משוכות שונות ומגוונות ניצבות לפנינו בכל דרך חדשה, עוד לפני הצעד הראשון. ניתוח שלהן הוליד כלים וטקטיקות הממוקדים באופן ספציפי בפעולות המסייעות להנעה ראשונית. הכלים הללו שמים דגש על האיזון העדין בין הישן לחדש, מתוך שאיפה להתקדם בביטחון במסע ומבלי לוותר על ההתרגשות הנחוצה להתמדה.
התחלות חדשות לא חייבות להיות דרמטיות כמו מעבר למדינה אחרת או פתיחת פרק חדש בחיים המשפחתיים. לעיתים, התחלה חדשה היא פשוט יום חדש, עבודה חדשה, קשר חדש, אימוץ הרגל חדש, או אפילו גישה חדשה לבעיה ישנה. לא משנה מהי ההתחלה, המשמעות היא להשאיר את הישן מאחור, לצאת לדרך שונה ולעצב את העתיד בצורה אחרת.
אחד האתגרים המרכזיים שמלווים התחלות חדשות הוא הפחד מהלא נודע. כיצורים השואפים ליציבות שמספקת לנו תחושת הגנה, כל שינוי משמעותו חוסר ודאות במידה זו או אחרת. לכן כל התחלה חדשה עלולה להיות כרוכה בחוסר ביטחון, בלבול, חרדה ואי נוחות ברמות שונות, גם אם לא מודעות. לא פלא שהנטייה היא להעדיף את המוכר על פני הבלתי נודע, גם כאשר ההרגלים הישנים אינם משרתים אותנו יותר, או חמור מכך, מזיקים לנו.
הפחד מהלא נודע טבעי ואף חיוני במקרים רבים, אך כשזה נוגע לשינויים רצויים הוא עדיין עלול לשתק אותנו ולעכב את ההתקדמות. הוא יוצר עומס מנטלי שמפריע לזהות את ההזדמנות שבשינוי.
מסיבה זו הצעד הראשון, או עצם היציאה לדרך חדשה, הוא לרוב האתגר הקשה ביותר לצליחה. לא בכדי השקיעו מומחים מתחומים שונים מאמצים רבים לפיתוח אסטרטגיות התמודדות ייחודיות לצעד הראשון. מטרתן היא לנסות להפוך התחלה חדשה לחוויה מרגשת ומשמעותית. אלו הן שבע דרכים פופולריות לצאת לדרך ביתר קלות וביטחון.
1. להשלים עם העבר ולהמשיך הלאה
אחד הגורמים המעכבים כל צעד ראשון במסע חדש הוא המשקל שאנו סוחבים על גבנו. לכן, מסבירה הקואוצ'רית האישית והעסקית פיי וונג בבלוג שלה, כדי להתחיל משהו חדש ביתר קלות צריך באמת לשחרר את משא העבר. לדבריה, "החיים הם מחזוריות של סיומות והתחלות". היא מאמינה שניתן לבחור אם להמשיך ולהתמקד בזיכרונות ובאירועים מן העבר, או להניח אותם מאחור ולהתקדם לעבר העתיד.
שחרור העבר אין פירושו לשכוח אותו, אלא להכיר בו. זהו תהליך של פרידה מהדברים שכבר אינם רלוונטיים, לצד הבחירה לקחת את הדברים המועילים שאספנו עד כה. שחרור זה מפנה מקום להתמקד בכאן ובעכשיו, ומאפשר ליצור מרחב לצמיחה ולהזדמנויות חדשות.
חלק מההכרה ומההשלמה עם העבר הוא הפקת לקחים ממנו. לדברי וונג, זהו צעד מרכזי בדרך להתחלה חדשה מוצלחת. חוויות העבר, בין אם היו חיוביות או שליליות, הן מקור בלתי נדלה לתובנות: זיהוי הצלחות ודברים שתרמו להן, לצד הבנת הסיבות לכישלונות, יכול לסייע להימנע מאותן טעויות בעתיד. התבוננות אחורה גם מאפשרת להתנהל בצורה מושכלת יותר מול אתגרים חדשים, וגם מחזקת את תחושת המסוגלות האישית מולם. זהו למעשה תהליך של זיקוק הידע שלנו, צמצומו והעמסת תרמיל קל, רלוונטי ושימושי לדרך החדשה.
2. הצטיידות במפת דרכים
צעד מקדים נוסף שעוזר לרכך את היציאה למסע חדש הוא הצטיידות במפה. חוסר ודאות לגבי המסלול שאליו אנו עומדים לצאת הוא חסם משמעותי, ומפה נועדה לתת לנו תמונה בהירה יותר קדימה. עבור וונג, בהקשר של התחלות חדשות תוכנית פעולה שניצור יכולה לשמש כמפה. "תוכנית פעולה מאפשרת להתמודד עם השינויים הנדרשים בצורה מסודרת", היא כותבת. לאחר קבלת החלטה לצאת לדרך חדשה, היא ממליצה ליצור מפת דרכים ברורה שתסייע להפוך את השינוי למוחשי ומסודר, ולדבוק בה. זהו כלי שבכוחו להפחית את תחושת הבלבול המלווה לעיתים קרובות התחלות חדשות.
לדבריה, תוכנית יעילה מבוססת על צעדים קטנים וברורים המותאמים למטרות. באמצעות פירוק המשימות לתהליכים פשוטים, נוצרת מסגרת שמסייעת לשמור על מחויבות פנימית לשינוי. תוכנית גמישה, שמאפשרת שינויים בהתאם לנסיבות חדשות, יוצרת תחושת ביטחון רבה יותר ומבטיחה שהתוכנית תישאר רלוונטית ותומכת.
3. התנסות וחקירה בסביבה מבוקרת
בריאיון להת'ר קרסנה באתר חדשות אוניברסיטת קולומביה מסבירה פרופסור נים טוטנהאם, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה, כי התנסויות חדשות וחקירת סביבות שונות הן הבסיס להתפתחות קוגניטיבית ואישית, ומטפחות תשתית שמסייעת להתמודד עם שינויים והתחלות כשאנו פוגשים בהם.
"יסודות הצמיחה האישית מתבססים על סיכון וחקירה״, היא מסבירה. חקירה מאפשרת לפרוץ את גבולות המוכר, לפתוח אופקים חדשים ולפתח תחושת מסוגלות וגמישות נפשית – כישורים שמכינים אותנו לקראת שינויים ומסייעים לנו להתמודד איתם בהצלחה.
גם סטפני ווזה מציינת במגזין Fast Company כי חשיפה לחוויות מגוונות מחזקת את היכולת להתרגל לשינויים ולראות בהם הזדמנות. ניתן ליישם זאת החל מהתנסויות קטנות כמו לטעום מאכלים חדשים או לבקר במוזיאון לא מוכר, ועד לשינויים משמעותיים כמו מעבר מגורים או פתיחת קריירה חדשה.
השתיים מסבירות כי גישה זו לא רק מכינה לשינויים עתידיים, אלא גם תומכת בהתמודדות בזמן אמת בעיצומה של התחלה חדשה.
לדבריהן, חקירה והתנסות מאפשרות להחליף את תחושת הפחד מהלא נודע בסקרנות ופליאה. כאשר ניגשים לשינוי עם רצון לגלות ולהתנסות, תחושת החרדה מתחלפת בתחושת הרפתקה, והחוויה כולה הופכת לנעימה ומתגמלת יותר.
נוסף על כך, גישה כזו מסייעת ליצירת תחושת שייכות וביטחון במצבים חדשים. לדוגמה, חקר סביבה חדשה – בין אם מדובר במקום עבודה חדש או בקהילה חדשה – מאפשר לפרק את הלא נודע למרכיבים קטנים ומוכרים. כך פוחתות תחושות החרדה והזרות ומתגברות תחושות הביטחון והשליטה.
4. קבלת הכישלון כעובדה מוגמרת
קרין בלוק, פרופסור לפסיכולוגיה וחינוך וראש המחלקה לארגון ומנהיגות באוניברסיטת קולומביה, מסבירה בריאיון לקרסנה שהתחלות חדשות כוללות לרוב עקומת למידה תלולה, שבה בלתי נמנע להיתקל בקשיים או בטעויות. לדבריה, הכרה בכך שטעויות הן חלק טבעי מהתהליך משחררת מחרדת הביצוע ועוזרת להמשיך הלאה למרות הקשיים.
כדי להפוך את הכישלונות למקור צמיחה בלוק מציעה קודם כל פשוט לראות אותם ככאלו. היא מציינת מחקר שלה שמצא כי אנשים שהיו פתוחים לקבלת משוב לאחר שטעו, נטו יותר לראות את הטעות לא כסיום הדרך, אלא כשלב בתהליך של שיפור והתפתחות.
בנוסף היא מציעה לשתף אחרים בטעויות ובכישלונות. כך, היא מסבירה, לא רק שמרגישים פחות לבד, אלא גם מייצרים הזדמנות משותפת ללמידה. בתהליך של התחלה חדשה, שיתוף כזה עוזר לראות את הכישלון כמשאב ללמידה ולא כמכשול.
גם ווזה מסכימה שטעויות וכישלונות אינם גזר דין מוות לפרויקט או למטרה, אלא תהליך למידה טבעי – מפת דרכים שמנחה ממה להימנע בהמשך וכיצד לא לפעול. לדבריה, חלק מתהליך למידה אפקטיבי לוקח בחשבון גם חוסר שלמות. מכיוון שבסופו של דבר אף אחד לא יכול להצטיין בהכול, היא מציעה לנקוט גישה שמבחינה בין דברים שבהם יש ערך להשקעה מיוחדת בשאיפה לציון 'מצוין', לבין דברים שאפשר להיות בהם 'מספיק טובים'.
5. פיתוח קשרים חברתיים חדשים
בתוך אי-הוודאות של התחלות חדשות, קשרים חברתיים מספקים עוגן של תמיכה רגשית, מסבירה לקרסנה אלישיה צ'צ'ובסקי, מנהלת בכירה לקידום בריאות באוניברסיטת קולומביה. הם מפחיתים את תחושת הבדידות, מחזקים את תחושת השייכות ומקילים על התאקלמות למצבים חדשים.
ווזה מוסיפה כי מעבר לערך הרגשי הברור, קשרים חברתיים בסביבה חדשה מציעים גם ערך אסטרטגי: הם פותחים דלתות להזדמנויות חדשות, מקצועיות או אישיות, שמחכות לרוב מחוץ למעגלים החברתיים המוכרים.
יצירת קשרים בסביבה לא מוכרת עשויה להוות אתגר בפני עצמו, וגם עליה ניתן להקל. צ'צ'ובסקי מדגישה את החשיבות של חיפוש הזדמנויות טבעיות ליצירת קשרים, כמו השתתפות בקבוצות נושא, מועדונים או פעילויות חברתיות. מסגרות כאלה מספקות סביבה נוחה ומובנית להתחבר לאנשים בעלי תחומי עניין דומים, מה שמקל על התהליך ומפחית את תחושת הזרות.
ווזה מוסיפה כי בכל אינטראקציה טמון פוטנציאל לחיבור חדש. היא ממליצה להתייחס לכל מפגש כאל הזדמנות להרחיב את המעגל החברתי ולהשאיר את הדלת פתוחה להמשך קשר. לדבריה, אין צורך להיות מוחצן על מנת ליצור קשר עם זרים; די בלהיראות נגיש, לשאול שאלה פשוטה, ולמצוא נושא משותף שיכול להוות בסיס לשיחה משמעותית.
באמצעות שילוב של גישה פתוחה, השתתפות פעילה ושיתוף חוויות, ניתן להקל על יצירת קשרים ולהפוך אותם לאבן דרך משמעותית בתהליך ההסתגלות לדרך או לסיטואציה החדשה.
6. להישאר נאמנים לעצמנו
ועם כל החידוש והשאיפה להתקדם, אנחנו יוצאים לדרך עם מטען שרובו חיוני ומועיל. שמירה על אותנטיות ונאמנות לערכים יוצרת מצפן פנימי שמנחה את ההתמודדות עם התחלות חדשות. זיהוי הערכים האישיים ושימוש בהם כעוגן מסייעים להתקדם בצורה מודעת, תוך חיבור למשמעות ולייחודיות שלנו.
ג'קלין הוקינס, מנהלת שירותי התמיכה בבריאות באוניברסיטת קולומביה, מסבירה בריאיון לקרסנה כי חיים בהלימה לערכים האישיים מסייעים ליצור תחושת כיוון גם במצבים לא מוכרים. פעולה מתוך הערכים המגדירים אותנו מפחיתה את תחושת אי-הוודאות, ומקנה ביטחון שההחלטות המתקבלות משקפות את מה שחשוב באמת. כמו צב שלוקח את ביתו לכל מקום, מודעות לזהות שלנו בייחוד בשלבי הפתיחה שומרת על תחושה שאנחנו בבית.
איך זה נעשה בפועל? אחת הדרכים, לדברי ווזה, היא במקום לנסות להשתלב בסיטואציה או בסביבה חדשה על ידי השתנות, כדאי להתמקד בהעצמת החוזקות האישיות. גישה זו לא רק מחזקת את תחושת האותנטיות, אלא גם מאפשרת להתבלט לחיוב ולהתנהל מתוך ביטחון עצמי במצבים של שינוי.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
לשם שינוי – לקחת על עצמנו התחלה קטנה אחת, ולדבוק בה
המרחבים שמחכים לנו מעבר לאזור הנוחות
כיצד תהליך הצבת מטרות מחווט את המוח שלנו להגשים אותן?
עוד מרדיו מהות החיים: