צילום אווירי של גלי ים נשברים בהילוך איטי במערב אוסטרליה
לאוקיינוס יש קצב משלו, וגם אם הוא אינו קבוע – מימיו נמצאים בתנועה מתמדת. נדמה כי מרגע שנוצרה טיפת המים הראשונה ימי העולם מתנהלים בדינמיות ומונעים בידי כוחות שונים: הירח, הרוח, כוח המשיכה של כדור הארץ, חוקי השוואת לחצים וכן הלאה. כשאנו יושבים מול הים ומביטים בגלים, הקצב שלהם הוא מה ששובה את העין. אמנם הצבע הוא הרכיב הדומיננטי ביותר בשדה הראייה שלנו, אבל בפרספקטיבה האנושית הוא נחווה כאחיד, פחות או יותר. העין האנושית התפתחה כדי להבחין בשינוי, ולכן הגלים – או תנועת הים – מושכים את תשומת לבנו.
כל זה יכול להשתנות כאשר יוצרים התערבות מלאכותית בנקודת המוצא הטבעית שלנו. העין שלנו תופסת את המציאות במהירות של כ-60 פריימים בשנייה, אבל את הקצב הזה אפשר להאט ולהאיץ על ידי שימוש במצלמה; נקודת המבט שלנו היא אופקית מגובה הקרקע, אך ביכולתנו לראות את העולם בצורה אנכית מלמעלה בעזרת כלי טיס. לשם מה כדאי לנו ליישם את השינויים המוזכרים הללו? ובכן, ישנו כלל אצבע בנוגע לחידושים עבור התודעה – בדרך כלל הם טומנים בחובם הרבה מאוד יופי ומלווים בתחושת התעלות.
את כלל האצבע הזה הוכיח כריס גורני, צלם אוסטרלי שיצא למסע אווירי בעקבות גלי הפרא של קו החוף בדרום היבשת. הים לחופו של אזור המכונה גולדפילד במדינת מערב אוסטרליה משובץ במאות איים קטנים, כשכל מה שמפריד ביניהם ובין קצה העולם – אנטארקטיקה – הוא הים הפתוח. יש שמתייחסים לים באזור זה כחלק מהאוקיינוס ההודי, והגדרה אחרת, עדיין בלתי רשמית, מכלילה אותו באוקיינוס הדרומי. כך או אחרת, מדובר בממלכה ימית פראית שבה שולטים הגלים. לא רבים זוכים ליהנות מיופייה הגולמי של פינה זו בכדור הארץ, קל וחומר ממעוף הציפור ובהילוך איטי. גורני עשה את העבודה עבור כולנו והצילומים שהביא משם שווים זהב. כפי שתיווכחו בעצמכם, כאשר משנים את נקודת המבט הטבעית, הים מגלה סודות, צבעים וצורות שבדרך כלל שוקעים במצולות עם התנפצות הגלים הרבה יותר מהר משהעין שלנו מסוגלת לתפוס.
כשהים מקבל החלטות בשבילנו
כשהצהרנו קודם כי הצילומים שווים זהב, התכוונו לכך תרתי משמע. שם הפרויקט הוא Mining Gold, הן על שם האזור שבו צולם והן על שום הגוונים הייחודיים שהים יוצר במפגש עם השמש השוקעת. אבל קודם להיבט האומנותי, הרקע לסיפור מעניין לא פחות. גורני יצא לשטח כחלק מצוות של חברה לייצור בגדי גלישה במטרה, ובכן, לצלם גלישה. בריאיון שהעניק למגזין Surfing הוא מספר כי "זהו אזור מאוד ייחודי של המדינה, אולי החוף המעניין ביותר שביקרתי בו… הצילומים הללו הם משהו שרצינו לעשות כבר כמה שנים".
גורני וצוותו התארגנו ליום צילומי גלישה מושקע במיוחד. הם שכרו טייס מסוקים מומחה, "אחד הטובים ביותר בתחומו. מה שדרשנו שהמסוק יעשה, הוא סיפק את הסחורה". החבר'ה ארזו ציוד צילום, שלחו את צוות הקרקע, וליתר דיוק את צוות הים, עם גלשנים ויצאו למסע אווירי מעל הים הפתוח. המטרה כמובן הייתה לצלם את הגולשים, אבל לים היו תכניות אחרות. עם הניסיון הראשון והיחיד לגלוש על גל, הבין הצוות כי צילומי גלישה לא יצאו מהיום הזה. הגל שהטיח את הגולש בעוצמה לא גרם אמנם לפציעה חמורה, אבל הייתה זו הכרזה של הטבע שהיום הוא יום צילומי ים נטו. את הדוגמנים האנושיים ישמרו לפעמים הבאות.
מכיוון שהמשימה השתנתה כשנוכחות הצוות בשטח כבר הייתה עובדה מוגמרת, החליט גורני לצלם בכל זאת, אלא שנקודות השיא המאפיינות צילומי גלישה כבר לא היו רלוונטיות עבורו. אז מה מצלמים בלב ים אם לא בני אדם? את הגלים, כמובן, ואם יש כמה איים ומערות בסביבה – מה טוב. עבור צלם גלישה עלולה משימה זו להיתפס במבט ראשון כמלאה ברגעי אנטי-שיא. אבל לא עבור גורני. הוא מספר למגזין כי בשונה מצילום באמצעות טיסן, צילום ממסוק עם ציוד מלא מאפשר לנצל את מלוא הארסנל היצירתי ולכן היה לו הרבה מה לחפש שם, שכן "המטרה הנוספת שלנו הייתה לחפש גלים חדשים". מהווידיאו עולה שמשימה זו הושלמה בהצלחה מסחררת, פשוטו כמשמעו – הגלים בלב ים הם בעלי אופי ייחודי ושונים מאלה שמוכרים לנו מקו החוף.
גורני הפיק את המירב, בקלות, מהאילוץ שהציב לו הים. "אני לא חושב שצילומי פעולה הם שובים במיוחד", הוא טוען. ואכן, אם תחפשו תמונות גלישה בגוגל, תגלו כמה תבניות מקובלות, בדיוק כמו בצילום דוגמניות: צינור מושלם, גולש שוכב על הגל רגע לפני התרוממות, גולש רוכב על הגל בשיא השבירה וכדומה. אבל גורני מחפש משהו אחר, אותנטי יותר. "לדעתי, החלק הטוב ביותר בגלישה הוא הרגש: פחד, התפעלות, סקרנות, רעות. דמות זעירה של גולש חותר באוקיינוס הרחב הפתוח". לדבריו, ההתמקדות ברגש ולא בפעולה הביאה אותו לגישה פחות אורתודוכסית לצילום ים, וזה כאמור יצר את הייחוד בצילום.
שינוי תפיסת הזמן
ובכן, דיברנו די על גלישה, וזה הרי צילום ים. אז מה כל-כך מיוחד בתמונות ובסרטון הווידיאו שזיכה אותו בתואר "בחירת העורכים" של אתר Vimeo? ראשית, הטבע עצמו. הטופוגרפיה המקומית, הן זו שעל פני הים והן התת-ימית, יוצרת אינטראקציה מסחררת בין הים והיבשה. כאמור, הגלים נשברים על מאות האיים שבאזור, אך גם על הקרקעית הרדודה יחסית שם (אחת הסיבות שהגולש נפצע כשהוטח למים). הסצנות שנוצרו מרהיבות: מערה בלועו של אי מנקזת את הגלים ויוצרת מפלים ימיים; גלים שבמקום להישבר על קו החוף מתנפצים אל לב הים, חלקם בצורות משונות כמו קשת, ובהזדמנות אחת אף נצפו שני גלים שנפגשים ונשברים במאונך ובמאוזן.
רכיב ייחודי נוסף בצילום הוא הזווית האווירית. המסוק מאפשר לא רק לראות את הגל מלמעלה, אלא אף להתקרב מאוד אל פני הים. לא תראו הרבה צילומים של גל נשבר מאחור, או כאלו שמאפשרים לעקוב אחר מסלולו ממעוף הציפור. היבט אומנותי לא פחות משפיע הוא הבחירה בהילוך האיטי. כאמור, לים יש קצב משלו וכאשר אנו צופים בו במגע ישיר אנו כפופים לחוקיו – שברירי שניות של יופי עלולים להיעלם מעינינו. לא כך הוא בהילוך איטי. הווידיאו של גורני למעשה מאריך את ההתרחשות ועל ידי כך חושף את יופיו של הים וטבעו הפראי בעוצמה גבוהה פי כמה. כל חוויה קטנה, כל רסיס מים, כל קרן אור שנשברת – נמתחים על פני הזמן ויוצרים דרמה מסוג חדש.
וזה מוביל להיבט האחרון, שעל שמו נקרא הפרויקט – הגוונים. השילוב של הזווית הייחודית והאטת הזמן מציבים את הצופה בעמדה מושלמת להתגלות קשת חדשה של צבעי ים. הירוק והכחול נמהלים בגוני זהב של קרניים אחרונות, וכאשר הגל עולה ומתנפץ לאטו, הקרניים הללו הופכות למעטה דמוי רעמה העוטף את המים מלמעלה.
אלה הם רק כמה היבטים מרהיבים ששוטפים את העין במבט ראשון על הצילום המיוחד – אבל פירוק לגורמים אומנותיים עושה עוול לחוויה הכוללת. גורני ניסה לתפוס רגש ונראה שהוא עשה עבודה נהדרת. האוקיינוס מופיע בסרטון כבעל אישיות עצמאית ומיוחדת, מה שיוצר מתח והתרגשות בדבר אופיים של ימי העולם בכלל: מצד אחד כל המים בעולם מחוברים, משפיעים זה על זה ושייכים לאותה מערכת דינמית. מאידך, קיימות מערכות אקולוגיות המייחדות אזורים שונים של הים. הפרויקט מעיד כי הדואליות הזו קיימת לא רק במובן הפיזי – לים יש אופי כללי, אך נדמה כי אזורים שונים שלו נבדלים זה מזה גם בהתנהגות, במזג וברגש, כמו דמויות אינדיבידואליות המשחקות על אותה במה ובאותה הצגה מופלאה של טבע.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
אתנחתא של טבע: שעה של רגיעה אל מול זריחה טרופית בפיג'י
ההרצאה השבועית של TED: התובנות המפתיעות שנחשפות כשדוחסים יום שלם לתמונה אחת
אתנחתא של טבע: כך היה נראה העולם לו היו לנו עיני שפירית
עוד מרדיו מהות החיים: