מחקרים חושפים כיצד אחים מעצבים את חיינו - ואנו את חייהם
המילה 'אח' טעונה משמעות רחבה בהרבה מתיאור של קרבת דם. ולא, אנחנו לא רומזים על קמין לחורף, אלא על השימוש הרווח בכינויים 'אחי' ו'אחותי' לקשת רחבה של מכרים – מחבר ילדות שהוא באמת כמו בן בית ועד אדם זר ברחוב. הכינויים 'אחי' ו'אחותי' אמנם חרגו כבר מזמן מתלות באב ובאם משותפים, אך קסמה והשפעתה של הקרבה המשפחתית לא השתנו במאום כתוצאה מכך.
מגזין הבריאות Health שם את הקרבה הביולוגית תחת זכוכית מגדלת במטרה להבין אילו השפעות יש לאחים ולאחיות שלנו על חיינו. משורה של מחקרים עולה כי לא רק שההשפעות קיימות, הן אף מרחיקות לכת: החל משינוי המראה החיצוני ועד עיצוב הזהות והאישיות. המגזין הרכיב רשימה בת שישה תחומים שבהם אחינו מעצבים את מי שאנחנו, ואנחנו – את מי שהם. המחקרים הללו מצביעים על יחסי גומלין מורכבים בין אחים ועל העובדה כי חלק מהזהות שלנו מתקיים באחינו וחלק מזהותם מתקיים בנו. במילים אחרות, הביטוי "דם מדמנו" מקבל משמעויות פרקטיות מסקרנות.
1. אחים יכולים להשפיע על המראה החיצוני
ידוע כי נטייה לעלייה במשקל קשורה בחלקה לגנטיקה, אולם מחקר מעניין מאוניברסיטת דיוק חושף כי לאחים יש יכולת להשפיע אחד על השני בנושא השמנת יתר, גם ללא קשר להורים. לפי ממצאי המחקר, לאחים הצעירים במשפחה יש סיכוי גבוה יותר להשמנת יתר אם אחיהם הגדולים נמצאים באותו מצב. הסברה היא כי הצעירים נוטים לחקות את התזונה ואת אורח החיים של אחיהם הבוגרים. מחקר נוסף, שנערך באוניברסיטת מישיגן, מצא כי גם לפער הגילאים בין אחים יש השפעה: ככל שמפרידות ביניהם פחות שנים, הנטייה להשמנת יתר אצל האח הצעיר יורדת. ליתר דיוק, המחקר קבע כי הסיכוי להשמנה של ילדים שנולד להם אח בטרם הגיעו לכיתה א' נמוכים משמעותית. ככל הנראה משום שילדים בוגרים פעילים פיזית הרבה יותר כאשר הפער מהאח הקטן הוא בטווח הזה.
2. אחים קובעים מי נהיה כשנהיה גדולים
כולנו נולדים עם חוזקות ויתרונות ואלו לעתים משפיעים לא רק על הבחירות שלנו, אלא גם על הבחירות של אחינו. או מדויק יותר – על הימנעות שלהם מהבחירות שלנו. מחקר משנת 2007 גילה כי במשפחות המונות שני אחים בלבד מאפייני האישיות ותחומי העניין שלהם נבחרים פעמים רבות בצורה לעומתית. אם אחד הילדים במשפחה, למשל, חזק מאוד בקשרים בינאישיים – לא יפתיע שהאח או האחות שלו יפתחו כישורים טכניים מעולים. הפיצול הזה מתרחש מתוך שאיפה של כל ילד לבדל את הזהות שלו ולהתבלט בתחום ייחודי לו, ולא להיתפס כחיקוי של אחיו. עוד נתון מעניין התגלה במחקר נוסף: במשפחות שבהן יותר משני אחים, הבידול-פיצול מתרחש בין אחים בני אותו מין – אבל לא בין אח ואחות. הבחירה בייחודיות יכולה להתרחש באופן מודע או סמוי, והיא מגלה כי לאחים יכולה להיות השפעה אקטיבית על כיוון חיינו בצורה של שיחות והתייעצויות. אבל סביר להניח שגם אם לא החלפנו מילה בנושא, קיימת בנוסף השפעה פאסיבית ולו רק מעצם הנטיות הטבעיות שלנו.
אחים יפתחו תחומי עניין וקווי אישיות שונים כדי לבדל את עצמם בתוך המשפחה.
