אבד בתרגום? מדוע כדאי להכיר את הניואנסים הלשוניים של תרבויות שונות

כיצד שפה חדשה מעשירה את קשת החוויות ואת תפיסת המציאות שלנו

בועז מזרחי | 13 יולי, 2016

קרה לכם פעם שהשתתפתם בדיון סוער שבו ניסיתם להסביר את עמדתכם, אבל פשוט לא הצלחתם למצוא את הניסוח הכי מדויק – ואז, אחרי שכבר עזבתם את הזירה והרצתם בראש את ההתרחשות, הבריק לפתע במוחכם – באיחור לא אופנתי – הטיעון המנצח המושלם? רבים מאתנו נתקלו בסיטואציה שבה בן השיח שלנו יכול לומר דברים מעוררי מחלוקת או כאלה שנוגעים לנו בעצב חשוף, ואנו לא מוצאים את המילים לענות אלא בדיעבד. אם אתם מכירים את התחושה, ככל הנראה גם אתם חוויתם "חכמת מדרגות".

מקור הביטוי הוא בצרפתית L’esprit d’escalier, ובשונה מביטוי כמו "חכמה שלאחר מעשה", הוא נועד להמחיש גם את רגש התסכול הכרוך בחוסר היכולת למצוא את המילים הנכונות בזמן אמת. "חכמת מדרגות" מתארת מצב שבו אנו מגיעים לתובנה בחדר המדרגות, לאחר שיצאנו מהמסיבה, מהמפגש או מהתכנסות שבה נערך הדיון. אבל הביטוי מתאר מציאות הרבה יותר מורכבת ממציאת התשובה עצמה. הוא רומז על כך שנערך דיון, וכן על חוסר היכולת למצוא את המילים בזמן הדיון, על העובדה שהגענו לתשובה מושלמת רק אחרי שעזבנו את המקום ועל תחושת המרירות וההחמצה הכרוכה בכל זה. כלומר, "חכמת מדרגות" או "חכמת חדר מדרגות" היא לא רק סיטואציה מוחשית, אלא גם מצב רגשי. תרבויות שונות פיתחו אוצר מילים שמשקף את תפיסת המציאות שלהן, ולא תמיד תמצאו תרגום מושלם בשפות אחרות.

קיימות דעות שונות לגבי ההשפעה ההדדית של שפה על תפיסת המציאות. חוקרים רבים מסכימים כי אנו מסוגלים לתפוס רק את מה שאנו יכולים לתת לו שם. אם למשהו אין שם בשפה שלנו, החוויה שלו תהיה מצומצמת, מעורפלת ולפעמים אף כלל לא קיימת. ד"ר טים לומאס, מרצה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת איסט לונדון, הוא מאמין גדול בתורה הזו וחוקר כיצד מפגש עם מילים ייחודיות לשפות ולתרבויות יכולה להשפיע על תפיסתנו, ובאופן ספציפי על מידת האושר שלנו.

50 גוונים של אושר

לעתים אנו עשויים לחוות תחושות שמחה והתעלות מאוד ספציפיות, טוען לומאס במגזין The Conversation , אך בהיעדר מילה מיוחדת, הגוונים השונים של הרגש "מצורפים יחד לרגשות יותר כלליים כמו 'אושר'. אנו יכולים אמנם לחוות רגשות שאינם מוגדרים בשפה שלנו, אבל עוצמתם, עומקם, היכולת לזכור אותם ולהבין אותם – מוגבלים. לא רחוק מגבול השפה, עובר קו הגבול של התודעה. במובן הזה אין לשפה אחת יתרון מיוחד על פני שפות אחרות. לכל תרבות יש את הניואנסים הייחודיים לה, ועושר השפות מייצג את עושר החוויה האנושית. מכיוון שטבע האדם הוא לחיות במסגרות, הווי לשוני מתפתח בהתאם למאפיינים של מבנה חברתי נתון, הערכים שלו, ההיסטוריה ואפילו הנוף המקומי.

ברוכים הבאים, שלט באי פי פי, תאילנד. Anna Jedynak / Shutterstock.com.

