צלילי מצב הרוח – מדוע כדאי להקשיב לקול שלכם, פשוטו כמשמעו

מחקר הוכיח כי התחושות שלנו משקפות את האופן שבו אנו מדברים

כמה פשוט לזהות תחושות של אדם לפי סגנון הדיבור שלו. תוכן הדברים הוא כנראה הדבר האחרון שאנו מפרשים. הטון, האינטונציה, החיתוך, מהירות הדיבור ושאר מרכיבי הצליל נקלטים באוזנינו ומגלים לנו המון על המצב הרגשי של הדובר, וזה לא משנה אם הוא משתפך מהתרגשות על הולדת בנו או משוחח על מצב השימור של לוטרות נהר באמזונס. באופן אינטואיטיבי, אנו נוטים להניח שהמצב הרגשי שבו אדם שרוי בא לידי ביטוי באופן הדיבור שלו. זה כמובן נכון, אך מדובר רק במחצית הסיפור. לאחרונה גילו מדענים כי אותו תהליך עובד גם בכיוון ההפוך – כלומר לאופן הדיבור שלנו יש השפעה על מצב הרוח.

אם האזנתם פעם להקלטה של עצמכם ייתכן שתזדהו עם הדרך שבה בחרו ב-Science of Us, מסקרי המחקר, לתאר הקלטה שכזו: "באופן מוחלט, הצליל הנורא ביותר עלי אדמות הוא הקול של עצמכם". המילים הללו עשויות להישמע מעט מחמירות, ואולם אין בכך להוריד מאום מנכונותן – התופעה של צרימת הקול שלנו לאוזנינו אומתה מדעית. על פי כתבה ב-NBC New זה קשור לדרך שבה המוח מפענח צלילים בהולכת עצם לעומת הולכה באוויר. פסקל בלין, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת גלזגו, מסביר כי "אנו אף פעם לא באמת שומעים את קולנו כפי שאחרים שומעים אותו, ומכאן ההפתעה בהאזנה להקלטה". צליל קולנו, אם כן, אמנם לא נעים לאוזן, אבל מסתבר שיכולה להיות לו השפעה חיובית על המצב הרגשי.

הסגולה המנטלית של קול מאושר

בחזרה למחקר, צוות בינלאומי של מדענים בחר קטע מתוך ספרו של הארוקי מורקמי, הפיל הנעלם, והגיש אותו למאה נבדקים לקריאה בקול רם. בזמן הקריאה הרכיבו הנבדקים אוזניות והאזינו לקולם שלהם בזמן אמת. אבל לא לגמרי. בטרם הגיע קולם של הנבדקים אל האוזניות הוא עבר ליטוש דיגיטלי כדי לשוות לו הבעה ספציפית: חלק האזינו לקולם בהבעה מאושרת יותר, אחרים שמעו את עצמם מעט עצובים וקבוצה נוספת האזינה לקול חרד. כל זה כמובן לא נאמר לנבדקים, והשינויים שביצעו החוקרים בצליל היו מינוריים – נגיעה לפה ולשם בגון הצליל ותו לא. ואכן, מרבית הנבדקים לא הבחינו בשינוי. אלה שזיהו את ההבדל לא נכללו בעיבוד הנתונים הסופי.

לפני ואחרי קטע הקריאה מילאו הנבדקים שאלון שבחן את מצב הרוח שלהם בדגש על מידת האושר, העצב והחרדה, בהתאם למניפולציות שבוצעו בצלילים. החוקרים השוו את תוצאות שני השאלונים ובדקו איזו מניפולציה הייתה ביניהם. התוצאות הראו כי היה מתאם גבוה בין השינוי בגון הקול ובין השינוי במצב הרוח. הנבדקים שהאזינו לקולם בגרסה המעט יותר מאושרת הפגינו שיפור במצב הרוח, אלו ששמעו את הגרסה העצובה דיווחו על ירידה במצב הרוח, ואלה שהאזינו לקולם המפוחד הרגישו מעט יותר מתוחים. במחקר לא הייתה קבוצת ביקורת – החוקרים לא בדקו כיצד משפיע קול ניטרלי על מצב הרוח, כך שהמידע הזה חסר ומן הראוי שייבחן.

יחסי גומלין בין הפנים והחוץ.

המשמעות של המחקר מרתקת. צליל הקול שלנו יכול להשפיע באופן בלתי מודע על הרגשות שלנו. לרוב אנו נוטים לחשוב שהמצב הפנימי משפיע ומכתיב את הפעולות החיצוניות שלנו. המחקר הזה מוכיח כי גם ההיפך הוא נכון: הפעולות החיצוניות שלנו – אפשר לומר אפילו המכניות – יכולות לווסת את מזג האוויר הפנימי. למען האמת זהו לא גילוי חדש. עבודתה המפורסמת של פרופסור איימי קאדי מהרווארד הוכיחה כי שפת גוף יכולה להשפיע על הביטחון העצמי. מחקרים שונים הציגו ראיות לכך שזיוף חיוכים משפר את מצב הרוח, וב-Science of Us ציינו אף את ניסוי העט: "החזיקו עט בפיכם, תחילה באמצעות השפתיים ולאחר מכן בעזרת השיניים. המנח השני אמור להפעיל בדיוק את אותם שרירי פנים שבהם את משתמשים כאשר אתם מחייכים… זה אמור לגרום לכם להרגיש במצב רוח קצת יותר מרומם". החידוש, אם כן, הוא בעובדה שגם גון הצליל של קולנו שותף למערכת הגורמים שמשפיעה על מצב הרוח. הקול הוא המצטרף החדש למועדון Fake it ’til you make it.

מעגל סגור של שמחה

מה הסיבה לתופעה הזו? "פסיכולוגים שחוקרים את זה טוענים שאנשים משתמשים בפעולות ובהתנהגויות שלהם כדי להבין – לפחות באופן חלקי – את עולמם הפנימי: מצב הרוח, הרגשות או האמונות". על פי הסבר זה, ההתנהגות החיצונית שלנו לא רק באה לבטא את עצמנו, אלא גם משמשת כלי תת-מודע לחקר הפנימיות. התפקוד הזה לא לגמרי מובן למדע, אבל ממה שידוע נכון להיום אפשר להקיש על מורכבותה של התודעה. אם בכל זאת נפשט את מסקנות המחקר, אפשר לומר שנמצאה ראיה נוספת להשפעתו של הפיזיולוגי על הרוחני. היחסים הסימביוטיים בין המכניקה הגופנית לבין העולם הרגשי הם דו כיוונים. האחד מזין את השני, ובתורו מושפע ממנו. מבחינתנו זה יכול להיות ניצחון בכל מצב, מעין מעגל סגור של שמחה שמתדלק את עצמו: אנו שמחים ולכן מדברים בשמחה, מה שמעורר את מצב הרוח עוד יותר, וחוזר חלילה.

תוצאות המחקר עשויות להוות הסבר הגיוני לרמת הדציבלים שלנו במצבים של עצב ושמחה. ייתכן שאנו נוטים להיות שקטים כשאנו מדוכדכים כדי לא לשמוע את עצבות קולנו ולדרדר את מצב הרוח עוד יותר. מצד שני, ההתלהבות הווקלית שאנו מפגינים ברגעי אושר מספקת מכפיל כוח בצורת סאונד. זהו תמריץ נהדר לחלוק את רגעי השמחה עם הסביבה ואפילו עם עצמנו בקול רם, שכן אם האושר אכן ניחן במנגנון שיכפול והפצה פנימי, מדוע לעמוד בדרכו?

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

המנגנונים המרתקים שמפעילים את כוח הרצון - המשאב היקר שכל אחד יכול לטפח

התפריט הרומנטי שלנו – כיצד משפיע תת-המודע על בחירת בני זוג?

אשליית קול: המוח שלנו יודע הרבה יותר ממה שנדמה לנו

עוד מרדיו מהות החיים:

איך אוכל יכול להבריא? והאם אוכל בריא יכול להיות גם טעים?