ניסוי פלצבו במיינדפולנס מבסס את היתרונות שבתרגול
בתקופה האחרונה נדמה כי כמעט בכל מגזין, עיתון או כתב עת שתפתחו – תמצאו מחקר על מדיטציה או מיינדפולנס. התרגול המדיטטיבי כבר יצא מזמן מגבולות העולם הרוחני-בודהיסטי והוא פופולרי היום גם בשדות העסקים, החינוך והטיפול. כולם מהללים ומשבחים, אך למרות כל התשבחות המיוחסות ליתרונות המיינדפולנס, כתבה ב- New York Times חושפת נתון מעניין, אולי אף מתמיה. כתבת הבריאות גרטשן ריינולדס טוענת כי אחד היסודות החשובים ביותר בניסויים מדעיים נעדר כשמדובר במחקרי מדיטציה – אפקט הפלצבו.
ניסויים מדעיים בנויים על קבוצות השוואה לצורך בידוד המשתנים. כדי לשמור על אמינות התוצאות, מטרת המחקר לא נחשפת בפני הנבדקים, כך שלא יוכלו להטות אותה. בדרך כלל החוקרים מחילים על קבוצה אחת את התנאים שנובעים משאלת המחקר שלהם, ולקבוצה נוספת מספקים פלצבו, כלומר מבצעים מניפולציה שתדמה לקבוצת הביקורת את נסיבות הקבוצה הראשונה. ברוב המוחלט של מחקרי המדיטציה בוצעה השוואה בין קבוצה שחבריה מתרגלים ובין קבוצה שחבריה לא. אבל מעט מאוד מחקרים, אם בכלל, הכניסו את אפקט הפלצבו למשוואה. ויש לכך סיבה הגיונית – כי איך גורמים לבן אדם לחשוב שהוא מתרגל מדיטציה, בזמן שהוא ממש לא?
קבוצת חוקרים בהובלת פרופסור דייויד קרוסוול, מנהל המעבדה לבריאות וביצועים אנושיים באוניברסיטת קרנגי מלון, הצליחה למצוא פתרון פשוט אך גאוני לאתגר יצירת אפקט הפלצבו בתרגול מיינדפולנס. אבל רגע לפני שנספר עליו – מדוע בכלל אפקט הפלצבו כה משמעותי? לא משנה כמה ינסו חוקרים העוסקים בהתנהגות אנושית לבודד את המשתנים, המורכבות של המוח מבטיחה השפעות מתערבות רבות. תרגול מדיטציה נמצא בשורה של מחקרים כמסייע להרגעה, להגברת הריכוז, להפחת מתח ולשיפור כללי בהרגשה. אבל כל עוד הניסויים נערכו ללא קבוצות פלצבו, ריחפה מעליהם השאלה הבאה: הייתכן שעצם הידיעה של המתרגלים שהם עוסקים במדיטציה השפיעה על מצבם הנפשי והגופני? כלומר, להבדיל מהשפעת התרגול עצמו.
מיינדפולנס, בשורה אחת עם ספורט ותזונה נכונה.
האם הידיעה עושה את ההבדל?
קחו למשל את נושא השינה. חוקרות מאוניברסיטת קולורדו גילו כי אנו נוטים להפגין שיפור בביצועים כשאנו מאמינים שהייתה לנו שנת לילה איכותית, גם אם למעשה השינה שלנו לא הייתה טובה. הן כינו את התופעה "שנת פלצבו". המצב בתרגול מדיטציה לא שונה בהרבה – וייתכן כי הידיעה עצמה עושה את ההבדל. בחזרה לניסוי המיינדפולנס, כדי לבדוק האם מדיטציית פלצבו יכולה להניב את אותם היתרונות שנמצאו במחקרים עד כה, על החוקרים היה למצוא דרך ליצור מדיטציה מדומה. לשם כך הם חילקו את הנבדקים לשתי קבוצות: "חצי עברו שיעורים רשמיים של מדיטציית מיינדפולנס, והשאר למדו מדיטציה מזויפת שהתמקדה בהרגעה ובהסחת תשומת הלב מדאגות ומתח". תרגול מיינדפולנס מבקש לעשות בדיוק את ההיפך ממה שחברי קבוצת הפלצבו התבקשו לעשות. ד"ר קרוסוול מסביר כי מיינדפולנס משמעו, בין היתר, "לתת תשומת לב מלאה לתחושות פיזיות, כולל אלה שאינן נעימות". חברי קבוצת הפלצבו לעומת זאת, עודדו לנהל שיחות חולין ולהתעלם מהגוף. יחד עם זאת, הם האמינו שהם מתרגלים מדיטציית מיינדפולנס.
לניסוי נבחרו אנשים שחוו רמות מתח גבוהות כדי לראות עקומת שיפור ברורה ולחדד את חשיבות השימוש במיינדפולנס לטיפול בסטרס. הם עברו בדיקות דם וסריקות מוחיות בתחילת הניסוי ושוב בתום שלושה ימים של תרגול. לאחר ניתוח הנתונים הגיעו התוצאות: חברי שתי הקבוצות דיווחו כי הם חשו רעננים ומוכנים יותר להתמודד עם המתח. החלק המפתיע נחשף עם בדיקת הסריקות המוחיות. כאן התגלה כי שינוי במוח חל רק בקבוצה של מתרגלי האמת ואילו תרגול מדיטציית הפלצבו לא השפיעה על הנבדקים. לקבוצה שאכן תרגלה מיינדפולנס "הייתה יותר פעילות, או תקשורת, בחלקי המוח האחראיים על עיבוד תגובות למתח ובאזורים אחרים שקשורים לריכוז ושלווה". יותר מזה, ארבעה חודשים מאוחר יותר חזרו החוקרים אל הנבדקים וגילו כי בדמם של מתרגלי המיינדפולנס נמצאו רמות נמוכות יותר של חלבונים המצביעים על דלקתיות, למרות שרק מעטים מהם המשיכו לתרגל במהלך התקופה שמאז הניסוי. החוקרים קושרים את השינוי בדם לשינוי במוח, אולם המנגנון הגורם לכך לא נבדק בניסוי.
הגיוני לשאול האם המחקר הזה מיותר. לכאורה הוא לא סיפר לנו דבר שאנחנו עוד לא יודעים, אלא אישש מחדש את היתרונות המוכרים. האמנם? ראשית, הוא מגלה כי הסחת דעת מהמתח – פתרון טבעי שרבים מאתנו משתמשים בו אף מבלי להבחין בכך – לא באמת עושה את העבודה. ובכל זאת, יש בממצא הזה בשורה טובה, כיוון שהוא מלמד אותנו מה כוחה של המחשבה. אמנם בקרב הנבדקים שזייפו מדיטציה לא חל שינוי עמוק, אבל הם כן דיווחו על שיפור בתחושה. החוקרים לא בדקו מה המקור לתחושת השיפור, ובכך הם משאירים לנו מקום לאופטימיות. גם אם המחשבה שעשינו משהו טוב עבור עצמנו מחוללת שינוי רק על פני השטח, עם תחושות קשה להתווכח.
ואולם, הגדולה האמיתית של המחקר היא ההוכחה שסט הכלים הייחודי של מדיטציית המיינדפולנס, ובכלל זה המודעות לתחושות הפיזיות, לנשימה ולרגשות – וכמובן תשומת הלב לכאן ועכשיו – הוא הוא שאחראי לשינויים הביולוגיים החיוביים בגופנו. הניסוי מעמיד את תרגול המיינדפולנס, לצד ספורט ותזונה נכונה, כחבר במסדר היוקרתי של אורח חיים בריא. הוא מעניק לו חותמת מדעית רשמית של כלי חיוני לטיפוח הגוף והנפש.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
אילו כישורים ניהוליים ניתן לפתח באמצעות תרגול מיינדפולנס?
מחקר: בכל פעם שאתם מטיילים בטבע אתם עושים למוח שלכם טובה
נזיר וייטנאמי מסביר: מהי מדיטציה של חיבוקים וכיצד היא משפיעה עלינו
עוד מרדיו מהות החיים:
יוגה כדרך חיים – סדרת שיחות עם זיוה כנרות, יו"ר ארגון מורי היוגה לשעבר
