כיצד ההמצאה האנושית הצליחה להתעלות על האבולוציה
הקונדור הוא פאר היצירה של הטבע. זהו עוף דורס מהגדולים בעולם: מוטת כנפיו יכולה להגיע לשלושה מטרים, משקלו לכחמישה עשר קילוגרם ואורכו למטר ושלושים. הוא יכול לעבור מאתיים קילומטרים ביום בחיפוש אחר מזון, והטבע הנדס אותו לשם כך בצורה מושלמת. זהו היצור החי עם היחס החסכוני ביותר של צריכת אנרגיה לקילומטר. למעשה, הקונדור הוא אלוף העולם ביעילות דינמית, תואר שרכש במהלך מיליוני שנות אבולוציה.
בשנת 1818 נרשם בגרמניה פטנט שהדיח את הקונדור מכס המלכות של יעילות אנרגטית, כאשר הממציא קארל פון דרייס הציג לעולם את האבטיפוס הראשוני של האופניים. אמנם כלי התחבורה עבר מאז שדרוגים ושיפורים בדרך למודל שאנו מכירים היום, אבל באותה שנה נפל דבר בהיסטוריה האנושית. אולי התיאור הזה נשמע מעט דרמטי, אבל סטיב ג'ובס, אחד המוחות הגדולים של השנים האחרונות, האמין שלא ניתן להגזים בחשיבות האופניים ובהישג המיוחד שלהם – אחרי הכול, הם הפכו את האדם ליצור הכי יעיל מבחינת ניצול קלוריות לקילומטרים והתעלו בכך על יצירה של הטבע.
מה העניין הרב שיש לסטיב ג'ובס בהמצאת האופניים, עד שטרח לגולל את ניצחונם על הקונדור בשתי הזדמנויות שונות (לפחות אלה המתועדות)? ומה המסר הרחב יותר שמעבירה המצאת האופניים על היחסים שבין הטבע, הטכנולוגיה והאבולוציה? מגזין הרכיבה Bike Boom הקדיש פוסט שבו יושבים תחת קורת גג אחת המצאת האופניים, סטיב ג'ובס והאבולוציה הטכנולוגית. על פניו אלו נקודות רחוקות זו מזו, אבל כשמחברים אותן מתגלה עלילה מרתקת עם תובנות מעוררות מחשבה.
מדוע אופניים הם כמו המחשב?
מרצה להנדסה מאוניברסיטת אוקספורד בשם ס.ס. ווילסון, פרסם בחודש מרץ 1973 מאמר על יעילות האנרגיה של האופניים ב-Scientific American. לטענתו, המצאת האופניים הייתה מקפצה טכנולוגית אדירה. מדוע? לדבריו, "התשובה נמצאת באנושיות המוחלטת של המכונה. מטרתה היא להקל על אינדיבידואל להתנייד, ואת זה האופניים משיגים בדרך שדי מתעלה על האבולוציה הטבעית". במחקרו ערך ווילסון השוואה בין בעלי חיים שונים ובחן אף כלי תחבורה ביחס ליעילות התנועה שלהם. הפרמטרים שנבדקו היו צריכת האנרגיה של חיה או אובייקט ביחס למשקלם ולמרחק שהם עוברים.
עד המצאת האופניים ב-1818 עמד הקונדור בראש אותה רשימה כשהוא מותיר את האדם משתרך הרחק מאחור. במספרים, אדם ההולך על שתיים צורך 0.75 קלוריות לגרם בכל קילומטר שהוא עובר. לעומת זאת אדם שרוכב על אופניים חותך את הערך הזה ל-0.15 קלוריות לגרם, לקילומטר. "לכן, מלבד הגברת המהירות הבלתי תלויה [בתוספת אנרגיה] שלו פי שלושה או ארבעה", מסביר ווילסון, "הרוכב משפר את דירוג היעילות שלו למקום ראשון בין יצורים נעים ומכונות". במאמר מוסגר, המטוס החשמלי סולאר אימפולס יעיל יותר מהאופניים, אבל ודאי לא זמין לכמות כזו של אנשים, ולכן אין לכך משמעות בפועל.
תכנון הנדסי מושלם. קונדור האנדים דואה מעל קניון קולקה בפרו.
סטיב ג'ובס הוקסם מהנתונים הללו לא רק מפני שהאופניים התגברו על פלא הנדסי אווירודינמי של הטבע, אלא גם מכיוון שהם הוכיחו בצורה ברורה את הגדולה העיקרית של הטכנולוגיה בעיניו – להגביר את היכולות הטבעיות של האדם. לג'ובס הייתה רגישות מיוחדת ליכולת ההמצאה האנושית, ובפרט כשהיא באה להגביר את כישורי המוח. ומהי הטכנולוגיה שמאריכה את הממד השכלי שלנו בצורה היעילה ביותר אם לא המחשב?
בפרזנטציה שערך ג'ובס ב-1980, למה שיהפוך זמן לא רב לאחר מכן למחשב המקינטוש, הוא הביא את סיפור האופניים והקונדור כדי להמחיש את היופי של ההמצאה האנושית: "לאדם, כמייצר כלים, יש יכולת לייצר כלי שיכול להגביר יכולת מולדת שיש לו". כמה שנים מאוחר יותר הוא השתמש שוב בהמצאת האופניים וההתעלות על האבולוציה של הקונדור כדי לחדד את מהות המחשוב והטכנולוגיה בעיניו: "אדם על אופניים העיף את הקונדור מראש הטבלה וזה מה שהמחשב עבורי… זה הכלי המופלא ביותר שאי פעם המצאנו, והוא המקביל של האופניים עבור המוח שלנו".
האם הטכנולוגיה היא הפרק הבא של אבולוציית האדם?
הקביעה הזו של סטיב ג'ובס לא מסתיימת בהתפעלות גרידא מקונדורים, אופניים או מחשבים. היא מאלצת אותנו לפתוח שאלות מורכבות ומרתקות על אודות הקשר שבין הטבע לטכנולוגיה, כשהאבולוציה מחברת ביניהם. אנו נוטים לעשות הבחנה חדה בין טכנולוגיה לטבע, ולעתים אף לראות אותם כקונספטים מנוגדים ומתנגשים. אבל למעשה, הגבול ביניהם הרבה יותר מעומעם מכפי שהוא נתפס אצל רבים. הטבע חנן את הקונדור בתכנון הנדסי שמנצל את כוחות הפיזיקה ביעילות מעוררת הערצה. אותו טבע בדיוק חנן את האדם במוח שמסוגל לנצל את אותם חוקי הפיזיקה כדי לבנות מכשירים שונים ומשונים.
האם פרימט שמכניס מקל לקן נמלים עושה זאת בניגוד לטבע מכיוון שהוא משתמש בכלי? האם עורב שמשליך אגוזים על הכביש וממתין שמכוניות יפצחו אותם עבורו לא משתמש בטכנולוגיה? במובן מסוים – וזוהי גישה שצוברת תאוצה בדיונים פילוסופיים – הטכנולוגיה היא שלב נוסף באבולוציה. על פי הלוגיקה הזו, אם איבר הוא הרחבה של תא והגוף הוא הרחבה של איברים, הרי שהטכנולוגיה היא הרחבה של הגוף שלנו.
אותו קונדור שדואה ביעילות מפליאה מעל מרחבי הפרא של האמריקות צויד גם הוא ב'כלים טכנולוגיים' – נוצות, שלד, מקור, עיניים וכן הלאה. לכל בעלי החיים יש 'טכנולוגיות-טבעיות' שכאלה אשר נועדו להגביר את סיכויי ההישרדות שלהם. האדם לא שונה במובן הזה. אם נזקק רגע את תמצית ההמצאה, הטכנולוגיה האנושית היא תוצאה של אבולוציה טבעית שמאפשרת לנו להרחיב ולהגביר את עצמנו, אם בממד הגופני כמו במקרה של האופניים, ואם בממד הקוגניטיבי כמו במקרה של המצאת המחשב. הטכנולוגיה אם כן, היא בבחינת ייפוי כוח מטעם הטבע. היא המתנה שקיבלנו כדי לשלוט במידה מסוימת באבולוציה של עצמנו.
תמונת כותרת: Gun Powder Ma.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
3 סיפורים של סטיב ג׳ובס: על לידה, אהבה וסוף החיים
השלב הבא באבולוציה האנושית: טלפתיה דיגיטלית
12 עובדות מדעיות שהמין האנושי חייב להכיר ולהעביר הלאה לדורות הבאים
עוד מרדיו מהות החיים:
