע ממש הוא או היא טילפנו אליכם ובפיהם בשורה נפלאה?
גארי זוקאב:
"סינכרוניות היא אותה מילה מעניינת ובעלת צליל מצחיק שנהגתה על ידי קרל יונג. כוונתו הייתה לכל אותן פעמים בחיים שבהן התרחשויות נדמות כצירוף מקרים, אבל אתם יודעים שזה הרבה יותר מזה, שאין מדובר כאן בצירוף אקראי של מקרים. אתם חשים שיש לכך משמעות ותכלית, שיש מאחורי זה כוח".
מופעים של סינכרוניות הם כמו ניסים קטנים, מתנות אנונימיות מהיקום. הם נראים כהפתעות נעימות, חיבור מופלא שבכוחו לשנות את חייכם בן־רגע, פתיחה של דרך מסעירה הטומנת בחובה אפשרות של צמיחה או תובנה. מדובר במאורעות שההסתברות שיתרחשו נמוכה מאוד – ואף על פי כן הם קורים; אתם זקוקים נואשות לעצה או לעזרה מאדם שנעלם מחייכם ואין לכם שום דרך ליצור עמו קשר, והנה לפתע אותו אדם שולח לכם דוא"ל או מתייצב על סף דלתכם. פגשתם את אהבת חייכם לאחר שהלכתם בספונטניות למקום שלא תכננתם ללכת אליו. כאשר אתם חווים ריבוי של מקרים בלתי סבירים כאלה, כאשר הם מתרחשים בזה אחר זה, כאשר נדמה שחוקי הסיבה והתוצאה מושעים, זוהי סינכרוניות.
פאולו קואלו:
"אני מאמין שהיקום הוא מכלול. אי לכך סינכרוניות לדידי היא אותו קישור שמתרחש בחייכם בצורת פגישה עם אנשים, או מידע שהזדמן לכם לקרוא בדיוק כשהיה נחוץ לכם, או שבחרתם לעשות משהו שכאילו חיכה שתעשו אותו".
אקהרט טולה:
"לדוגמה, להיתקל בדיוק באדם שאתם זקוקים לעזרתו במה שאתם עושים, לקבל שיחת טלפון בדיוק ברגע הנכון. משהו שקורה בד בבד עם מה שאתם עושים ועולה עמו בקנה אחד, ואין לכם הסבר רגיל מדוע וכיצד זה קרה דווקא בתזמון הזה".
חשבו על צירופי המקרים שאירעו לכם ושאלו את עצמכם כיצד התרחשו. החליטו שמעתה ואילך תבחנו לעומק כל מופע של סינכרוניות שקורה לכם או סביבכם. האם כעת זיהיתם קשרים אחרים שקודם לכן חמקו מכם או שלא רציתם לראותם?
פאולו קואלו:
"לפעמים אנשים פוחדים; פוחדים להכיר בכך שהזדמנות מסוימת נקרתה בפניהם. הם אומרים: "אה… לא, זה לא הגיוני," או, "זה מסוכן, כי ההזדמנות הזאת, צירוף המקרים הזה, עלולים לשנות את חיי לנצח." ואז אינכם מצייתים ללבכם, ואינכם מצייתים לסינכרוניות, אינכם מצייתים למה שניצב לנגד עיניכם ומסומן בתווית: "לכו אחריי, הקשיבו לי, אני פה." אינכם עושים זאת, ואתם מפסידים את כל האפשרויות שהסינכרוניות מעניקה לכם".
אם חוויתם תופעה בלתי סבירה בעליל, התייחסו אליה כאל התרחשות בעלת משמעות עמוקה. הֱיו ערניים תמיד וחפשו רמזים שילמדו אתכם יותר על אותה משמעות כמוסה. כל פענוח מוצלח של מסר המסתתר מאחורי מאורע סינכרוני מלמד על היותכם מחוברים לתודעה עליונה ועל היותכם מתואמים עם נפשכם; במצב כזה אתם במידה רבה פחות פגיעים לעיכובים שפחדים וספקות יוצרים.
מייקל בקוויט:
"כשאנחנו מתחילים לחפש סינכרוניות, כשאנחנו מתחילים להבחין בקיומם של קשרים הדדיים של חיים המצויים בכל מקום, משהו קורה; כאילו הוסר מַסנן. אנחנו מבחינים בסינכרוניות הסובבת אותנו, מבינים שהיקום אינו מושתת על מקריות".
הדבר המעניין בנוגע לסינכרוניות הוא שככל שמתמקדים בתופעה ונמשכים אליה, כך חווים אותה לעתים תכופות יותר. כמו כן, ככל שאנשים עוסקים יותר בניסיון לזהות ולפענח את המשמעויות ואת הקשרים המצויים בבסיס כל חוויה, כך הולכים ומשתפרים הכישורים האינטואיטיביים שלהם.
צירופי מקרים הם משחקי מילים רוחניים.
— ג'ק קרסטרטון
גם אם אינכם מזהים מיד את משמעות הקישורים שמאחורי התרחשות סינכרונית, המשיכו לשאול את עצמכם מהי. התשובה עשויה לצוץ עוד באותו יום, כעבור שבוע או חודש. התשובה עשויה להופיע בצורת התרחשות סינכרונית אחרת – נניח, תובנה שהבליחה פתאום או מפגש לא צפוי.
איזבל איינדה:
"אני מאמינה שהכול מקושר, שיש סביבנו מעין רשת של קורי עכביש שכל היש ביקום מקושר באמצעותה. העבר, העתיד, היקום, כוכבי הלכת, כל הישויות החיות – כולם מקושרים".
באמצעות השכל תוכלו להבחין בקשרים פשוטים בלבד, אבל בדרגות עמוקות יותר של הנפש פועלת מערכת קשרים מסועפת יותר. כאשר תלמדו לראות באמצעות הלב והאינטואיציה אל מעבר לאישיות שלכם, יתחילו הקשרים האלה לקרום עור וגידים.
גארי זוקאב:
"ככל שתיעשו רב־חושיים יותר, חוויות מהסוג הזה ייעשו תכופות יותר. כשתיצרו כוח אותנטי, יתחוור לכם ששום דבר בחייכם איננו אקראי. דבר בעולמכם אינו מקרי".
דיפאק צ'ופרה:
"הרעיון יתחוור לכם באופן חווייתי כשתגלו שלמעשה אתם מחוברים לכל שרשרת הקיום, לכל המערכת האקולוגית, שאתם חלק מרוח אחת, מתודעה אחת".
לכו בעקבות הלב. לבכם יודע שאתם חלק מתודעה עצומה אינסופית המאפשרת לכם גישה אל אין־ספור אפשרויות. השכל מסנן את המציאות, אולם הלב מבחין בסדר סמוי ורואה את התמונה הגדולה.
פאולו קואלו:
"מרגע שתתחילו ללכת בעקבות לבכם, חייכם יהיו מלאי פלאות".
מרסי שימוף:
"תופעות סינכרוניות מתרחשות. ניסים קורים. אנשים צצים לפתע פתאום; אדם שבדיוק היום רציתם לשוחח עמו מופיע פתאום לפניכם; אדם שבידו תשובה לשאלתכם מתקשר אליכם באופן בלתי צפוי. כשחיים בלב פתוח, ניסים פשוט מתרחשים, בלי מאמץ".
סינכרוניות היא למעשה ביטוי לשינוי זהות שמתחולל בכם – מעבר מהראש אל הלב. ניסים הופכים להתרחשות תדירה יותר בחייכם. ברמה החווייתית אתם נעשים מודעים יותר לאהבה ולחוכמה שמצויות בנפש שלכם. לחיות בסינכרוניות משמע לחיות את החיים שנולדתם לחיות.
פאולו קואלו:
"סינכרוניות היא נס. כל שנותר לאדם לעשות הוא להיות פתוח לסינכרוניות ולהבחין בה".
דין שרוק:
"זהו חוק טבע של היקום: אתם מיישרים קו עם האהבה, והיקום פשוט מתחיל להראות לכם את הדרכים המופלאות ביותר".
דיפאק צ'ופרה כתב בספרו כוחם של צירופי מקרים כי על פי חוכמה עתיקה, יש שני סימנים לכך שמתחוללים בכם שינויים שיאפשרו לכם להתחבר עם תודעה עליונה. "הסימן הראשון הוא שאתם מפסיקים לדאוג. דברים לא מטרידים אתכם יותר. אתם נעשים חסרי דאגות ועליזים. הסימן השני הוא שקורים לכם בחייכם יותר ויותר צירופי מקרים בעלי משמעות, יותר ויותר תופעות של סינכרוניות. כל זה מאיץ לקראת הנקודה שבה אתם ממש חווים את המופלא".
אקהרט טולה:
"לעתים תכופות התרחשות של מאורעות סינכרוניים היא סימן טוב מאוד, מפני שבדרך כלל פירוש הדבר הוא שמה שאתם עושים – כל פעילות שאתם עוסקים בה – מקושר אל ממד עמוק יותר. עקב כך גורמים מועילים נכנסים לחייכם".
ברגע שתיישרו קו עם הנפש שלכם ותהיו מאוזנים אתה, תהיו מודעים לקיומו של סדר סמוי מאחורי חיי היומיום ותגלו הזדמנויות ודפוסים בלתי רגילים. מרגע שתהיו מודעים לקיומה של רשת קורי העכביש הענפה של קשרים, אפילו מקרים חסרי חשיבות יהיו מלאי משמעות.
גארי זוקאב:
"כולנו חיים ביקום של חמלה וחוכמה, וזהו דבר־מה שמתפשט וחודר אל כל דבר שאנו עושים. זה שם; בין שאנחנו מודעים לכך ובין שלא. זה שם".
התחברות לסינכרוניות
כאשר אנו מפסיקים להתנגד למציאות, פעולות הופכות פשוטות, גמישות, מיטיבות וחסרות פחד.
— ביירון קייטי
מקדו את הקשב שלכם כדי לגלות את הדבר שנועדתם לעשות עכשיו ובטווח הארוך. באמצעות בירור התכלית שלכם אתם פותחים את האינטואיציה ומאפשרים לעצמכם לראות דברים שלבכם רוצה שתבחינו בהם. כך אתם מתחברים אל קישור אוניברסלי שישלח לכם מתנות נוספות.
אקהרט טולה:
"לפני כל משימה שתיקחו על עצמכם, אל תשאלו את עצמכם: "מה אני רוצה להשיג בחיים?" שאלו את עצמכם: "מה החיים רוצים שאעשה? מהו הדבר שהחיים רוצים להביע באמצעותי?" אפשר לכנות זאת גם טוטאליות: "מהו הדבר שהטוטאליות רוצה לבטא באמצעותי?" או אפשר לקרוא לזה הממד האלוהי: "מה הלב רוצה באמת?" וכשתהיו מתואמים עם הדבר, הוא יבוא לידי ביטוי בצורת דחף רב־עוצמה הנובע מתוככם: התלהבות, עשייה שמֵחה, לא עשייה מעיקה, מלחיצה. במילים אחרות: אתם נהנים מהרגע וממצים אותו עד תום; אתם נהנים מהעשייה. משמעות הדבר היא שאתם מחוברים אל דרגה עמוקה יותר בתוככם".
לחלקים מלאי הפחד באישיותכם יש אג'נדה משלהם. אתם עשויים להרגיש שאתם חייבים להישאר במשרה שמבטיחה לכם הכנסה קבועה ושאר הטבות אף על פי שהיא אינה מספקת אתכם. לנפש שלכם יש אג'נדה אחרת; היא רואה את המשרה לא כייעודכם האולטימטיבי, אלא כקרש קפיצה. אם אתם מרגישים תקועים, אל תתייאשו ואל תקבלו את הדין. היו מחוברים אל הלב. הקשיבו לאינטואיציה שלכם. זה יעזור לכם לעלות על דרך החלום שלכם אל היעד הסופי והמוחלט.
אקהרט טולה:
"משחרר להפליא ומעצים להיות מתואם עם הלב, המצוי בבסיס כל יצירה. במצב הזה תגלו לעתים תכופות שגורמים מועילים נכנסים לחייכם, דברים שכמו הגיעו משום מקום. אלה הם מאורעות סינכרוניים, שבדרך כלל מהווים אישור לכך שאתם מחוברים לאותה דרגה עמוקה יותר".
מרגע שתעלו על הנתיב של עשיית הדבר שנולדתם לעשות, תחוו יותר ויותר אירועי סינכרוניות. פתרונות יופיעו בספונטניות, ובדרך כלל באופן לא צפוי, מהלב – אותו ממד של אהבה, משמעות ואושר.
איזבל איינדה:
"אני חושבת שההתחברות שלנו אל מערכת קורי העכביש של הקשרים צריכה להיות מלווה בשחוק ובשמחה. למה הכול צריך להיות רציני כל כך? מדוע אימון רוחני, אהבה ובעצם הכול צריכים להיות כרוכים בכבדות הזאת? הכול עניין של שמחה, הכול עניין של אור. אני אף פעם לא מחוברת לעולם יותר מאשר כשאני צוחקת. ולדעתי, זהו לב העניין. עלינו להיות שמחים".
פאולו קואלו:
"חשוב מאוד ליהנות. אפילו כשאתם בעיצומה של עשייה המצריכה משמעת עצמית, אתם זקוקים לכיף הזה. כיף להיות בחיים. חיים הם שמחה. להיות בחיים משמעותו להיות מחוברים לאנרגיה של אהבה, שמרכיב חשוב מאוד בה הוא הנאה".
נחוץ אומץ כדי לבטוח באינטואיציה ולפעול מן הלב. לא אחת יקרה לכם שהאינטואיציה תקרא לכם לוותר על משרה בטוחה כדי שתוכלו לחתור למימוש תכליתכם האמיתית, אבל ההצלחה לא תאיר לכם פנים מיד בהתחלה. אל תניחו לזה לערער את ביטחונכם; זכרו כי חרדה מקורה במבנה האישיות שלכם. תנו אמון במאוויי לבכם. הישארו נאמנים לכוונתכם לפעול מהלב.
מאיה אנג'לו:
"אני מאמינה שהלב הוא הדבר היחיד שאנו יכולים לבטוח בו".
מריאן ויליאמסון:
"בחייכם קורה לא פעם שאינכם יודעים כיצד לחולל את השינוי. אבל העובדה שאתם מחויבים לחולל אותו, שברור לכם שהוא נחוץ – די בה כשלעצמה כדי לפתוח בפניכם אפשרויות חדשות".
מייקל בקוויט:
"צמיחתנו הרוחנית והפיכתנו לישות תלויות ביכולתנו ללמוד לתת אמון בלב ובנפש".
נתינת אמון בלב משמעה הבנה כי חוכמת הלב עולה על חוכמת השכל. הלב יודע באינטואיציה מה טוב לכם. בלב אתם בוטחים באמת. אל תיתנו את דעתכם לאותו קול בתוך ראשכם המבקש לרפות את ידיכם, להדאיג אתכם, למתוח ביקורת. מחקו מהלקסיקון שלכם כל שאלה המתחילה במילים: "אבל מה אם…?" ושלחו אל עצמכם אהבה מיטיבה ואנרגיית לב.
איזבל איינדה:
"אם לא תתנו אמון בלב, במה תיתנו אמון? כלומר, זה כל מה שיש לכם. כשעלי לקבל החלטה, אני יודעת שדרך הפעולה ההגיונית היא לערוך רשימה של יתרונות וחסרונות, של בעד ונגד. אבל במקום לעשות זאת, אני פשוט עוצמת עיניים, שואפת ונושפת כמה פעמים ושמה את מבטחי באינטואיציה. האינטואיציה היא קולו של הלב שיאמר לי מה עליי לעשות".
הַפקידו בידי הלב כל החלטה, אם הרת גורל ואם חסרת חשיבות. אבל הֱיו נכונים לקבל על עצמכם תוצאות מוחשיות ומיידיות. אפשר שתקבלו תשובה מהירה לשאלה גורלית כמו "מה לעשות בחייכם?", כפי שקרה לי, אבל בה במידה ייתכן שתיאלצו לשוב ולשאול את השאלה כמה וכמה פעמים כדי לשמוע את התשובה ולהבינה. התשובה הנחוצה לכם תתקבל בסופו של דבר, גם אם זו לא בהכרח התשובה שציפיתם לה. לעתים תצטרכו לחיות זמן מה באי־ודאות כדי לאפשר לקשר שלכם עם הנפש להתגבש ולהבשיל. שמרו את השאלה בלב, חיו עם השאלה. חיו את השאלה.
הֱיו סבלניים כלפי כל מה שעדיין אינו פתור בלבכם והשתדלו לאהוב את השאלות עצמן… אל תבקשו כעת תשובות שאינן יכולות להינתן לכם מפני שעדיין אינכם מסוגלים לחיות עמן. המטרה היא לחיות את הכול. חיו את השאלות עכשיו. או־אז, אולי בהדרגה ומבלי שתחושו בכך, תחוו את התשובה בחייכם.
— ריינר מריה רילקה
פאולו קואלו:
"זה כך מפני שלבכם פתוח, ומפני שאתם נהנים מהשאלות, ולא מפני שיש לכם תשובות לשאלות הללו. מרגע שאתם נהנים מהשאלות, דלתכם פתוחה אל החיים".
כשתהיו בטוחים בכך שנפשכם צופנת בחובה תועלת רבה יותר מכפי ששכלכם מסוגל אפילו לדמיין, אט־אט תהיו מסוגלים לחיות עם אותה אי־ודאות ואולי אף ליהנות ממנה. עד אז, בעוד אתם מגבירים את מידת האמון שלכם בלב, אתם מקיימים קשר תכוף יותר עם הנפש שלכם.
אם תרצו לקבל תשובות, תצטרכו ללמוד לחוש בנוח עם האי־ידיעה.
— אקהרט טולה
לינדה פרנסיס:
"עליכם להתנסות. נסו זאת בעצמכם. זה כל כך חשוב אם ברצונכם לשנות את חייכם".
הניסויים הללו אינם מוכרחים להיות חשובים או גורליים. אפשר להתחיל בבחינה של החלטות אם להיענות להזמנה מסוימת או אם לשנות את המסלול הקבוע שלכם לעבודה או הביתה.
תנו אמון במה שמעורר בכם את הריגוש העמוק ביותר.
— סם קין
כאשר אתם הולכים בעקבות לבכם, זה לא אומר שאתם מוכרחים לוותר על העבודה שלכם או לשרוף גשרים. מרגע שתתחילו לארגן מחדש את חייכם סביב הלב והנפש, תגלו שלהרבה מצבים יומיומיים יש משמעות עמוקה יותר. תחוו התלהבות מחודשת מהחיים. לבכם ישאף לנצל כל הזדמנות לצמיחה, ובעוד כוחו של לבכם מתעצם, תגלו שקל לכם יותר לתת אמון מוחלט ביקום.
גארי זוקאב:
"אז היקום החכם והחומל מתמזג בכם, ואתם הופכים להיות ביטוי חכם וחומל שלו".
נתינת אמון בלב מובילה לשלוות נפש עמוקה. לעולם לא תדאגו שוב כשתדעו שהכול נע במסלול שנועד לו.
ג'ו דיספנזה:
"זהו רגע מעניין, כי כשאנחנו מחליקים לתוך המקום הזה ומרגישים שלמים כל כך, לעולם לא נרצה עוד מאום, וזהו הרגע שבו אנחנו מצליחים להיכנס לעולם הזה שבו אנו יכולים להשיג לעצמנו כל דבר. אבל כשסוף־סוף נגיע לשם, לא נרצה בכך; וזהו הרגע שבו מתחילים להתחולל סביבנו ניסים וההתארגנות של היקום מתחילה להתגלות בדרכים חדשות ולא רגילות".
כשתרפו מהפחד, תהיו במצב של חיבור והרמוניה עליונים עם היקום. אז תנהלו את החיים הטובים ביותר שלכם.
פאולו קואלו:
"מרגע שתגלו שכל דבר מצית בכם התלהבות, או־אז תדעו שאתם הולכים בעקבות לבכם".
מייקל בקוויט:
"אמון בחיים מתחיל להיות מופעל מחדש בתוכנו. אנחנו מבינים שאנו נותנים אמון בלב, נותנים אמון בנפש, והדרך הזאת לעולם לא מטעה אותנו. הצעד הבא ידוע לנו. אנחנו חשים אותו. זה ממש כאן, בתוכנו".
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
ההרצאה השבועית של TED: המקריות המסתורית של השעה 4 לפנות בוקר
מפגש נדיר על גדות הגנגס: מקריות מוחלטת או יד מכוונת?
כיצד הים מחבר בין אנשים - סיפור אמתי על מקריות מדהימה שחוצה יבשות ואוקיינוסים
עוד מרדיו מהות החיים:
חשיבה הכרתית – סדרת שיחות עם ד"ר יקיר קאופמן על שיטת "ימימה"