צלם לכד בעדשתו את המופעים היפים של השמיים בכל העולם
"כולנו חיים תחת אותם שמיים, אבל לא כולנו רואים את אותו קו אופק". את המשפט הזה אמר קונרד אדנאואר, שנבחר לא בכדי לחתום את פרויקט הצילום Skylight של היוצר כריס פריטצ'ארד. השמיים מייצגים את האוניברסליות ולמעשה הם המתווך שלנו ליקום שמחוץ לכדור הארץ. כיאה לבעלי תואר מכובד זה, לשמיים יש משמעות תפיסתית עבור האדם, ואותה ניסה הצלם להעביר בסרטון.
כפי שצלם פורטרטים מייחל לתפוס את האישיות של האדם בדיוקנו, כך פריטצ'ארד שאף להביא לידי ביטוי את תכונות השמיים בסרטון שמקרין את השתנותם בהילוך מהיר (time lapse). שש שנים של טיולים מסביב לעולם הפגישו אותו עם המחזות המרהיבים והמגוונים שעולים על הבמה הגדולה של הרקיע, יום-יום, לילה-לילה. מזריחות שמבעירות את העננים בלהבה כתומה וזרחנית – ועד לילות זרועי כוכבים עם מטאור תועה שהזדמן אל תוך הפריים. "צילום טיים-לאפס לימד אותי להישען אחורה ולספוג את העולם שסביבי", משתף פריטצ'ארד. אנו מזמינים אתכם לאמץ את הגישה הזו, לקחת פסק זמן ולהביט על אוסף הסצנות השמימיות שהביא לנו הצלם מכל העולם.
הקבוע המשתנה תדיר
לרקיע יש השפעה על התפיסה העצמית והכללית שלנו. אם נשווה אותו אלינו, אנו מגדירים את הגבולות הפיזיים שלנו היכן שנגמר העור. בדומה לכך, השמיים מגדירים את הפלנטה שלנו ומסמנים את הגבולות הפיזיים, או – אם נקפיד יותר על דקדוק מדעי – את הגבולות הוויזואליים שלה. כלומר, לכחול האינסופי שמעלינו יש חלק בהגדרת הזהות המשותפת של כל דיירי כדור הארץ. מיותר לציין שהשמיים מכילים את הדלק המניע את עצם קיומנו, ולמעשה אנו נמצאים בהם בכל זמן נתון. אם נחשוב על כך יותר, מהו בעצם ההבדל בין האוויר שנמצא בגובה 20 אלף רגל, בגובה חצי מטר, או זה שמצוי ממש בתוך ריאותינו? שינויים קלים בהרכב הכימי ותו לא. כלומר, במובן מסוים אנחנו נמצאים בשמיים באותה מידה שהם נמצאים בנו.
ועדיין, ההבדל ישנו. אנו יכולים להביט מעלה ולעשות הפרדה, גם אם מעומעמת, בין הכחול של שם לשקוף של כאן. אחד הדברים שמסייעים לנו בכך הוא עננים. הרקיע הוא זירה חיה ופעילה, מלאת תהפוכות ופנים. העננים מאפשרים לנו לקבל קנה מידה, שכן הם מכניסים אלמנט של יחסיות למה שלעתים עשוי להיראות כיריעה דו-ממדית. קרובים יותר או פחות, מפוזרים ברכות או מטילים את צלם הכבד על הקרקע, העננים לא רק מכניסים פרופורציות לרקיע, הם גם מחדירים בו חיוניות ודינמיות.
לא משנה היכן אנו נמצאים, "ישנו קבוע אחד – השמיים", טוען פריטצ'ארד, ובמידה רבה של צדק. הם קבועים אף יותר מהקרקע שאנו דורכים עליה, כפי שיעיד כל מי ששט אי פעם בסירה; הם יהיו שם בכל פעם שנישא מבטנו אל על, עם אותם גרמי שמיים, בקבוצות ובמסלולים קבועים. ועדיין, אנו יכולים להרגיש הבדלים בין הרקיע של אתמול ובין זה של היום. לעתים השינויים מתרחשים תוך של דקות ספורות. אף על פי שהם קבועים במרומים, השמיים תמיד נמצאים בתנועה.
את המאפיינים הללו מציג פריטצ'ארד בעבודתו. הוא מסביר כי "לא משנה מה אורח החיים או הסביבה, השמיים תמיד שם כדי לתת הופעה". הוא מביא את מראות השמיים ביום ובלילה – ממדבריות ארה"ב ועד ניו-זילנד, דרך שלל אתרים נוספים בעולם. השמיים הם אותם שמיים בכל מקום, אבל כל לוקיישן חושף פן ייחודי חדש ומפתיע, שנובע בין היתר מהאינטראקציה שלהם עם הנוף המקומי.
השמיים הם חומריים במובן הביולוגי-פיזיקלי: הם מכילים את החמצן, התנאי הבסיסי לקיומו האורגני של חומר. מצד שני, הם סמל הרוח בלא מעט מובנים. כיצד הדברים הללו מתיישבים יחדיו? נראה שאחדות הניגודים היא דפוס מאפיין: הם נמצאים במקביל שם למעלה וכאן למטה; הם קבועים במקומם אך דינמיים במהותם; נוגעים בכדור הארץ ומשיקים לחלל. אולי אפשר לחפש את המקור לתעתוע הזה במערכת היחסים שלנו עמם. שהרי השמיים אמנם נבדלים מאתנו ונתפסים כמשהו רחוק ובלתי נגיש, אך בו בזמן הם מאחדים אותנו ומהווים חלק בלתי נפרד מהגדרת הזהות שלנו ביחס ליקום.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
אתנחתא של טבע: כוח ההרגעה של העננים החולפים בשמיים
אתנחתא של טבע: כוראוגרפיה מחשמלת של סופות ברקים ותאי-על
כיצד ההגעה לחלל שינתה את המודעות העצמית שלנו?
עוד מרדיו מהות החיים:
מהו פינוק? כיצד הוא משפיע עלינו ההורים ועל ילדינו? ואיך ניתן לצאת ממעגל הפינוק?