קשת החוויות הרגשיות של אדם ממוצע מברזיל תהיה בעלת יסודות דומים לקשת החוויות של אדם מנורבגיה, אבל היא לחלוטין לא תהיה זהה. ברזילאי שלא מכיר את השפה הנורווגית לפני ולפנים לא ידע להסביר במילה אחת מדויקת את תחושת האופוריה בתחילתה של התאהבות חדשה, כאשר אנו לא מעכלים שאדם שמתאים לנו בשלמות נכנס לחיינו. בנורבגיה, לעומת זאת, יאמרו "אה, ברור! Forelsket". זה לא אומר שאותו ברזילאי לא מכיר את החוויה, אבל הוא יתפוס אותה בצורה מעורפלת יותר מהנורבגי הממוצע. אותו נורבגי לא יתפוס לעומק את פעולת העברת האצבעות בשיער של אדם אחר, עמוק אך בעדינות, כיוון בשפה שלו לא קיימת המילה Cafuné, שכן קיימת בפורטוגזית ברזילאית. יש לנו פערים במציאות ביחס למה שחשוב היה לשפה שלנו לתאר. אבל לומאס טוען כי "בעוד ההכרה בכך מפכחת היא גם מרגשת, כי משמעותה היא שבאמצעות למידת מילים וקונספטים חדשים אנו יכולים להעשיר את עולמנו הרגשי".

יחידי סגולה יכולים לשלוט בכמה שפות באופן שוטף ולתפוס את הרבדים השונים של כל חוויה ורגש. ואולם, מסתבר שלא צריך להכיר שפה חדשה על בוריה כדי להרחיב את מעגל האושר. מחקרו של לאמוס המתמקד באושר מגלה כי די בהיכרות עם קונספט תרבותי חדש בכדי להפיק לפחות חלק מהתועלת הרגשית-תפיסתית. לומאס הקים את מילון החיוביות – מאגר של מילים בלתי ניתנות לתרגום משפות ותרבויות שונות, כולן תחת המטרייה הרחבה של אושר.

במילון תמצאו מילים שככל הנראה יצלצלו מוכר מאוד, גם אם הן לא קיימות בשפות שבהן אתם שולטים, לצד מילים שתתאמצו יותר להבין את הקונספט שלהן, כמו המילה Won בקוריאנית, שמשמעה הוא הסירוב לוותר על אשליה. מעניין להציץ גם בשפה העברית באתר ולראות כיצד ייצוגים מילוליים שמובנים לנו מאליהם נתפסים בצורה מורכבת יותר על ידי דוברי שפות אחרות. אחת השפות שבהן הניואנסים בתפיסה באים לידי ביטוי בצורה בולטת היא יפנית. Buzzfeed ריכזו ארבע-עשרה מילים שמדגימות זאת, ביניהן Shibui שמתארת משהו מגניב, אבל בסגנון מיושן; או Shinrin yoku – מילולית "מקלחת יער" – פעולה של יציאה אל היער לצורך הרגעה ושיפור בריאותי.

גם בשפה שלנו יש פינות ששווה לחקור

"אני מאמין שהמילים הללו מציעות צוהר מיוחד לתרבויות של העולם", מסביר לאמוס, "הן חושפות את הדרכים המגוונות שבהן אנשים במקומות שונים חווים ומבינים את העולם". לטענתו, אנשים הם סקרנים מטבעם ותמיד שואפים להעצים את חוויותיהם. זה אפשרי לא רק על ידי לימוד מילים משפות שונות, אלא גם על ידי אימוץ של סלנג חדש בתוך השפה. המגזין Quartz פרסם מחקר מאוניברסיטת בירמינגהם שבחן את מהירות הפצתן של מילים חדשות בארצות הברית. בהמחשה הוויזואלית ניתן לראות כי סלנג מתפשט באופן ויראלי, מה שמחזק את תחושתו של לאמוס לגבי הנכונות של אנשים להעצים את כושר התמרון התפיסתי באמצעות לימוד מילים חדשות. סלנג בעיקרו עשוי להיות תקופתי ובר חלוף, אבל קורה שגם מוסדות לשוניים רשמיים מאמצים אותו, כפי שעשה מילון אוקספורד למשל עם הביטוי Beer o'clock, המתאר את השעה הלגיטימית ביום להתחיל לשתות אלכוהול, כמו גם רשימה של ביטויים חדשים נוספים.

לצד מילים חדשות שהמציאות המשתנה תדיר שלנו מחייבת את הולדתן, קיימות גם מילים רבות שאינן בשימוש יומיומי ומתארות דברים מאוד ספציפיים. ערוץ היוטיוב של המגזין Mental Floss פרסם וידיאו שמציג 48 מילים, רובן באנגלית, וחלקן מפתיעות מאוד. למשל, הידעתם שלנקודה בין הגבות מעל העיניים יש כינוי מיוחד? או שלריח של אחרי הגשם יש שם החל מ-1964? הווידיאו שזכה ליותר מ-2.5 מיליון צפיות נכון לכתיבת שורות אלו הוא עדות נוספת לסקרנות הטבעית של האדם ולדחף להכיר את העולם שסביבו.

העשרת השפה, וכתוצאה מכך הרחבת חוויית המציאות ובפרט ההיבט הרגשי, יכולה לבוא לפחות בשלוש דרכים: לימוד קונספטים חדשים בדמות מילים שלא ניתן לתרגם, אימוץ סלנג וחקר שפת המקור שלנו לעומק. היופי הוא שלא חייבים להירשם לקורס בקנטונזית כדי להעשיר את המחשבה. קיימות דרכים רבות ומגוונות ללמוד, החל מקריאת ספרים, דרך צפייה בסרטים זרים, וכלה בחיבור למקומיים כשמטיילים בחו"ל – מספיק אפילו לדוברי שפות שונות שחיים לצדכם. וכמובן יש את האינטרנט שמאפשר פחות או יותר ליהנות מכל השיטות גם יחד.

לא משנה איך וכמה תבחרו להעמיק את ידיעתכם בשפת המקור ובשפות שונות, בכל פעם שתעשו זאת תתווסף לתפיסת העולם שלכם שכבה נוספת. היכולת להבין את העולם היא חשובה מאוד, אבל לא בכדי קיים דגש רב על חקר ההיבט הרגשי של ההבדלים בין שפות ותרבויות. ראשית, מפני שדווקא החוויה הפנימית המופשטת היא חמקמקה יותר מהעולם הפיזי שבחוץ, ולכן מטבעה קיימים בה יותר שונות וגיוון. אפילו בין אנשים מאותה תרבות יכול אותו הקונספט להיתפס בהקשר שונה המושפע מהיסטוריה אישית וכדומה.

במקביל, הרחבת העולם הרגשי על ידי חשיפה לזוויות המרובות של החוויה האנושית טומנת בחובה יתרונות לרווחה הנפשית. אף על פי שמאוד מעשיר להכיר את מגוון המילים שבהן יודעים האינואיטים לתאר את צורותיו השונות של שלג, הבנת הקונספט שמאחורי המילה Iktsuarpok ככל הנראה יותר מועילה בחיי היומיום, מכיוון שהיא מתארת רגש כלל אנושי – הציפייה הנרגשת לקראת ביקור של אדם, הגורמת לנו להציץ מבעד לחלון מדי כמה רגעים. הסיכוי שתושב קובה ייתקל בצורותיו השונות של שלג לא גבוה במיוחד, וגם אם כן יפגוש בו, ספק אם תהיה לכך השפעה נרחבת על חייו. לעומת זאת, היכולת להרהר בחוויית הציפייה מסייעת לו ללמוד המון על מערכת היחסים שלו עם האדם שהוא מצפה לו בפרט, ועל המצב הרגשי שבו הוא נמצא בכלל.

להכיר מילים חדשות זה כאמור נהדר, אבל תזכרו שגם אם תקדישו לכך את כל חייכם, כנראה שלא תצליחו להכיר את המציאות על כל רבדיה – הן רוחבית בשפות השונות, והן על ציר הזמן – שכן קיימים קונספטים שכבר אינם אקטואליים. בני האדם אינם מושלמים, תפיסת המציאות שלנו אינה מושלמת. עלינו ללמוד להכיר בערך האסתטי של חוסר השלמות, או כפי שאומרים היפנים, Wabi-sabi.