חוקרים מגלים עובדות מעניינות על הפסיכולוגיה של ילדים
מי היה רוצה לשמוע את הילד שלו משקר לו? אמת היא ערך שהחברה שלנו מעלה על נס מסיבות ברורות. אנו מחנכים את הדורות הצעירים לומר את האמת – לפחות במרבית המקרים – ויותר מכל הורים מצפים לכך מילדיהם. אך האם אנו יכולים להבטיח שכך יהיה? מחקרים מגלים כי היכולת של מבוגרים לזהות האם ילד דובר אמת או לא היא נמוכה באופן מפתיע. ואולם, מתברר שלשקרים של ילדים יש גם יתרונות מרתקים.
אנחנו כמובן לא טוענים שיש לעודד ילדים לשקר, ובין כה וכה הם יעשו זאת באופן טבעי. אבל כשהם כן משקרים, זה עשוי להעיד על משהו עמוק יותר בכושר התפיסה שלהם. ד"ר קאנג לי, חוקר התפתחות מאוניברסיטת טורונטו, ביצע מספר ניסויים מרתקים כדי להגיע להבנת הפסיכולוגיה של ילדים. בהרצאה משעשעת הוא מפריך כמה מיתוסים נפוצים לגבי שקרים, ומציג את ההפתעות שהניב המחקר שלו. לי אף מזמין את הקהל והצופים לבדוק את עצמם: האם תוכלו להבדיל בין ילד שמשקר לילד שאומר את האמת?
בעקבות תוצאות המחקר לי מקווה לפתח טכנולוגיה שתאפשר לאנשים להתבטא מבלי להסתיר את האמת – אך גם ללא המבוכה הכרוכה בחשיפתה. הוא טוען כי המחקר עשוי לסייע לילדים עם קשיי למידה בענייני צרכנות נבונה, קבלת החלטות פוליטיות מושכלות ואפילו בדייטים.
לשקר יש רגליים – והוא יותר מהיר מרוב המבוגרים
בדיחה מפורסמת על שקרים של ילדים מספרת שיום אחד המורה מקבל טלפון ומהעבר השני הוא שומע: "שלום, יוסי לא מרגיש טוב ולא יגיע היום לבית הספר". המורה שואל "עם מי אני מדבר?" והקול משיב: "עם אבא שלי". לי מספר את הגרסה שלו לבדיחה וטוען, בעקבות 20 שנות מחקר, כי היא לא יכולה להיות רחוקה יותר מהמציאות. למעשה, הוא טוען שההלצה משקפת שלושה מיתוסים שגויים לגבי ילדים ואמת: "ילדים מתחילים לשקר רק לאחר כניסתם לבי"ס יסודי; ילדים הם שקרנים גרועים; אם ילדים משקרים בגיל צעיר מאוד הם יהפכו לשקרנים פתולוגיים לכל חייהם".
אז היכן שוכנת האמת?
לי מציג ניסוי ששופך אור על הפסיכולוגיה שמאחורי השקרים ומגלה מדוע כה קשה לנו לזהות אותם. אבל יותר מזה, הממצאים חושפים את ההיבט החיובי לגבי התפיסה של ילדים ומדוע שקר של ילד הוא לא סוף העולם. לי וצוותו הכניסו ילדים בגילאי שנתיים ומעלה לחדר מרושת מצלמות וביקשו מהם לנחש אילו מספרים מופיעים בקלפים שעל השולחן. אם ינחשו נכונה, יזכו בפרס גדול. בשלב מסוים יצא הנסיין מהחדר והורה לילד לא להציץ. הילדים נותרו לבד עם הקלפים ועם החלטה מוסרית לא פשוטה. רובם 'נפלו' בה: יותר מ-90 אחוז מהם הציצו. אבל זה החלק הפחות מעניין, מסביר לי. "השאלה המכרעת היא: האם כשנחזור ונשאל את הילדים אם הם הציצו או לא, הילדים שהציצו יודו או ישקרו בדבר המרמה?"
החוקרים גילו דפוס מעניין: ככל שהילדים היו בוגרים יותר בגיל, הם נטו יותר לשקר לגבי ההצצה בקלפים. הדפוס התקיים ללא הבדלי דת, גזע ומי – מה שהוביל למסקנה כי שקרים הם שלב טבעי בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדים. וכמו שלבים התפתחותיים נוספים, חלקם מבשילים מוקדם וחלקם מאוחר יותר. לי מספר כי חלק משקרים אף בגיל שנתיים. וזו לא סיבה לדאגה, אפילו ההיפך. כדי שילד יוכל להפיק שקר, מוחו צריך להיות בעל שתי יכולות בסיסיות. הראשונה היא קריאת מחשבות, לא במובן של כוח-על. "קריאת מחשבות פירושה היכולת לדעת שלאנשים שונים יש ידע שונה ביחס למצב", מסביר לי. "[היא] נחוצה כדי לשקר בגלל שבסיסו של השקר הוא שאני יודע שאתה לא יודע מה שאני יודע. לכן, ביכולתי לשקר לך". במילים אחרות, כשילד צעיר מבין כי יש בידו יותר מידע משיש לזולת, זה מעיד על היותו מפותח קוגניטיבית. היכולת השנייה היא שליטה עצמית. "זוהי היכולת לשלוט בדיבורך, בהבעות פניך, ובשפת גופך, כך שתוכל לשקר באופן משכנע", מסביר לי.
כל הילדים מפתחים את הכישורים הללו לרמה זו או אחרת מכיוון שהם חיוניים לתפקוד תקין בחברה. שקרים מגיל צעיר מעידים שהילד רכש את הכישורים האלו בשלב מוקדם יחסית ושההתפתחות הקוגניטיבית שלו מהירה ביחס לממוצע. צורת הביטוי של היכולות אמנם נתפסת בעינינו כשלילית, אבל אם אתם תופסים ילד צעיר מאוד בשקר, לפחות תוכלו להתנחם בכך שהוא "חצה אבן דרך חדשה בהתפתחות הטיפוסית".
כיצד להתייחס לשקר זו בחירה שכל הורה מקבל בהתאם לנסיבות. אבל כדי להחליט איך להגיב, צריך קודם לדעת שהילד משקר. וכאן, מגלה לנו ד"ר לי, לרוב המבוגרים אין שום דרך לדעת. הוא מוכיח זאת בניסוי חי על הבמה: הוא מקרין שתי תשובות של ילדים מתוך הניסוי – האחד משקר והשני דובר אמת. האינטואיציה של רוב הקהל מטעה אותו, וזה לא מקרה מבודד. לי בדק את הנושא על מגוון אוכלוסיות, כולל אנשים שאין להם שום מגע עם ילדים, כמו סטודנטים לתואר ראשון, וכאלה שעובדים עם ילדים על בסיס יומי, כמו עובדים סוציאליים. הוא אפילו בחן אנשים שנתקלים בשקרים על בסיס יומי כמו שוטרים, ולבסוף בדק הורים בכלל והורים לילדים ששיקרו בפרט. מתברר שאף לא אחת מהאוכלוסיות הללו מסוגלת לומר האם ילד משקר או דובר אמת. כשזה נוגע לזיהוי האמת, האינטואיציה שלנו טובה כניחוש פרוע.
האם עולם נטול שקרים אפשרי?
כיצד ייתכן שערך כל כך בסיסי בחברה שלנו אינו משתקף בשום צורה בשפת הגוף של הילד? לי מסביר כי "כשילדים משקרים, הבעת פניהם בדרך כלל ניטרלית. מאחורי הבעת הפנים הניטרלית הזו, הילד חווה רגשות רבים. למרבה הצער, רגשות אלו חולפים או סמויים. לכן, ברובם הם נסתרים מעינינו". סערת הרגשות של הילד באה לידי ביטוי לאו דווקא בחיצוניות. כאשר ילד אינו דובר אמת מתחוללים בגופו שינויים פיזיולוגיים משמעותיים, ביניהם הגברה של זרימת הדם בכלי הדם של הפנים. טכנולוגיה שתצליח לזהות את השינויים הללו תאפשר לדעת במידה גבוהה של ודאות מתי מישהו משקר. אתם ודאי תוהים לעצמכם – טכנולוגיה כזו קיימת כבר עשרות שנים, קוראים לה פוליגרף. אבל כלי החקירות הזה אינו ישים בסיטואציות אחרות, ראשית בגלל עולם האסוציאציות שנקשר אליו, ושנית משום שהוא מסורבל ופולשני מכדי לאפשר לנבדק לחוש בנוח. נושא הנוחות משמעותי במיוחד לאור מטרת החוקרים, שאינה לזהות שקרנים אלא לסייע לאנשים להתבטא בנושאים שלא נעים להם. "שקר איננו המצב היחיד שיעורר בנו רגשות חבויים", מבהיר לי.
ובכן, לטכנולוגיה הזו קוראים הדמיה, וליתר דיוק "הדמיה אופטית טרנסדרמית", והיא כבר יושמה במחקריו של לי. זוהי למעשה מצלמה שמתעדת גם את דפוסי זרימת הדם ומספרת בעצם מתי המצולם משקר או מסתיר רגשות מסיבה כלשהי. לי טוען כי הכלי הזה יעיל ואמין: "אנו יכולים לעשות זאת בצורה בלתי פולשנית, באופן מרוחק, זול ומדויק ב-85% מהמקרים, שזה הרבה יותר טוב מהסיכוי ההסתברותי". הוא מקווה שהטכנולוגיה הזו תסייע בעתיד לזהות חרדות אצל תלמידים, לשמש רופאים לאבחון מטופלים, לחשוף את רגשותיהם האותנטיים של פוליטיקאים, לשיווק חכם או לשיפור ההבנה בין בני זוג בדייטים. למעשה, שימוש מושכל במצלמה הטרנסדרמתית יוכל לשפר מהותית את התקשורת בין כל בני האדם.
מחקרים פסיכולוגיים מולידים תובנות על טבע האדם, שבתורן מובילות לפיתוחים טכנולוגיים חדשים. במקרה של אמת ושקר, ייתכן שהטכנולוגיה תייתר את האחרון ותותיר אותנו עם תקשורת אותנטית ופתוחה, שהרי בעולם שבו השקר נראה לעין והרגשות מופיעים על מסך, אין עוד צורך בשקרים ובהסתרת האמת. החכמה היא להשתמש ברעיונות היפים הללו כדי לקדם את רווחתם של בני האדם. אם נצליח בכך, יהיו לזה השלכות מרחיקות לכת על האופן שבו אנו עשויים לחשוב ולתפוס את המציאות בעוד כמה דורות. הטכנולוגיה שנועדה לתת מענה לתופעה פסיכולוגית טבעית, עשויה בסופו של דבר לשנות את טבע הפסיכולוגיה האנושית עצמו.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
ההרצאה השבועית של TED: הסימנים שמספרים לנו מתי בני אדם משקרים
האם צדק הוא תכונה טבעית לאדם? מחקרים פסיכולוגיים מסבירים
מחקר: שימו לב לציורי הילדים, הם יכולים לנבא אינטליגנציה
עוד מרדיו מהות החיים:
