מסע ה-DNA: בני האדם יותר מחוברים משנדמה להם
בקיץ 1869 גילה מדען שווייצרי בשם פרידריך מישר כי בגרעין התא קיים חומר חומצי מיוחד, שונה באופן מהותי מכל מה שהמדע הכיר אז. מבלי שהיו מודעים לכך, מישר והקהילה המדעית כולה היו עדים ליריית הפתיחה של אחד הגילויים המדעיים החשובים ביותר בהיסטוריה. בשנות ה-50 של המאה ה-20 ביולוגים וכימאים כבר ידעו לומר שהתרכובת החומצית שגילה מישר היא DNA. המרוץ לחקר הגנום האנושי הוביל אמנם לתגליות מצילות חיים בתחום הרפואה, אך התחום המסעיר ביותר הוא חקר המקורות של בני האדם ושל שאר היצורים החיים.
כיום המדע יודע לספר לנו בדיוק של 99.9 אחוז מי אנחנו ומאיפה הגענו. דורות אחורה. דגימת רוק פשוטה יכולה לחשוף את הסיפור האמתי על המקורות שלנו. קיימת אפילו חברה מסחרית שמציעה שירות בדיקת שושלת בעלות מצחיקה של 99 דולר (בעבר בדיקות כאלו אלפי דולרים והן לא היו זמינות לקהל הרחב). בראד ארג'נט, דובר חברת DNA Ancestry שמציעה את השירות הנ"ל, מספר כי לכל אדם יש בממוצע 4-6 מקורות אתניים, סטטיסטיקה שמבוססת על מאגר של קרוב לשני מיליון בני אדם. "רוב האנשים, כ-80 אחוז מהם, יקבלו תוצאה שהם לא מצפים לה", לדבריו. "יהיה משהו שממתין בעבר הגנטי שלהם שיפתיע ובתקווה גם ישמח אותם".
לרובנו ברור – לכאורה – מהיכן הגענו. משפחות מסוימות אף מחזיקות תיעוד מפורט של העץ המשפחתי. אבל מתברר שברוב המקרים אנו עשויים לגלות דברים חדשים על אבותינו. יש לכך השלכות על זהות אישית, לאומית ואתנית, ולכן גילוי כזה עשוי להשפיע באופן רגשי. האם הייתם מוכנים לעמוד מול אילן היוחסין האמיתי שלכם? השאלה הזו הוצגה לקבוצת אנשים שהתנדבה להשתתף בניסוי "מסע ה-DNA". הם זומנו לראיונות אישיים ונשאלו לגבי המוצא שלהם, החיבור לשורשים ושאלות נוספות הנוגעות לזהות. כמו כן נשאלו לגבי עמים ותרבויות שהם לא מתחברים אליהם. לאחר התשאול הם התבקשו לתת דגימת רוק. שבועיים לאחר מכן חזרו התוצאות מהמעבדה והוצגו למשתתפים.
מדוע לא כדאי למהר לשפוט תרבויות אחרות
את הניסוי יזמה חברת Momondo שמפעילה מנוע חיפוש לטיסות וטיולים. המוטו של החברה הוא "בואו נפתח את העולם שלנו", ויזמיה שואפים להסיר את הגבולות והמחיצות המלאכותיים ולאפשר לבני אדם לבקר בכל מקום בעולם, ובכך להכיר תרבויות ולהתחבר לאנשים בקלות ובחופשיות. תפיסת העולם שמאחורי מנוע החיפוש היא שבני האדם חולקים יותר דברים דומים מאשר הם מופרדים על ידי השונה. האנושות כולה היא משפחה אחת עם גוונים רבים, והיציאה לחקר העולם בטיולים ונסיעות יכולה לחזק את הקשר עם הקרובים-רחוקים שלנו.
Momondo שילבה ידיים עם DNA Ancestry וביחד הציעו השתיים לאנשים ממגוון מוצאים אתניים ומכל רחבי העולם את ההזדמנות לגלות מה המקורות הגנטיים האמיתיים שלהם, ולזכות באפשרות לבקר במקומות שמהם הגיעו אבותיהם. משתתפים הגיעו מארצות כמו אנגליה, בנגלדש, איסלנד, צרפת, קובה ועוד. כולם נפגשו באולם בקופנהגן ושם תועדו ראיונות עמם בטרם העבירו דגימת DNA במבחנה קטנה.
כשהמראיינת שאלה "איך תרגישו לצאת למסע המבוסס על ה-DNA שלכם?" גילו רבים מהמשתתפים ביטחון רב בנוגע להיכרות עם המקורות שלהם. בחור מאנגליה שאל "מה כבר תוכלו לספר לי שאני לא יודע?"; משתתפת מצרפת טענה כי הבדיקה תגלה "הו כן, את צרפתייה ורגע – גם הסבים שלך צרפתים…"; צעיר מבנגל משוכנע: "מאה אחוז בנגלי"; אבל מה באמת הסתתר על ענפי העץ הגנטי שלהם? לצד המראיינת ישב אג'נט והסביר למשתתפים את מבנה החומר התורשתי שלנו: "אתם מקבלים חצי מאבא וחצי מאמא, והם מקבלים חמישים אחוז מהוריהם – וכך אחורה לאורך הדורות. וכל הפיסות הקטנות של אבותיכם מתחברות במורד הדרך ויוצרות את מי שאתם". כשהמשתתפים הגישו את הדגימה הוא הוסיף: "הסיפור של מי שאתם נמצא בתוך המבחנה הזו".
את התשובות הם קיבלו לאחר שבועיים של המתנה. כולם נפגשו שוב באולם וקיבלו מעטפות חתומות לידיהם. בתוכן המתין להם פילוח אתני של מוצאם באחוזים. את המעטפות הם פתחו בנוכחות שאר המשתתפים, שכבר הכירו את הרקע שלהם מהריאיון. כך, למשל, כולם ידעו שג'יי מאנגליה לא מחבב גרמנים, "כנראה בגלל המלחמה". לכולם גם היה ברור שהאישה מהמוצא הכורדי לא אוהבת את הטורקים: "סליחה! לא את האנשים, את הממשלה". הבנגלי ציין את הודו ופקיסטן בגלל המתיחות המדינית, והקובני עיקם את האף אל מול העם הצרפתי.
זהות אתנית של עשרה דורות אחורה
הרגע המכריע הגיע. האנשים באולם נמצאו לפני גילויים מפתיעים על העבר שלהם ועל מקומות ותרבויות שלא שיערו קיומה של זיקה אליהם. הקובני גילה שורשים במערב אירופה – צרפת. האנגלי גילה כי כמה מאבותיו היו גרמניים, הכורדייה גילתה כי יש לה עבר טורקי, ובחור מוסלמי אחד הביט התוצאות ושאל "אז אני מוסלמי יהודי?" על פני המשתתפים ניתן היה לראות כיצד ההלם הראשוני הופך להתרגשות ואז לתובנה מעמיקה על הקשר בין בני האדם, בזמן שהזהות היצוקה בברזל שהייתה להם מתמוססת אל בין דפי ההיסטוריה.
"זו צריכה להיות בדיקת חובה", הכריזה אישה מצרפת לאחר שהבינה כי מרבית השושלת שלה מגיעה בכלל מבריטניה. "לא תהיה קיצוניות בעולם אם אנשים יכירו את המורשת שלהם באופן הזה", היא הוסיפה. ארג'נט הסביר עכשיו כי "כולנו בני דודים במובן רחב", ואז חשף את ההפתעה הגדולה מכולן. הוא פנה לאישה ממוצא כורדי ואמר לה ש"במובן הרבה יותר ישיר, יש לך בן דוד כאן בחדר הזה". התברר כי היא והבחור ה"מוסלמי-יהודי" הם קרובי משפחה, על פי הקריטריונים המקובלים יותר. האירוע המקרי כמו תוכנן מראש כדי להוכיח את התיאוריה הרחבה לגבי המשפחה האנושית.
הבדיקה הגנטית לא לוקחת בחשבון מדינות, מכיוון שאלו הן פרי יצירתם של בני האדם – "מבחינה ביולוגית אנו מדברים על אתניות", אומר ארג'נט. הוא מסביר כי הבדיקה מתמקדת בתקופה של בין 500 ל-2000 שנה, כך שעבור רובנו היא יכולה לספק מידע מעבר להיסטוריה המתועדת. "זה יכול להעניק לנו תובנות לגבי מי שאנחנו, גרסה נוספת של עצמנו, סיפור אחר של גילוי עצמי".
כפי שאפשר לראות בניסוי, חשיפה לשורשים האמיתיים שלנו עלולה להיות חוויה מטלטלת, מכיוון שהיא מציגה באור חדש היבט מאוד יסודי בזהות שלנו. סיפור הרקע שמלווה אותנו מגיל אפס מסתבר כחלקי מאוד. מה אנו עשויים לגלות על השרשרת הגנטית שמחברת אותנו לדורות קדומים? אילו צמתים היסטוריים יש לנו במשותף עם תרבויות ואנשים בעולם? אנו עשויים לגלות הפתעות מרתקות שיעמידו את תפיסות העולם הנוכחיות שלנו למבחן. מהחוויה שעברו האנשים בניסוי עולה הרושם כי חשיפת הקשרים הנסתרים שלנו עם העולם יכולה לפתוח משהו בלב ולחבר אותנו עמוקות לתמונה רחבה בהרבה מזו שדמיינו.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מה הסיכוי שנולדתם בדיוק מי שאתם? חישוב מתמטי יותיר אתכם פעורי פה
הכירו את וויטייר, אלסקה - העיירה שכל תושביה חיים בבניין אחד
אבד בתרגום? מדוע כדאי להכיר את הניואנסים הלשוניים של תרבויות שונות
עוד מרדיו מהות החיים:
שעתיים נוסטלגיות משירי ארץ ישראל הישנה הטובה, בעריכת נועה אלבס
