כיצד התכונות שלנו משפיעות על החלטות אקדמיות
מיקום העיניים ומבנה הראש לא מאפשרים לנו לתפוס באופן ישיר כיצד הפנים שלנו נראות. כדי לגלות משהו על ההופעה החיצונית של פנינו אנו משתמשים במראה או במצלמה. ואם את פנינו המוחשיים קשה לנו לראות – קל וחומר את אישיותנו המופשטת. ואולם, גם במקרה של התכונות שלנו, פעמים רבות אנו יכולים להשתמש ב'מראות' המשקפות לנו את הפנימיות. חלק ניכר ממחקריהם של פסיכולוגים פועל בשיטה הזו – הם שואלים כיצד הבחירות וההתנהגויות שלנו בתחומים שונים מושפעות מהאישיות, ומעניקים תמונת מצב המשקפת פן כלשהו בעולמנו הפנימי.
כתב העת המדעי Scientific American פרסם מחקר חדש הנוגע ב'שאלת מראה' שמעסיקה רבים מאתנו – האם תחום לימודים יכול להעיד על תכונות האישיות. תוויות רבות מוכרות למדי: לסטודנטים בפקולטה לפיזיקה יש תדמית מסוימת, שונה מאוד מהתדמית המיוחסת לסטודנטים לאמנות, למשל. אבל האם באמת יש קשר בין קווי אישיות ובין בחירת מקצוע לימוד? ואם כן, האם ההנחות הנפוצות אכן מבוססות? כותבת המאמר ומובילת המחקר אנה ודל, פסיכולוגית מאוניברסיטת ארהוס בדנמרק, ניגשה לבדוק את השאלה בצורה מדעית והגיעה לתשובה, ובכן, מורכבת.
הכירו את חמש הגדולות
סביר להניח שנפש האדם מורכבת מכדי לאפשר לכלים שברשותנו לבצע ניתוח מקיף, כולל ומעמיק של כל ניואנס באישיות שלנו ביחס למקצוע. לכן, בשנות ה-80 המאוחרות, יצר פסיכולוג בשם לואיס גולדברג את מודל 5 התכונות הגדולות, כשהוא מתבסס על עבודות של פסיכולוגים שונים החל מהמאה ה-19. על פי המודל, כל אדם ממוקם היכן שהוא על חמישה צירים של קווי אישיות. "בשני העשורים האחרונים הרבה מהמחקר בוצע תוך שימוש בתכונות האישיות הידועות כחמש הגדולות לצורך תיאור ומדידת אישיות", אומרת ודל ומסבירה כי הן מייצגות ממדים רחבים באישיות שלנו. מכיוון שהתכונות הללו מופיעות כטווחים, הן פתוחות ומאפשרות לקבל תמהיל דינמי של מרכיבי האישיות.
האם סטודנטים לאמנות חולקים קווי אישיות דומים?
מקורות שונים מציגים גרסאות שונות לשמות התכונות, אבל בגדול מדובר על פתיחות לחוויות, מוכוונות, מוחצנות, נועם הליכות ויציבות רגשית. כאמור, כל תכונה כזו מייצגת טווח:
1. פתיחות לחוויות – סקרנות, גמישות מחשבתית וסובלנות לקבלת רעיונות והתנסויות תרבותיות ואינטלקטואליות חדשות.
2. מוכוונות – סדר, שקדנות וחריצות, דבקות במטרות.
3. מוחצנות – הנטייה ליצור מגע חברתי עם הסביבה ולחוות רגשות חיוביים.
4. נועם הליכות – צניעות, ידידותיות, נטייה לחמלה ושיתוף פעולה.
5. נוירוטיות – מידת היכולת לשמירה על קור רוח ושליטה עצמית.
השאלון של חמש התכונות אינו בוחן האם יש לאדם כלשהו תכונת אישיות זו או אחרת, אלא היכן הוא ממקום על הספקטרום. כך למשל, אם אנחנו מאוד מופנמים, נקבל דירוג נמוך בתכונת המוחצנות. ודל מציינת כי מהסקירה הספרותית שביצעה עולה כי הבדלי אישיות על פני תחומי הלימודים השונים אכן קיימים – וחוזרים על עצמם במדינות שונות. כלומר, בממוצע, סטודנטים בחוגים מסוימים הפגינו דמיון אישיותי.
ולהלן התוצאות: סטודנטים לפסיכולוגיה, אמנות ומדעי הרוח דורגו גבוה במידת הפתיחות ובמקביל הפגינו נוירוטיות גבוהה. בתחום מדעי המדינה גילו הסטודנטים פתיחות גבוהה. בבתי ספר לכלכלה, משפטים, רפואה ומדעי המדינה היו הסטודנטים מוחצנים. סטודנטים לרפואה, פסיכולוגיה, אמנות, מדעי הרוח ומדעים מדויקים היו בעלי נועם הליכות. סטודנטים לאמנות ולמדעי הרוח קיבלו דירוג נמוך ברמת המוכוונות. ודל מסבירה כי מבחינה סטטיסטית ההבדלים בין הקבוצות היו בינוניים עד גבוהים ולכן הם ראויים לדיון.
כפי שניתן לראות, לא קיימת ייחודיות אישיותית פר תחום. כלומר, בעוד שסטודנטים למדעי המדינה ייחשבו באופן כללי למוחצנים, כך גם סטודנטים לכלכלה. במילים אחרות, תכונות אישיותיות של הסטודנטים יכולות להיות מקבילות גם אם הם לומדים בפקולטות שונות. במקרים מסוימים אפשר להבין את הדמיון בין מאפייני האישיות של סטודנטים הלומדים בתחומים שונים, כמו פסיכולוגיה ומדעי הרוח. אבל מרתק לגלות כי הדמיון קיים גם בין תחומי לימודים שנחשבים שייכים לאסכולות רחוקות, כמו מדעים מדויקים ואמנות.
האם האקדמיה משנה את האישיות שלנו?
תכונות האישיות המאחדות את הסטודנטים שלומדים את אותם המקצועות הציפו שאלה לגבי מקורו של הדמיון: "האם ההבדלים באישיות [בין התחומים השונים] הם תוצאה של תהליכי חברות בתוך הפקולטות, או שהתכונות קיימות קודם לכן?" ודל מסבירה כי לפקולטות שונות יש דרכים להשפיע על האישיות. זה בא לידי ביטוי בנהלים, מסורות, אווירה לימודית, הרגלי הוראה וכן הלאה. כאשר המאפיינים הללו שונים בין בתי הספר, הם יכולים לפתח או לחדד בקרב הסטודנטים תכונות מסוימות, גם אם באופן זמני. כך, למשל, אם בקרב המרצים בבית ספר לעיצוב קיים הרגל להעביר ביקורת נוקבת על הפרויקטים של הסטודנטים ולהטיל עליהם עבודות בזמני הגשה צפופים ונוקשים, הרי שייתכן מאוד כי הסטודנטים ימוקמו גבוה על ציר הנוירוטיות.
האפשרות השנייה היא שהסטודנטים באים עם התכונות 'מהבית', וקווי הדמיון שביניהם מכוונים אותם בצורה דומה בתהליך קבלת ההחלטות או במשיכה שלהם לתחומי לימוד מסוימים. למשל, צעירים בעלי רמת מוחצנות גבוהה יימשכו ללמוד מדעי המדינה, אולי מתוך שאיפה להשתלב בפוליטיקה. הדוגמאות הללו באות להמחיש את ההבדל בין המקורות האפשריים והדמיון בתכונות בתוך הפקולטות ובין השוני האישיותי בקרב סטודנטים בתחומי הלימוד השונים, אך המחקר לא בחן את המנגנון הקושר בין אישיות לפקולטה.
מודל חמש התכונות של גולדברג.
"כדי לבחון את ההיפותזות המתחרות הללו", מסבירה ודל, "יהיה עלינו לבצע מחקרים המודדים את תכונות האישיות של הסטודנטים בטרם הם באים במגע עם הפקולטות". המשמעות היא שכיום אין תשובה חד משמעית לגבי מקור הדמיון בקווי האישיות של הסטודנטים. ואולם, קיימים שני מחקרים שכן בדקו את הסטודנטים טרום הגעתם לאוניברסיטה. אמנם לא מדובר בנפח מחקרי שיכול להצביע על תשובה, אך הם מסמנים היתכנות וסבירות של מגמה. המחקרים הללו הניבו תוצאות דומות לתוצאות המחקרים שנעשו לאחר שהתערו הסטודנטים בחיי האוניברסיטה, ולכן, כפי שטוענת ודל, "נראה יותר הגיוני שהבדלי התכונות בין המקצועות האקדמיים היו קיימים קודם לכן, להבדיל משינוי שחל במהלך הלימודים".
האם זה אומר שכל הסטודנטים לאמנות מגיעים עם פתיל קצר מהבית ושכל הפיזיקאים לעתיד הם אנשים נחמדים? לא בדיוק. כאמור, התוצאות של המחקר הרבה יותר מורכבות מכך, על אף ההפשטה מכורח כלי המדידה. מכיוון שהמדידה הסופית מבוססת על ממוצע, "הרבה אינדיבידואלים לא יתאימו לדפוס האישיות של התחום האקדמי שבחרו". ועדיין, בעתיד שואפת ודל להתבסס על נתונים אלה כדי למצוא את האופן שבו תכונות שונות משפיעות על הכיוון האקדמי ולפתח כלים שיעזרו למועמדים לקבל החלטות מושכלות שמתאימות להם באופן אישי.
כפי שהצגנו בפתיחה, מחקר חמש התכונות הוא עוד אמצעי לחקר עצמי ביחס לתחום האקדמי. גם אם הוא לא פוגע בול במקרה האישי של כל אחד, הוא בהחלט יכול לעודד אותנו לשאול אילו תכונות דומיננטיות אצלנו, כיצד הן משפיעות על ההחלטות שלנו וכיצד אנו יכולים לנסות לזקק ולדייק החלטות עתידיות בהתאם לאישיות שלנו. מדי פעם במהלך היום אנו מציצים במראה כדי לבדוק איך אנו נראים, ולפני אירועים חשובים אנו מבלים זמן רב ומקפידים לבדוק כל ניואנס במראה שלנו. יישום של הרגל זה יכול להועיל גם בנוגע לאישיות שלנו.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
בואו לגלות כמו איזו אישיות גדולה אתם חושבים ומהן החזקות המוחיות שלכם
מחקר חובק עולם מגלה: מה הטעם המוזיקלי מספר על האישיות שלכם?
7 סגנונות של קבלת החלטות – איזה טיפוס אתם?
עוד מרדיו מהות החיים:
