התהליכים הפסיכולוגיים שמכוונים החלטות באהבה
הקשר שלכם נהדר. אתם אוהבים את בן או את בת הזוג, נמשכים אליו ומעריכים אותו. אבל מדי כמה זמן נדמה כי אתם לא על אותו הגל. כאילו יש קצר בתקשורת ומה שאמור להיות כיף, מנחם ותומך – עלול להיות מרחיק, מכעיס ולא נעים. נכון, כולנו בני אדם והתחושות שלנו הן טבעיות, אבל לעתים מתגנב ללב ספק לגבי מידת הנכונות של הקשר. זה אפילו לא חייב להגיע למצבים קיצוניים – פעמים רבות די בדפוסי התנהגות בסיסיים כדי להציף תהיות בנוגע לבחירה הרומנטית שעשינו.
נדמה לנו שהכול ברור במשיכה שלנו לבן זוג – אנחנו אוהבים סט של תכונות, מראה מסוים, עולם ערכים כלשהו, וזהו, בגדול. אם מישהו עונה על הדרישות הללו הוא נמצא בתפריט הרומנטי שממנו אנו בוחרים. השאר – בחוץ. הפילוסוף אלן דה בוטון מסביר כי היינו מצפים שבתפריט, או ברשימת הקניות הרומנטית, יופיעו פריטים חיוביים – תכונות כמו ידידותיות, הבנה, נחמדות ושיוך לאותה מסגרת גיל או קבוצה חברתית. ואולם, אלה הם רק פני השטח.
מתברר שקיים פער בין מה שאנו חושבים שאנו יודעים על הבחירות הרומנטיות שלנ ובין האופן שבו אנו מבצעים אותן באמת. מסתבר כי שיקולים שונים ומשונים מעורבים בהרפתקאות הזוגיות שלנו, חלקם יכולים להביא אותנו למערכות יחסים אומללות באופן בלעדי. ובכן, כמעט בלעדי. יש דרך להאיר את השיקולים ההלו ולנסות לנטרל את השפעתם, והדרך הזו פשוטה למדי.
שלוש תבניות של בניית התפריט הרומנטי
דה בוטון, שהקים את ארגון The School of Life במטרה לקדם את הרווחה והאושר של בני האדם, מאמין כי תהליכים פסיכולוגיים – שעובדים כמו תוכנות רקע – יכולים להביא אותנו להחלטות "שיכולות להיות מאוד מבלבלות עבור הסביבה שלנו ועבור עצמנו". טענתו היא שהתפריט יכול להיות מגוון אבל בלעדי, כלומר רק המנות שנמצאות בו מתאימות לטעם הייחודי שפיתחנו. כמו באוכל, זה אומר שאנו יכולים לאהוב אנשים, אבל הם לא בהכרח טובים עבורנו. כך, למשל, אנו עלולים למצוא את עצמנו מתאהבים אך ורק בטיפוסים חסרי אחריות, סרקסטיים, אנוכיים וכדומה. ומה עם כל הנחמדים? לפי דה בוטון, אם הם לא בתפריט אין להם סיכוי אצלנו.
אז כיצד התת-מודע משפיע על הבחירות שלנו באהבה, ובמילים אחרות – איך אנחנו בונים את התפריט? במקרים רבים אנו עושים את הדבר האנושי ביותר. דה בוטון מסביר: "מה שאנו מחפשים באהבה אינו בהכרח אדם שהוא פשוט נחמד, אלא מישהו שמרגיש מוכר". מה זה בעצם מוכר? כדי להשיב על שאלה זו צריך לחזור אחורה לילדות. כמו הרבה מדפוסי ההתנהגות שלנו, תפיסת האהבה מתחילה כבר בשלבים מאוד מוקדמים בחיינו, כאשר אנו נחשפים לראשונה לקרבה אנושית. ברוב המקרים אלה הם הורינו, דפוסי ההתנהגות שלהם ומערכות היחסים שביניהם – אשר מעצבים את התת-מודע ואת התפריט הרומנטי שמלווה אותנו בבגרות.
ישנן שלוש תבניות עיקריות שבהן המפגשים הראשונים שלנו עם אהבה משפיעים על התפריט. התבנית הראשונה היא חיפוש אחר בן זוג שמתנהג כמו ההורים שלנו. הורינו אינם מושלמים, אבל דבר אחד לא ניתן לקחת מהם – הם אוהבים או אהבו אותנו. אם יכולה להיות שתלטנית ולסרס את עצמאות ילדיה, אבל היא מפגינה התנהגות זו במסגרת יחסים של דאגה, אהבה ואכפתיות. אב תובעני יכול להציב לילדיו סטנדרטים קשוחים שיגרמו להם חרדות, אבל הוא עושה זאת מתוך ראיית טובתם. כלומר, ייתכן מאוד שיישום האהבה שחווינו מהורינו היה קשה לעיכול, אבל הכוונות היו טובות, או לפחות הקונטקסט הכללי היה חיובי. "מדוע שאי פעם נחזור על משהו שהיה מאוד לא נעים?" שואל דה בוטון, ומשיב כי ילד שחווה אהבה קשוחה, או כל סוג אחר לצורך העניין, מתרגל לדפוסי ההתנהגות של הוריו, ובאופן תת-מודע מקשר אותם למערכת יחסים תומכת. לכן, כאשר אנו ניגשים למזנון לבחור את המנה, אנו מחפשים את זו שטעמה מוכר, גם מעט חמוץ או מריר. זה מסביר מדוע אנשים מסוימים מוצאים את עצמם ברצפים של מערכות יחסים פוגעניות ולא מבינים מה לא בסדר בשיקול הדעת שלהם. זה יכול להסביר גם מדוע אנו נמצאים במערכת יחסים קבועה ויציבה, אבל פגועים חדשות לבקרים.