3. אחים הם המורים הראשונים שלנו
אחת הפונקציות שממלאים אחים בילדות היא אימון ותרגול לקראת בגרות. כפי שגורי ברדלס רודפים זה אחרי זה בסוואנה כהכנה לקראת הפיכתם לציידים, כך גם קיומם של אח או אחות מאפשרים לנו לתרגל את הכישורים הבינאישיים שלנו. כיצד זה בא לידי ביטוי? קשרים בין אחים נמצאו חיוניים ליצירת קשרים עם חברים ללימודים, ויותר מזה – אחים ממין שונה מסייעים גם לקשרים הרומנטיים העתידיים זה של זו. אחד ממחקרי החלוץ בתחום מצא כי סטודנטים עם אח מהמין הנגדי מצאו את הגישה לבני זוג קלה ונוחה יותר. ולא בכדי, האחים שלנו מסייעים לדמות סיטואציות חברתיות באזור המשפחתי הבטוח, לצבור ביטחון ולרכוש כלים פרקטיים ליצירת קשרים עם אחרים. מחקר נוסף מצא כי אחים לא רק משמשים לתרגול הדדי, אלא מתפקדים ממש כמורים. במשפחות מרובות ילדים קיימת נטייה אצל הצעיר ביותר לפתח אוצר מילים נמוך יחסית, כפי הנראה בגלל חלוקת משאבים וקשב מוגבלת יותר של ההורים. אולם צעירים שהיו להם אחים גדולים בעלי רגישות קוגניטיבית לא הפגינו פער באוצר מהמילים מהשאר.
4. אחים משפרים את הסיכויים שלנו לחיי נישואים ארוכים ומאושרים
ההשפעה הלימודית של אחינו נמשכת עמוק אל החיים הבוגרים. מחקר מאוניברסיטת אוהיו עקב אחר עשרות אלפי נבדקים לאורך 40 שנה וגילה כי לבנים ולבנות של משפחות מרובות ילדים היו סיכויים גבוהים יותר לשמור על הנישואים שלהם כבוגרים. למעשה, כל אח ייצג סיכוי מופחת ב-2% לגירושים. החוקרים מאמינים כי ככל שאנו באים במגע עם יותר אחים, כך אנו נאלצים להתמודד עם יותר קונפליקטים ולהשחיז את כישורי הגישור על פערים כמו גם את היכולת להתפשר. את הכלים שרכשנו בניסיון עם אחינו אנו יכולים ליישם גם עם בני ובנות הזוג.
5. אחים יכולים להשפיע על מצב הרוח שלנו בצורה כרונית
לעתים מערכות היחסים הקרובות שלנו עלולות לקבל תפנית לא סימפטית. אחים מתעמתים. זוהי עובדת חיים שכאמור נועדה בין היתר להכין אותנו לחיים הבוגרים. אבל כאשר העימותים הללו סובבים סביב מרחב אישי או ערכי צדק והוגנות עלולות להיות לכך השלכות קשות. מחקר מאוניברסיטת מיזורי מצא כי אחים שנהגו להסתכסך בנושאי הליבה הללו פיתחו נטייה לחרדות ולדיכאון. במחקר נוסף נמצא כי מערכות יחסים רחוקות או הרסניות עם אחים השפיעו על נטייה לדיכאון גם עשרות שנים אחרי גיל ההתבגרות, כלומר אחרי התקופה שאחים חיים תחת קורת גג אחת באופן מסורתי.
6. אחים יכולים להפוך את חיינו למאושרים
ולמרות זאת, במצב נורמטיבי, כאשר היחסים בין אחים ואחיות הם בריאים, עצם קיומם מעניק להם עוצמה בהתמודדות עם אתגרים, ומקדם את היכולת לחוות אושר וסיפוק מהחיים. קשרים חברתיים הם מקור אושר ידוע, וכשהם מגיעים באריזה משפחתית הקשרים הללו יכולים להיות חזקים בצורה בלתי רגילה. המגזין מדווח כי עד גיל 11 ילדים מבלים כשליש מזמנם בחברת אחיהם. ההיכרות שלהם היא האינטימית ביותר. הם מפתחים מיקרו תרבות פנימית, שותפים לאותם אירועים משמעותיים ומעצבי חיים, וכאמור משפיעים זה על זה במגוון אופנים. כל אלה יוצרים בסיס איתן לאישיות שלנו, ויותר מזה, האחים משמשים במובן מסוים כהארכה של העצמי, על ידי היותם חלק מהמוסד המשפחתי, במעמד היררכי זהה פחות או יותר לשלנו. לכן, לקשר עם אחינו ואחיותינו יש השפעה ישירה על הביטחון העצמי שלנו כאינדיבידואלים ועל היכולת שלנו להתמודד עם אתגרים בחיים. גם השפעה זו מלווה אותנו עמוק אל החיים הבוגרים, כפי שמצא מחקר שוודי, שגילה כי אנשים בשנות ה-80 לחייהם שדיווחו על קשרים טובים עם אחיהם הפגינו גם מידה גבוהה של סיפוק רצון כללי מהחיים.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
קשר בלתי ניתן לניתוק – תאי התינוק ממשיכים לחיות במוחה של האם
אחת בהירה ואחת כהה - אבל הן תאומות! סיפורן הנדיר של האחיות איילמר
נוירולוגים מאשרים: אהובינו הופכים לחלק מאיתנו
עוד מרדיו מהות החיים:
