דלג לתוכן

ההרצאה השבועית של TED: שלושה רעיונות פשוטים ביותר ששינו את פני המדע


כיצד פשוטים אירועים סתמיים לכאורה הובילו לגילויים משמעותיים כמו מהירות האור


בועז מזרחי | 4 פברואר, 2016

זה למעלה מעשור שאדם סאווג' מחזיק באחד התפקידים הנחשקים בתעשיית הבידור ובכלל. כמנחה תכנית מכסחי המיתוסים בערוץ דיסקברי הוא מקבל על עצמו את השירות לציבור של הפרכה או אישוש של אגדות אורבניות ומיתוסים מדעיים. סאווג', מומחה הוליוודי לאפקטים מיוחדים, מבצע את המשימות הללו בשלל דרכים יצירתיות ומעוררות התפעלות, ולעתים גם משעשעות. הוא אוחז בגישה מרתקת למדע ומקפיד לחקור את הזוויות הבלתי שגרתיות.

וכך בדיוק עשה בהרצאה של TED, כשהביא את סיפורם של שלושה רעיונות פשוטים שהולידו תגליות מדעיות גורליות עבור האנושות. הפעם הוא לא מכסח אגדות אורבניות, אלא חושף אגדות מדעיות אמיתיות, שלאו דווקא מוכרות בקרב הציבור הרחב. המדע והטכנולוגיה שינו את פני המציאות שלנו בצורה שעדיין קשה לנו לתפוס – ומדהים במיוחד איך כמה תגליות מפתח הגיעו מתהייה פשוטה של ילד או שאלה תמימה של דמות אלמונית. אלו הם הסיפורים של מדענים וחוקרים אשר זיק אקראי של מחשבה הצית את דמיונם או טמן בהם זרע שנבט והפך לתיאוריה מדעית שהעשירה את הידע האנושי לאין שיעור.

כיצד השתקפות בבאר עזרה להבין את היקפו של כדור הארץ; כיצד טיול בפארק עם עגלה וכדור היוו השראה לתורת הקוונטים; כיצד גלגל שיניים פשוט סייע לחשב את מהירות האור. סאווג' מגולל את הסיפורים ההיסטוריים הפיקנטיים שמאחורי התגליות הללו ומסביר את המשיכה שלו אליהם: "אחד הדברים המוזרים בלהיות בעל מוח הוא שאין לך שליטה על הדברים שהוא אוסף ושומר לתוכו – העובדות והסיפורים… דברים נשארים לפעמים שנים לפני שאתה מצליח להבין מדוע אתה מתעניין בהם". ברוח הדברים הללו הוא מותיר אותנו לתהות על נפלאות היצירתיות האנושית ועל תפקיד הגורל בעיצוב עתידו הטכנולוגי של העולם בפרט, והמציאות שלנו בכלל.


1. ריצ'רד פיינמן – העגלה עם הכדור ותורת הקוונטים

הסיפור הראשון נוגע למדען שכבר התוודענו לגאוניותו עם ההסבר המאלף לשאלה מהי אש. סאווג' מספר על טיול שערך פיינמן הילד עם אביו כשהוא מושך אתו עגלה ובתוכה כדור. הילד הסקרן שם לב שעם כל משיכה של העגלה – הכדור נע לאחוריה. משהו בסתירה שבין תנועת העגלה קדימה ובין תנועת הכדור אחורה לא התיישב טוב במוחו הצעיר, והוא שאל את אביו מה פשר התופעה. אביו השיב שזהו כוח האינרציה, מה שגרר את השאלה המתבקשת: "מה זה אינרציה?" סאווג' מספר כי לכך השיב פיינמן האב: "אה, אינרציה זה השם שמדענים נתנו לתופעה של כדור המתגלגל לאחורי העגלה". התשובה ההומוריסטית שהתחמקה מלהעניק לילד הסבר מספק את הדעת, כנראה יצרה אצלו פער בסקרנות. מתברר בדיעבד שהחוויה הזו הותירה עליו רושם עז – ואף היוותה רגע מכריע עבור האנושות שספק אם האב יכול היה לחזות.

ברבות השנים הפך אותו ילד, ריצ'רד פיינמן, לאחד המדענים המבריקים והמשפיעים ביותר על תולדות המדע והפיזיקה. הוא היה אחד ההוגים המרכזיים של תורת הקוונטים, ותגליותיו בתחום משפיעות לא רק על הטכנולוגיה וחקר עולם החלקיקים התת-אטומיים, אלא גם על שדות לכאורה לא קשורים כמו תפיסת המציאות ופילוסופיה אונטולוגית. בשנת 1965 זכה בפרס נובל לפיזיקה על עבודתו המדעית, וסאווג' מספר שפיינמן "נתן קרדיט לאותה שיחה עם אביו, שהעניקה לו תחושה שהשאלות הפשוטות ביותר יכולות לגרור אותך לקצה הידע האנושי".

2. ארטוסתנס – ההשתקפות בבאר ומדידת היקף כדור הארץ

אנשים שחקרו את העולם במאה השנייה לפני הספירה לא יכלו אפילו לחלום על ציוד המדידה המשוכלל שקיים בידינו היום. בדמיונם הפרוע ביותר לא שיערו שיום שיבוא ולוויינים יוכלו לבצע חישובים אסטרונומיים באמצעות גלים בלתי נראים וסדרה מסובכת של צירופי הספרות 0 ו-1. אבל הם כן יכלו לחשוב על דרכים יצירתיות אחרות לבצע את החישובים הללו.

בימים ההם, הספרייה של אלכסנדריה במצרים הייתה מוסד שנחשב לאחד ממוקדי הידע החשובים בעולם העתיק, מוניטין ששרד עד היום. כמו בכל ספרייה, עבדו בה ספרנים שנהגו לקבל שאלות מהציבור ולהשיב עליהן, פרקטיקה שנהוגה עד עצם היום הזה. באחד הימים הגיעה אל הספרן ארטוסתנס שאלה מאלמוני שחי בעיר דרומית לאלכסנדריה.

סביר להניח שארטוסתנס קיבל עוד המוני מכתבים במהלך שירותו בספרייה, אבל משהו במכתב הזה דבק בו והטריד את מחשבתו. אותו אדם כתב כי "כאשר הוא הסתכל לתוך באר עמוקה, הוא יכול היה לראות את השתקפותו בתחתית, והוא יכול לראות בנוסף שראשו מסתיר את השמש", מספר סאווג'. הספרן הסקרן הסיק מתוך העובדה הזו שבאותה עיר השמש נמצאת בדיוק מעל כדור הארץ. "ארטוסתנס ידע עוד עובדה – שעל מוט שתקוע באדמת אלכסנדריה באותו זמן בצהריים… השמש הטילה צל שהראה 7.2 מעלות מחוץ לציר". עתה, כשבידיו שתי הנקודות הללו, כל שנדרש לו היה לדעת מה המרחק ביניהן כדי לחשב את ההיקף של כדור הארץ. הוא הגיע למספר 25,000 מייל, "שזו סטייה של אחוז אחד מהיקפו הממשי של כדור הארץ. הוא עשה זאת לפני 2,200 שנים", מבהיר סאווג'.

3. ארמן פיזו – גלגל השיניים ומהירות האור

גלילאו גליליי חשף לעולם שכדור הארץ סובב סביב השמש, תגלית שערכה לא יסולא בפז. כפיזיקאי וכאסטרונום הוא ניסה לפענח גם את מהירות האור, ועשה זאת על ידי הצבת שני פנסים זה מול זה על שתי גבעות מרוחקות – וחישב את הזמן שלוקח לכל הבהוב להגיע מגבעה לגבעה. בתחום זה הוא לא צלח – הניסויים שערך סיפקו תוצאות שהיו, לדברי סאווג', "רחוקות בכמה סדרי גודל" מהערך האמיתי של מהירות האור.

כמאתיים שנה מאוחר יותר, בצרפת, פיזיקאי בשם ארמן פיזו עסק בתחום שלא טבל בזוהר של עולם המדע. עבודתו, האפורה משהו, הייתה לאשש ולדייק את מחקריהם המדעיים של אחרים. מבחינה מסוימת, פעילות זו של אשרור ניסויים דומה לעבודתו של סאווג' עצמו, אם כי הרבה פחות מבדרת. "אבל למעשה", מסביר סאווג', "זו נשמתו של המדע, כי אין דבר כזה עובדה שאינה ניתנת לאימות באופן עצמאי".

פיזו היה מודע לניסוי הפנסים של גלילאו ויצא לבחון את התיאוריה מחדש. בדומה לגלילאו, גם פיזו ביצע את הניסוי באמצעות שיגור קרן אור בין שתי תחנות מחקר, אלא שבמקום שני פנסים הוא השתמש באלומת אור אחת, כשבעבר השני הוצבה מראה שנועדה להחזיר את הקרניים. כדי ליצור את ההבהוב הוא הציב לפני אלומת האור גלגל שיניים, כך שעם סיבובו הקרניים נחסמות וחודרות לסירוגין מבעד לשיניים. כשהחל לסובב את הגלגל הוא הבחין בתופעה מעניינת: כשהגביר את מהירותו האור דעך עד שנעלם לגמרי. פיזו הבין שקרני האור החוזרות מהמראה פוגשות בדרך חזרה שן – להבדיל מאת החריץ שדרכו חדרו בדרך הלוך. כעת היו בידיו שלושה נתונים הרי גורל: המרחק בין התחנות, מספר השיניים על הגלגל ומהירות סיבוב הגלגל. בעזרתם "הוא חישב את מהירות האור בדיוק של שני אחוזים מערכו האמיתי. והוא עשה זאת ב-1849". סאווג' רומז בכך שהתגלית הכה משמעותית הזו התאפשרה בזכות כלי פשוט, אפילו סתמי.

סאווג' מספר כי הסיפורים הללו והאנשים שמאחוריהם מספקים לו השראה כשהוא נתקל בקושי להבין קונספט מסוים. הוא מנסה להיכנס לראש של אותם חוקרים ולהבין מה הדבר שעליו חשבו שהביא לגילוי. וכשעושים את זה, "מגלים שהם לא כל כך שונים מאתנו. כולנו מתחילים עם אותם כלים", הוא טוען. "אני אוהב את הרעיון שענפים שונים במדע נקראים שדות מחקר. רוב האנשים רואים במדע קופסה שחורה סגורה, ולמעשה הוא שדה פתוח וכולנו חוקרים". המסר שסאווג' חותר להעביר במילים אלה – ובאמצעות הדוגמאות ההיסטוריות – הוא שהפוטנציאל לעשות דברים גדולים טמון בכל אדם ובכל רגע נתון. אפילו בטיול שגרתי עם הילד בפארק.

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.