התבנית השנייה היא תמונת מראה של הראשונה. כאן מדובר בהעתקת התנהגותם של הורינו אל תוך מערכת היחסים הרומנטית. כלומר, מציאת בן זוג שישקף את המקום שבו אנו היינו בתור ילדים. דה בוטון מסביר כי לעתים הקשיחות של ההורים פוגעת בנו, והדרך שלנו להימנע מפגיעה כמבוגרים היא לאמץ את תפקיד הפוגע. "עמוק בפנים, העצמי הילד חושב: 'האדם שעשה לי את הדברים האלה היה, במובן מסוים, ההיפך ממני וזה כנראה המקום של ביטחון, וזה מי שאני רוצה להיות במערכת יחסים חדשה'". כך אנו יכולים למצוא את עצמנו מאשימים את אהובינו ברגישות יתר, או בפגיעות מוגזמת, כשלמעשה הוא נבחר בין היתר בשל תכונות אלה.
תבנית שלישית היא הימנעות מכל מה שמריח כמו ההורים שלנו. דה בוטון אומר כי "כשהורינו גורמים לנו צער, לעתים אנו כה להוטים להתרחק מזה, שאנו יוצרים מחסומים מול התכונות שלהם, אשר ייתכן והיו טובות ואינן קשורות לצער שנגרם לנו". דפוס בחירת בני זוג שכזה הוא בגדר לשפוך את התינוק עם המים. אם שמבקרת את ילדיה על כל צעד ושעל יכולה להיות במקביל גם רגישה וחמה. ילדיה, לכשיתבגרו, יתרחקו מבן זוג חם ורגיש כמו מאש, כיוון שתכונה זו מייצגת עבורם או מקושרת אצלם עם הנטייה לביקורת. אב יכול להיות יצירתי ובעל תושייה, אבל גם בעל פתיל קצר. כשיגיעו למסגרת רומנטית, ילדיו יראו ביצירתיות ובתושייה היבטי אישיות דוחים. התכונות השליליות למעשה צובעות את אלה החיוביות, ולילד קשה להבחין בין גוני האישיות השונים של הוריו. ולכן, כדי להקל על עצמו, הוא פשוט מתרחק מכל דבר שמזכיר לו אותם ועלול לפסול הרבה תכונות חיוביות בבן זוג פוטנציאלי.
נסו לאתגר את הטעם שלכם
כל זה עשוי להישמע מעט מדכא, כי אחרי הכול, במידה זו או אחרת כולנו חווינו קשיים בילדות, אם לא מהורינו אז מגורמים מקורבים אחרים. גם אם הנושאים הלא פתורים שלנו אינם מביאים אותנו להרס עצמי, הם בהחלט יכולים להפריע למידת האושר וליצור חיכוכים שניתן להימנע מהם.
וזו שאלת מיליון הדולר – כיצד? דה בוטון מאמין כי התגברות על תבניות התת-מודע מתחילה בהיכרות עמוקה איתן: "מפות האהבה הפנימיות שלנו בוודאי לא מגלות עצמן מאליהן, ולכן עלינו לעשות מאמץ לגלות מה הן מכתיבות, כדי לשחרר עצמנו מתנאיהן". הוא מציע לנסות לחזור אל הילדות ולשאול את עצמנו אילו דברים הפריעו לנו מצד הדמויות האהובות בחיינו. השלב הבא הוא לבדוק בכנות עצמית האם ייבאנו את הדפוסים הללו אל מערכות היחסים הבוגרות. נכון, קיימים שלל יועצים ומטפלים בנושא זוגיות, אבל הם יכולים רק לעודד ולכוון לפעולה שלא דורשת כלל את נוכחותם – חקר עצמי.
בני הזוג שאנו בוחרים הופכים עם הזמן להארכה של עצמנו ובכוחנו לבחור איזה חלק של העצמי אנו רוצים להאריך. דה בוטון מסביר כי "בריאות רגשית משמעה להרחיב את מספר האנשים שאנו חופשיים להתאהב בהם". זה אומר – עד כמה שזה נשמע מנוגד לכל מחשבה לוגית – שכדי להיות מאושרים עלינו לעזוב את אזור הנוחות שבאי הנוחות. כאמור, אנו בוחרים במוכר גם אם הוא לפעמים קצת מנוכר, והאומץ להיכנס למערכות יחסים עם מעטה של חוסר ודאות עשוי לנתק את הכבלים התת מודעים שקושרים אותנו אל חוויות ילדות קשות. גם אם יש לכם בלב פינה חמה לשוקולד מריר, בפעם הבאה שאתם פותחים תפריט קינוחים נסו לגוון עם קרם ברולה או מלבי, הלשון שלכם תודה לכם.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
36 השאלות שיכולות לגרום לכם להתאהב בפחות משעה
ההרצאה השבועית של TED: שש גישות פילוסופיות לאהבה – איזו מדברת אליכם?
6 דרכים בהן אחינו ואחיותינו משפיעים על הזהות, הבריאות והאושר שלנו
עוד מרדיו מהות החיים:
