ריי קורצוויל מספר כיצד בשנים הקרובות יוכלו המוח והמחשב לעבוד במשולב
אם יש שני דברים שבני האדם תולים בהם את ההתפתחות האנושית, אלו הם ודאי הטכנולוגיה והמוח. היות והראשונה היא תוצר של השני, קיימת ביניהם חלוקת תפקידים ואפילו היררכיה מובנית: המוח נחשב למתכנן והיוצר של הקדמה או העתיד, ואילו הטכנולוגיה מסייעת להוציא לפועל את תכניותיו. הימים הללו לקראת סופם, כך לפחות חושב ריי קורצווייל. מדובר בעניין של שנים ספורות לפני ששני הגורמים הללו יתאחדו לכדי כוח סינרגי שפועל במשולב – ועשוי להוות את הקפיצה המשמעותית הבאה במחשבה ובתודעה האנושית.
מי שמכיר את קורצווייל לא צריך להיות מופתע מהכרזה שכזו. מדובר במוביל חזון הטכנולוגיה של דורנו, שלא רק הוגה תיאוריות עתידניות, אלא גם מסייע לקרב את מימושן במהרה בימינו. קורצווייל הוא עתידן, סופר, פילוסוף, ממציא ומהנדס מחשבים, והוא אחראי על ניהול פרויקט הבינה המלאכותית בגוגל. הוא חי ונושם ביטים, ומאמין שלא רחוק היום של השתלבותם במנגנונים הביולוגיים שלנו.
בהרצאת TED מרתקת, קורצווייל מדגים את אחד האופנים שחזון זה עתיד לבוא לידי ביטוי. הוא לוקח אותנו למסע בזמן אל תולדות המוח האנושי, ומסביר את שרשרת הנסיבות שהביאו אותו להיות מי שהוא היום. זהו מידע מרתק כשלעצמו, אבל הוא נועד לשרת את השאלה המהותית באמת – מה השלב הבא? תשובתו היא שבקרוב, אף יותר משנדמה לנו, המוח יהיה מחובר ישירות לכוחות מחשוב שיגבירו את היכולות שלו בצורה בלתי נתפסת.
ואז האבולוציה חשבה: "למידה מניסיון זה דווקא רעיון טוב"
קורצווייל שייך לזן הנדיר של הוגים אשר פועלים באותה נחרצות גם ברמה המעשית. על שמו רשומים פטנטים רבים הקשורים בטכנולוגיות של ממשק בין אדם ומכונה, כך שרעיונותיו מגובים בתוצאות. כדי להסביר איך תפקוד המוח ישתנה בעשורים הקרובים, הוא חוזר 200 מיליון שנים אחורה, אל העידן שבו נזרעו הזרעים להתפתחות הקוגניטיבית של האדם. באותה תקופה התפתח במוח של היונקים חלק שנקרא ניאו-קורטקס, ש"היה בגודל בול דואר וגם באותו עובי", לדברי קורצווייל, "אבל הוא היה מסוגל לחשיבה מסוג חדש".
מה זה אומר חשיבה מסוג חדש? עד התפתחות הניאו-קורטקס הייתה לבעלי החיים מה שהוא מכנה "התנהגות קבועה" – כלומר הם לא יכלו ללמוד מתוך ניסיון, אלא רק משינויים סביבתיים, ואלה יכולים היו להתרחש בקצב של עשרות אלפי שנים. הניאו-קורטקס היווה פריצת דרך אבולוציונית עבור היונקים בכך שפתח בפניהם את הדרך לגלות, להמציא ואף להפיץ פתרונות הישרדותיים למגוון סכנות או איומים, באופן מיידי – תוך כדי התרחשות. כמובן שבעלי חיים אחרים פיתחו שיטות שונות להישרדות, וליונקים לא היה יתרון משמעותי במשך כמה מיליוני שנים. ואולם, אז התרחשה התערבות חיצונית בתהליכי האבולוציה בדמות הכחדת הדינוזאורים – ואתם 75 אחוזים מהחיות ומהצמחים. פריחתם של היונקים המצוידים בניאו-קורטקס חלה ככל הנראה בשלב ההתאוששות האקולוגית מאירוע ההכחדה ההוא.
האבולוציה זיהתה פוטנציאל גבוה בניאו-קורטקס, ועל פי חוקיה, מה שעובד יש לשמר ולפתח. כך הלכו וגדלו המוחות של היונקים עד שהגיעו לגרסה המתקדמת ביותר הידועה לנו עד כה, המוח האנושי. עד כמה משמעותי הניאו-קורטקס בתפקודנו? הוא מרכיב כ-80 אחוזים מהמוח ובו מתרחשות פעולות החשיבה המורכבות שמייחדות את האדם. למעשה, הניאו-קורטקס מגדיר את מידת האינטליגנציה של בעל החיים.
פירמידות המידע שבמוח
מדוע טורח קורצווייל לתאר את כל זה? מפני שהוא מתווה את מנגנון ההתפתחות של המוח וטומן בתוכו את המפתח לקפיצה הבאה. בשנים האחרונות חושפים מחקרים נוירולוגיים את האופן ואת ההיקף של פעולת המוח בצורה חסרת תקדים. המידע הזה מאשרר תיאוריה של קורצווייל מלפני 50 שנה, ובה טען שהמוח הוא סדרה של יחידות: "כל יחידה יודעת לעשות דברים באמצעות דפוס. היא מסוגלת ללמוד דפוס מסוים. לזכור דפוס מסוים. היא יכולה ליישם דפוס מסוים. והיחידות האלה מאורגנות בהיררכיות". את ההיררכיות האלה יצרנו בכוח החשיבה, והן יוצרות פירמידות של מידע, כשבבסיסן נמצאת הרמה תפישתית-חושית הבסיסית, שהופכת מופשטת ככל שמתקדמים מעלה.
המחשה טובה של אופן פעולת היחידות בהיררכיה היא באמצעות זיהוי של תמונה המונחת לפנינו. תחילה עובדות היחידות הנמוכות שמזהות צבעים. חלקן מזהות חום, חלקן כחול, וכן הלאה עם צבעים אחרים. בתגובה לגירוי הן "מפיקות פלט סבירות גבוהה בזיז סיב העצב שלהן", ובמילים פשוטות, מתחילה פעילות חשמלית עצבית בתאי המוח שאחראים על זיהוי צבעים. מכיוון שהמוח בנוי על קשרים, יחידות הצבע מאותתות ליחידות אחרות, למשל אלו המזהות צורה וקווי מתאר. הן מתעוררות לגירוי של המסגרת המלבנית ותווי הפנים שבתמונה. על פי המידע שהצטבר עד עתה (עניין של שברירי שנייה), לפנינו תמונה של אמא בצעירותה בסוודר כחול. המידע עובר הלאה במעלה ההיררכיה ליחידות שמטפלות בתפיסה יותר מופשטת, ואז המוח יכול לפתח מחשבה כמו: עברו שנים רבות מאז שהתמונה הזו צולמה, ובשלב גבוה יותר בהיררכיה: מעניין איך אני איראה כשאהיה בגילה, וכן הלאה.
אנו לא חותמים על דיוק מדעי בסדר הפעולות או במורכבותן, אבל זה פחות או יותר המנגנון שמסביר קורצווייל. תהליך זה מסביר מדוע אצל אנשים יצירתיים או גאונים נצפים יותר קשרים בין אזורים שונים במוח. יותר קשרים משמעו יותר ערוצי תקשורת בין היחידות השונות ובין ההיררכיות השונות. "אולי נראה לכם שהיחידות הגבוהות בהיררכיה הן מתוחכמות יותר", אומר קורצווייל, "אך למעשה, מה שיותר מורכב הוא ההיררכיה שביסודן".
להתחבר מהמוח ישירות לשרתים של גוגל
איך כל המנגנון המורכב הזה מתחבר למחשבים? "ובכן, המחשבים מתחילים להשתלט על השפה האנושית בעזרת טכניקות דומות לאלה של הניאו-קורטקס", מסביר קורצווייל ומספר על מחשב שניצח מתמודדים אנושיים בחידון שפה לאחר ששאב מידע מוויקיפדיה. פעולת יחידות המוח דומה מאוד לאלגוריתמים ממוחשבים, וזה עניין של זמן עד שנגיע לפתרון הטכני של חיבור בין השניים. לטענתו, מכאן המגמה רק תלך ותתחזק, וזה יקרה במהירות. "בעוד 5-10 שנים מנועי החיפוש יהיו מבוססים לא רק על חיפוש צירופי מלים וקישורים, אלא על הבנה ממשית", הוא אומר ומדגים: "את תטיילי לך וגוגל יעלה ויגיד: 'את יודעת, מרי, לפני חודש הבעת בפניי דאגה מכך שתוסף הגלותטיון שלך לא עובר את מחסום דם המוח. אז מחקר שפורסם לפני 13 שניות מציג גישה חדשה לגמרי לכך ודרך חדשה לנטילת גלותטיון. הבה ואסכם אותו עבורך'".
בינה מלאכותית נמצאת סביבנו בכל פינה. די להביט בשואב האבק הרובוטי או בתוצאות החיפוש של גוגל שלעתים קצת מביכות אותנו עם השאלה "האם התכוונת ל…". הפיתוחים הללו שוטפים אותנו בקצב מסחרר. רק לפני כ-15 שנים נכנס לחיינו המושג מנוע חיפוש, והיום אנחנו יכולים להיעזר בו להזמנת פיצה ולצפייה בשידור חי מהחלל. הפיתוח הטכנולוגי הוא אקספוננציאלי, כלומר הוא לא צומח בקו ישר, אלא בצורה מעריכית, בחזקות גבוהות. אז אם להסתכל קדימה מתוך הקצב שהיה לנו עד עכשיו, קורצווייל מאמין ש"בעוד 20 שנה יהיו לנו ננו-בוטים. הם ייכנסו למוח דרך נימי הדם ועקרונית יחברו את הניאו-קורטקס לניאו-קורטקס מלאכותי בענן, ובכך יספקו הרחבה לניאו-קורטקס שלנו".
היכולת לחבר את יחידות ההיררכיה של המוח ליחידות היררכיה חיצוניות עשויה לאפשר לנו גם שיתוף מחשבות בין-מוחי ולרתום את כוח המחשבה של מיליארדים לצורך פתרון בעיות. נסו לדמיין צוות מחקר מיוחד לפתרון בעיות היקום שכולל מיליוני פיזיקאים, פילוסופים, אנשי תרבות, ביולוגים וחוקרים מכל תחום אפשרי, אשר מבצעים תהליך מחשבה מרכזי ששואב מידע מחוות שרתים ומחובר בזמן אמת לטלסקופ חלל. וכל זה מתרחש במקביל בתודעת כל המשתתפים, אשר יכולים להיות באותו הזמן בשעת ארוחת הבוקר או בטיול בפארק.
האפשרות להשתחרר מהגבולות הפיזיים של קיבולת הגולגולת יהפכו את המוח למשהו שאנחנו יכולים רק לנחש את היכולות שלו. "הניאו-קורטקס יתרחב בצורה אינסופית", מנבא קורצווייל. אם התחזית הזו תתממש, המציאות שבה אנו חיים היום עשויה להיראות לנו בעוד שנים ספורות שוות ערך לתקופת המערות.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
השלב הבא באבולוציה האנושית: טלפתיה דיגיטלית
מדוע האמין סטיב ג'ובס כי 1818 הייתה שנה קריטית לאנושות?
ההרצאה השבועית של TED: מדוע כדאי למין האנושי ליצור טכנולוגיה 'טובת-לב'?
עוד מרדיו מהות החיים:
