צוללים הגיעו לחקור שוניות אלמוגים ונתקלו בהפתעה מאירת עיניים
לילה. מתחת למים, חושך מוחלט אופף את השונית הסמוכה לאיי שלמה בדרום האוקיינוס השקט. מקור התאורה היחיד מגיע ממערכת הצילום של צמד מדענים הצוללים כדי לחקור בעלי חיים ימיים. מרקוס ריימן ודייוויד גרובר הגיעו לחלקת האלוהים הטרופית הזו במסגרת משלחת לאיתור וחקר תופעת הביו-פלואורסצנציה (משיקולי נוחות נתייחס אליה בכינויה העברי – זהירה ביולוגית). בשעת ליל הם צללו אל הריף כדי לצלם אלמוגים זוהרים בחושך, תופעה שכבר מוכרת למדע. ואז, כ-40 דקות מתחילת הצלילה, "משום מקום, מה שנראה כמעט כמו ספינת חלל זוהרת בירוק ואדום – הגיע מתחת למצלמה שלי", מספר גרובר. היה זה המפגש המתועד הראשון של האדם עם צב-ים זוהר בחושך.
זהירה ביולוגית היא כאמור תופעה מוכרת שנצפתה בעבר בקרב מינים שונים של כרישים, דגים, סרטנים וחיות ים נוספות. אבל במפגש של גרובר וריימן עם הצב הזוהר נודע לנו לראשונה על זוחל ימי שזוהר בחושך. אלכסנדר גאוס, ראש המכון לשימור צבי-ים קרניים, אמר לנשיונל ג'יאוגרפיק בכתבה שהציגה את הצב לעולם כך: "אני חוקר צבים כבר הרבה זמן ואני לא חושב שמישהו אי פעם ראה את זה. זה באמת די מדהים".
המראה המחשמל של הצב הזוהר עורר בגרובר "יקום שלם של שאלות". מדוע הצב זוהר? מה המנגנון שגורם לזוהר? כיצד ייתכן שהצב קורן בשני גוונים בעוד מרבית היצורים בגוון אחד? האם התופעה קיימת בזנים נוספים של צבים? הרבה שאלות נתונות למחקרי המשך. ואולם חלקן מקבלות תשובות בסרטון שפרסמו נשיונל ג'יוגרפיק, ובו תוכלו גם לשזוף את עיניכם בתופעה המרגשת ולחוות את ההפתעה יחד עם החוקרים, אי שם במים האפלים של האוקיינוס השקט.
אפקט עתידני ממעבה הפרהיסטוריה
השאלה שאולי הכי מפליאה בהתרחשות הזו היא כיצד הצב זוהר בחושך. תופעת הביולומינסנציה הקיימת בטבע מאפשרת לבעלי חיים כמו גחליליות, מדוזות, פטריות ואצות לזהור בחושך. תערובת כימיקלים או בקטריות מחוללות אנרגיה שנראית לעין בצורת אור זוהר, בעיקר בגוני כחול, צהוב וירוק, אך לא רק. אבל זה לא המקרה של הצב הקרני. בשריונו ובקשקשיו לא קיימים כימיקלים או בקטריות שמאפשרות לו לזהור. ואם הצב עצמו הוא לא מקור האור, ישנה רק חלופה אחת: הוא משקף אור ממקור חיצוני, תופעה שזכתה לכינוי זהירה ביולוגית.
קחו למשל את הירח. במובן מסוים הצב מתנהג כמו המאור הקטן, שלמעשה רק משקף את קרני השמש בזמן שכדור הארץ חשוך. אבל בשעת לילה ובתנאי אפלה תת-מימיים כה חזקים, מאיזה מקור הגיע האור שהשתקף בשריונו הפסיכדלי של הצב? את התשובה לכך מספקת המצלמה "שהתאורה המלאכותית היחידה שלה הייתה אור כחול שהתאים לכחול של האוקיינוס שמסביב", כפי שהסבירו בנשיונל ג'יאוגרפיק. ועדיין, הגוונים שהצב פלט אינם כחולים אלא ירוקים ואדומים.
את הסיבה לכך מציג מאמר ב-Live Science: "זהירה ביולוגית מתרחשת כאשר אורגניזם סופג אור ממקור חיצוני, כמו השמש, ממיר אותו ואז פולט אותו מחדש כצבע אחר". בריאיון ל-CNN גרובר מרחיב: "האוקיינוס הוא המקום המושלם לפתח סוגי זהירה כאלה… הוא סופג כמעט כל צבע מלבד כחול, כך שבעלי החיים הללו פיתחו דרכים לקחת את האור הכחול ולהפוך אותו לצבעים אחרים". זה מסביר את המעבר מכחול לירוק, אך גרובר מדגיש כי "סביר להניח שהגוונים האדומים הגיעו מאצות [על שריון הצב]".
החידה לגבי השימוש שעושים צבי הים הקרניים מתת-המין הזוהר נותרה בעינה. מרבית בעלי החיים משתמשים בזהירה למטרות ציד, הגנה ותקשורת, אולם מכיוון שהמפגש עם הצב במצבו הזוהר היה ראשוני, טרם נאסף מספיק מידע בנושא. למעשה, לחוקרים היו דקות ספורות בלבד לחזות בפלא. גרובר מספר: "הצב הגיע לפני העדשה שלי, בילה אתנו כחמש דקות ואז צלל למעמקים. רציתי להניח לו אחרי זמן מה, הרגשתי שהוא הגיע וחשף את סודו". אחת מהשערות החוקרים היא שהצבים זוהרים כדי להתמזג ברקע של האלמוגים הזוהרים בעצמם. בבסיס ההשערה מצויה העובדה ששני המינים זוהרים בשני צבעים שונים – תופעה נדירה למדי. אבל דרוש עוד מחקר מעמיק כדי לבסס מידע משמעותי. גרובר טוען שנכון לעכשיו אפילו אין לדעת אם הצבים מסוגלים להבחין בזהירה שלהם עצמם.
חמש הדקות הקסומות בחברת הצב הידידותי הספיקו להביא לעולם צילום מרהיב של צב-ים זוהר בשני גוונים, שנראה כמו אפקט עתידני מאולפני העריכה הדיגיטליים של הוליווד. ואולם, ההיפך הוא הנכון – צבים הם מהיצורים העתיקים ביותר על פני כדור הארץ, מהלכים על האדמות ושוחים בימים זה 157 מיליון שנים. עבורנו, בני האדם, אולי מדובר בתופעה חדשה, אבל ייתכן מאוד שהיא פשוט הסתתרה עידנים שלמים מתחת למים. "זוהי רק דוגמה נוספת שמראה כמה תעלומות האוקיינוס מכיל עבורנו", מסכם גרובר.
התמונה הרחבה יותר היא חשיבות השימור של בעלי החיים. חקר הזהירה הביולוגית והביולומינסנציה הביאו להתקדמות אדירה במדעי הרפואה, כאשר פתחו את הדרך להארת תאים ולמידת אופן הפעולה שלהם. צבי הים הקרניים נמצאים בסכנת הכחדה, ולולא מפגש מקרי זה ייתכן מאוד שסודם היה נותר במצולות לנצח. מלבד החובה המוסרית כלפי בעלי החיים, יש לנו גם חובה מוסרית כלפי עצמנו, שכן אין לדעת באילו דרכים מופלאות יכולים סודות האוקיינוס – וביניהם הצב היפהפה הזה – לקדם את החיים על הפלנטה שלנו.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
אתנחתא של טבע: הכירו את היצור החי שלא יכול למות
אתנחתא של טבע: מחול הגחליליות - עולמות הפרא המסתתרים ממש בחצר האחורית
רומן בין יבשה לים – מדוע בני אדם ודולפינים מהלכים קסם אלה על אלה?
עוד מרדיו מהות החיים:
