הפינה של ד"ר רוביק רוזנטל: כיצד התכונות שלנו בונות אותנו והקשר שבין ידע לאור
במהלך החודשים האחרונים פרסמנו את סיפוריהן של מילים נבחרות בעברית מתוך האתר "הזירה הלשונית" של ד"ר רוביק רוזנטל. כבלשן, רוזנטל חוקר לא רק את ההיבטים הלשוניים של השפה, אלא גם את שורשיה התרבותיים וההיסטוריים. אנו מסיימים מחזור של כל אותיות הא"ב עם המילים 'רבגוני', 'שחרית' ו'תכונה' המייצגות את שלושת האותיות האחרונות בעברית, ר', ש', ו-ת'.
כמנהגנו, הבאנו מילים עם ערך מיוחד וסיפור מעניין בשאיפה לעורר מחשבה ולהתבונן על השפה שבה אנו משתמשים ביומיום מתוך מודעות לתפקידה בעיצוב מציאותנו. המילים שנבחרו עומדות בפני עצמן אך אם מסתכלים עליהן כמכלול ניתן לזהות מעין עלילה, קשרים רעיוניים שמתקיימים ביניהן ברובד העמוק יותר. נשאיר אתכם עם המחשבה כיצד החיפוש אחר ידע יכול לגוון את התכונות הבונות אותנו…
רַבְגּוֹנִי וא אדם או דבר שיש לו הרבה פנים, שהוא מעניין ועשיר. המקור של המילה הזו הוא בתחום הצבעים. רבגוני הוא דבר שמורכב מהרבה צבעים. יש מילה קרובה, והיא ססגוני. המילה הזו מופיעה בתלמוד, והיא קשורה לצבעים. דבר ססגוני הוא דבר שיש לו צבעים רבים והצורה שלו עליזה ועשירה.
המילה גוון פירושה צבע, אבל המילים גוון וצבע אינן לגמרי זהות. למשל, ירוק הוא צבע, אבל לצבע הירוק יכולים להיות גוונים שונים, גוון ירוק בהיר, או גוון ירוק כהה. כאשר משהו הוא מעניין ויש לו הרבה חלקים שונים זה מזה אנחנו אומרים שהוא מְגוּוָן. אפשר להגיד "התוכנית של יום ההולדת היתה מגוונת". לעומת זאת, כאשר דבר מה לא מעניין ואין לו מרכיבים שונים, אומרים שהוא חדגוני, כלומר, בעל גוון אחד, ההיפך מרבגוני.
לא מזמן נקבעה באקדמיה ללשון מילה חדשה, הֶגְוֵן. פירוש המילה הזו הוא בלועזית וריאציה, כלומר, כשאנו עושים משהו דומה לדבר אחר, עם קצת שינויים, כאילו עם גוון קצת שונה.
בין אור לידע – "כשהבוקר מתחיל אנחנו מתחילים לראות דברים ולגלות אותם".
שַׁחֲרִית היא תפילה או מפגש המתקיימים בשעות הבוקר. המילה שחרית נגזרת מן המילה שחר, שפירושה התחלת הבוקר, סוף הלילה. גם המילה שחרית עצמה פירושה התחלת הבוקר. בשיר על הילדה יערית, שרה רוחמה רז: "רק שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית, אבל אמא שומרת שנתך עד שחרית, לילה טוב ילדתי הקטנה". כאשר משהו נמשך כל הלילה, אנו אומרים שהוא נמשך עד עלות השחר. האור הראשון של הבוקר נקרא כבר בתנ"ך איילת השחר, כי הוא מבשר את בואו של הבוקר.
המילה שחר קשורה גם לחיפוש, וכנראה שגם המשמעות הזו קשורה למשמעות של התחלת הבוקר, כשהבוקר מתחיל אנחנו מתחילים לראות דברים ולגלות אותם. כאשר האריה או הנמר יוצאים לצוד, אנחנו אומרים שהם משחרים לטרף, מחפשים טרף. אדם שמחפש השכלה וחוכמה נקרא שוחר דעת, ואדם שמנסה להגיע לפיוס ולמצוא פתרונות למלחמות נקרא שוחר שלום. בצבא מאפשרים לאנשים לפני הגיוס ללמוד ולהתאמן לקראת הגיוס במוסדות מיוחדים. לאנשים האלה קוראים שוחרים. הגיל הצעיר, בערך גיל 18 עד 20, נקרא גם שחרות, כאילו התקופה של החיים אחרי הילדות היא השחר של תקופת הבגרות.
שחר הוא גם פירוש או הסבר למשהו, אבל אנחנו משתמשים בו בעיקר בצורה שלילית. כשמשהו נראה לנו לא נכון אנחנו אומרים אין לזה שחר. יכול להיות שגם המילה הזו קשורה לשחר במשמעו של התחלת הבוקר, של דברים שמתגלים.
תְּכוּנָה יא מרכיב של האופי של בן אדם או של כל דבר שהוא. גם לבעלי חיים יש תכונות, וגם לחומרים יש תכונות. התכונה של הברזל היא שהוא קשה, והתכונה של הספוג היא שהוא רך. למילה תכונה יש עוד משמעות. תכונה היא מצב של התרגשות רבה במקום מסוים. כאשר, למשל, צריך להגיע אדם חשוב לביקור בבית הספר, יש תכונה רבה לקראת הביקור, כי מכינים את התלמידים לקראת הביקור, מתכוננים אליו.
יש עוד משמעות למילה תכונה. בימי הביניים קראו לבן אדם שמסתכל בכוכבים דרך טלסקופ ומנסה לראות מה קורה בשמים תוכן. בלועזית הוא נקרא אסטרונום, אחד שמסתכל בכוכבים. למדע של האנשים שעוסקים בכך, אסטרונומיה, קראו תכונה.
המילה תכונה מופיעה בתנ"ך כמה פעמים, ויש לה כל מיני פירושים, כמו, למשל, הכנה, או צורה של משהו.
איך קורה שלמילה אחת יש כל כך הרבה פירושים? הפירושים קשורים לאותו שורש, כו"ן. אנחנו מכירים בשורש הזה מילים רבות וכולן קשורות למשהו שבונים אותו, מקימים אותו. כשאנו אומרים שמשהו הוא נכון, אנו מתכוונים שהוא עומד, שהוא יציב, ששום דבר לא יפיל אותו. מָכון זה מוסד או בניין שבו חוקרים נושא מסוים. כאשר יש סכנה למלחמה או אירוע מסוכן, מכריזים על כוננות, כלומר, מכינים את האנשים לקראת משהו שיבוא, דואגים שהם יהיו מוכנים כדי שלא יקרה להם שום דבר.
גם המילה מכונה היא מן השורש כו"ן. המילה הזו מופיעה בתנ"ך, בתיאור של בית המקדש שהקים שלמה: "וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּכֹנוֹת עֶשֶׂר נְחֹשֶׁת אַרְבַּע בָּאַמָּה אֹרֶךְ הַמְּכוֹנָה הָאֶחָת" (מלכים א ז 27). אבל המכונות בתנ"ך שונות מאוד מהמכונות שאנחנו מכירים. המכונה בתנ"ך היא דבר שעומד ואינו זז, והוא מאוד יציב. המכונה היום היא דבר כבד ויציב, אבל הוא זז ויוצר מוצרים חדשים.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
הפינה של ד״ר רוביק רוזנטל: הסיפור שמסתתר מאחורי מילים בעברית
הפינה של ד״ר רוביק רוזנטל: על זהות, הגשמה והקשר שבין שפה למציאות
הפינה של ד״ר רוביק רוזנטל: יש טעם לחכמת היקום
עוד מרדיו מהות החיים:
