אין חכם כבעל ניסיון? אלון נוימן מספר מה יש ליהדות לומר בנושא

אלון נוימן ברדיו מהות החיים - על חכמת חיים וניסיון

בועז מזרחי | 21 פברואר, 2016

1993 הייתה שנת בצורת בטנזניה, החריפה שידע האזור מזה 35 שנה. עדרי הפילים שחיים בפארק הלאומי טראנגירה עמדו בפני סכנה קיומית כשמקורות המים והמזון הלכו והתדלדלו. מדענים שחקרו כיצד הצליחו לשרוד חלק מהפילים גילו כי שניים מתוך שלושת העדרים בשמורה עזבו את האזור מוכה הבצורת וחיפשו אזורי מחיה חדשים. עדר אחד נשאר בשטחי הפארק. אחוזי ההישרדות בקרב העדרים שנדדו היו גבוהים יותר – מה שהוביל את החוקרים להתעניין מדוע חלק מהפילים עזבו בזמן שאחרים בחרו להישאר. הם גילו כי בראש שני העדרים שנדדו עמדו פילות בנות 38 ו-45 – בזמן שאת העדר הנותר הנהיגה פילה בגיל 33. כשבדקו את היסטוריית האקלים באזור, גילו החוקרים כי הבצורת הקשה האחרונה התרחשה בין 1958 ל-1961, כשמנהיגות העדרים השורדים היו בנות 3 ו-10. מנהיגת העדר שנותר בפארק עוד לא נולדה אז. נראה כי הפילות הסתמכו על ניסיון החיים שלהן כדי למצוא מקורות מזון ומים חלופיים.

אצל הפילים – כמו אצלנו – ניסיון חיים הוא ערך עליון. במקורות היהודיים אף ניתן למצוא מקומות שבהם המילים 'חכם' ו'זקן' אוחזות במשמעות נרדפת. לא בכדי "אין חכם כבעל ניסיון" הוא אחד הפתגמים השגורים שמבטאים את התפיסה שלנו כלפי חשיבות הזמן ברכישת ידע. הפירוש המקובל עולה בבירור מסיפור הפילים של שמורת טראנגירה – ככל שיש לנו יותר ניסיון חיים, כך נרבה חכמה.

אז כיצד אנשים בעלי ניסיון מוצאים עצמם לא פעם חסרי תשובות לפוקד אותם בחיים? אלון נוימן החליט לאתגר את התפיסה המקובלת ולבחון שנית את הפירוש לפתגם הידוע. שלא כמו המציאות היציבה יחסית בסוואנה – במקרה של בני האדם, "החיים כל כך לא צפויים, כל כך משתנים, שלא ברור עד כמה שווה כל הניסיון הזה", אומר נוימן ברדיו מהות החיים. כדי לגלות איך בכל זאת המשפט יכול לשרת אותנו, הוא פונה לתורת החסידות.

החיים מזמנים לכולנו תקופות שבהן נדמה כאילו מישהו בוחן את מידת החוסן שלנו. "התחושה היא של חוסר שליטה, חוסר אונים", אומר נוימן. "לא משנה מה אני עושה – החיים מחמיצים לי פנים". כאן, לדבריו, אנו עלולים לתת למצב להשתלט עלינו, וכשאנו מאפשרים לנסיבות להוביל אותנו, צליחת האתגרים הופכת למסובכת יותר. זה הזמן שבו הניסיון שלנו אמור להיכנס לפעולה. "בדרך כלל אנו מבינים שמי שצבר ניסיון הוא החכם; מי שלמד מהעבר, יישם לקחים, והתגבר", אומר נוימן. ואולם, ניסיון החיים לא תמיד אפקטיבי כשכל אתגרי החיים נראים כקושרים יחדיו נגדנו.

האם הפתגם הזה הוא קלישאה ריקה מתוכן אל מול חוויות מאתגרות במיוחד? הבה נבחן פרשנות אלטרנטיבית: "בתורת החסידות מסבירים את המשפט הזה אחרת – אין חכם כבעל הניסיון, כלומר, החכם הוא מי שהוא הבעלים של הניסיון". אם החיים מזמנים לנו ניסיונות, החכמה החסידית אומרת לקחת עליהם שליטה, לא לתת לאירועים לתמרן אותנו. במילים פשוטות, לקחת אחריות על גורלנו. "החכם הוא מי שממשיך בדרכו למרות המצב, למרות הניסיונות המזדמנים. הוא בעל הניסיון – ולא העבד שלו".

נוימן למעשה טוען שהבעלות על הניסיון מתרחשת בהווה ולא נסמכת על העבר. ההתרחשויות יכולות להגיע בגלים ולהישאר לפרק זמן ממושך, כך שעלינו לעשות סוויץ' תודעתי ולאמץ נקודת מבט פרקטית – להבין שבכל צומת של החלטה אנו יכולים לבחור ממקום פסיבי, או דווקא להביט במציאות מעמדת שליטה. ברגע שאנו בוחרים להיות הבעלים, המציאות מתאימה את עצמה אלינו. "דווקא כשאני לא נותן לניסיון לעשות עליי רושם, אני מגלה בתוכי כוחות מתחדשים שבסופו של דבר מאפשרים לי לצלוח אותו", מסביר נוימן, "ולפעמים אני יכול לראות איך כל הניסיון הזה הוא בכלל לטובתי".

במובן מסוים יש חפיפה בין שתי הפרשנויות של הפתגם. אמנם החיים מאוד מורכבים ודינמיים, אבל הם אלה שבונים את הניסיון עצמו, ולכן במידה רבה גם הוא מורכב ודינמי – כך שתמיד אפשר לשאוב ממנו. אך כדי שיהיו לנו הכוחות המנטליים לפנות אל אוצר ניסיון החיים במקרים של התמודדות מורכבת, קודם עלינו להיות הבעלים של הניסיון ושל הנסיבות. זה אומר לקחת יוזמה ולהיות בעמדת המנהיג, בדיוק כפי שעשו הפילות הבוגרות של פארק טראנגירה ב-1993.