המנצח רוני פורת מדבר על אפקט החזרתיות וכיצד ליישם אותו ביומיום
איך קובעים מי נחשב לגאון מוזיקלי? הרי אמן יכול להצליח בזכות הבנה מעולה בשיווק או חיבור עם קהל, אבל בואו נודה בזה – לא כל אמן מצליח הוא בהכרח עילוי מוזיקלי. אם ניקח את מי שנחשב על ידי רבים לגדול המלחינים בהיסטוריה ונבחן מה מסתתר ביצירותיו של לודוויג ואן בטהובן, נגלה תשובה עם רבדים רבים ומגוונים. המנצח הישראלי רוני פורת מציג את אחת הזוויות המרתקות לגאוניותו של בטהובן. פורת מרצה כשהוא מלווה ברביעיית כלי מיתר שמסייעת לו בהדגמות חיות על הבמה ומוסיפה גם טאצ' הומוריסטי.
הסימפוניה החמישית, אחת היצירות המזוהות ביותר עם בטהובן, הפכה לסמל הגאונות שלו בזכות מוטיב ה'טה טה טה טם'. זה עשוי להישמע משעשע, אבל פורת מציג רעיון פסיכולוגי – פילוסופי מבריק שמסתתר בתוך האלמנט המוזיקלי הזה: בטהובן חזר על המוטיב 'טה טה טה טם' לא פחות מ-176 פעמים במהלך הפרק הראשון של היצירה לבדו. בגלל מבנה המוח שלנו, אפקט החזרתיות הפך את המוזיקה הזאת לבלתי נשכחת, פשוטו כמשמעו. בטהובן מציף את האוזניים של המאזינים באותו אפקט שוב ושוב, עד שההשפעה שלו הופכת לכמעט מאגית. את כל הקסם הזה, מסביר פורת, אפשר ליישם גם על המחשבות ועל תפיסת העולם שלנו.
שלושת עקרונות החשיבה האנושית
פורת מביא עמו מומחיות מוזיקלית של מלחין, מנצח ונגן, כמו גם ניסיון עשיר בהרצאות לפיתוח אישי ומנהיגותי. החיבור בין מוזיקה לתודעה אם כן, היה טבעי עבורו. ולכן, כדי להבין את גודל ההשפעה של האפקט של בטהובן על מאזיניו בכלל, ושל הסימפוניה החמישית בפרט, פורת מבקש קודם להתבונן על האופן שבו אנו חושבים.
הוא מדבר על שלושה עקרונות: הראשון הוא שאנו היחידים שמסוגלים לחשוב את המחשבות שחולפות במוחנו. זה נשמע טריוויאלי, אבל זוהי הנחת יסוד חשובה להבנת ההמשך. העיקרון השני הוא שהמוח יכול לחשוב רק מחשבה אחת בכל רגע נתון. היא יכולה להיות מורכבת ולהתחלף בשבריר שנייה, אבל בכל פעם עוברת בראשנו מחשבה ייחודית אחת בלבד. העיקרון השלישי הוא יכולת השליטה במחשבות. נכון, לעתים המחשבות חולפות בראש 'על אוטומט', אבל ברגע שנחליט אנו יכולים לדלג בין מחשבות כרצוננו, ולעזוב מחשבות שלא מתאימות לנו.
פורת מדגים את העקרונות באמצעות ניסוי עם הקהל. הוא מבקש מכולם לדמיין נסיעה במכונית חלומותיהם, כשהרוח נושבת על הפנים והמוזיקה האהובה עליהם שוטפת את האוזניים. לאחר מכן הוא שואל: "בזמן שהוצאתם את הראש מהחלון והרגשתם את הרוח על הפנים, האם חשבתם על חשבון הבנק שלכם או על הוויכוח האחרון שהיה לכם? גם אם הדברים הללו מאוד מטרידים אתכם, לא חשבתם עליהם, כי בראשכם הייתם שם בחוץ, מרגישים את הרוח על הפנים".
בתרגיל הפשוט הזה ניתן לראות כיצד באים לידי ביטוי שלושת העקרונות, והמסקנה היא ש"יש לנו יכולת מדהימה לרכוש דברים חדשים דרך עולם המחשבה, והם כולם שלנו ובשליטתנו". פורת מציע דרך להשתמש בתובנה זו כדי להעשיר את חיינו, ומראה כיצד בטהובן יכול לעזור. לפתע, ללא כל התרעה, הוא חוזר על ביטוי מסוים מספר פעמים ברצף ונדמה כי משהו השתבש בקוהרנטיות שלו. אבל מיד הוא מסביר: "חזרתי על עצמי רק שש פעמים וכבר הסקרנות שלכם התעוררה… אם הייתי חוזר על עצמי עוד דקה, כנראה שזה מה שהייתם זוכרים מהשיחה הזו".
טה טה טה טם
וכאן הוא חוזר אל מוטיב ה'טה טה טה טם'. אם שש חזרות על ביטוי סתמי הצליחו לגרות את המחשבה, תעשו חשבון מה עושות מאות חזרות על אותו המוטיב, כשהוא מנוגן בעוצמה על ידי תזמורת שלמה באולם עם אקוסטיקה מעוררת יראת כבוד. הגאונות של בטהובן הייתה בכך שהוא 'העלים' בכישרון מוזיקלי את העובדה ש"המלודיה מבוססת כמעט באופן בלעדי על מוטיב אחד", כפי שמנסח פורת. "שוחחתי עם מוזיקאים שניגנו את הסימפוניה הזו עשרות פעמים ומעולם לא הבחינו שהם מנגנים את מוטיב ה'טה טה טה טם' לאורך כל היצירה", הוא מספר, וממשיך – "מי ששומע את הסימפוניה לראשונה בחייו, ככל הנראה יזכור את מוטיב ה'טה טה טה טם' לנצח".
אוקיי, אז בטהובן גאון מוזיקלי שהלחין את אחת הסימפוניות המוערכות בהיסטוריה באמצעות חזרה כמעט בלעדית על אותו מוטיב. איך המידע הזה רלוונטי לחיים שלנו?
"אם אנו מבינים שמשהו שחוזר על עצמו שוב ושוב יכול ליצור כזו השפעה… השאלה מתבקשת: מהו ה'טה טה טה טם' שלי?" כלומר, מה המוטיב הדומיננטי בחיינו שיוצר את הנוכחות שלנו, זה שיכול להפוך אותנו לבלתי נשכחים עבור הסביבה. פורת מסביר בלשון ציורית "מה בסימפוניית חיי חוזר על עצמו שוב ושוב, ויוצר את הנוכחות, ההשפעה, המנהיגות, האנרגיה, הדמות שלי?"
מה שיוצר את ההוויה שלנו הוא המחשבות. כל המציאות היא תוצר של המחשבות שלנו, ולכן פורת מציע להתבונן עליהן ולשאול – מה הלך הרוח השולט בחיינו. רוב הזמן איננו מודעים להרגלי החשיבה שמעצבים את התודעה ואת המציאות שלנו. פורת מסביר כי שינוי הרגלי החשיבה הוא עניין פשוט לביצוע שיכול להתחיל בשינוי תנוחת הגוף, למשל להתחיל לעמוד זקוף ולחייך. המוח שלנו מתקשה להתמודד עם הדיסוננס שבין מצב הגוף למצב המחשבה. ולכן, אם אנו 'מאלצים' את הגוף להיות שמח, המוח יבוא בעקבותיו. "כשאנו לומדים להיות מודעים להרגלי החשיבה שלנו, לבחור מתוכם ולעבוד עמם, יש להם השפעה עצומה על הדרך שבה אנו מעצבים את חיינו", הוא מסביר.
בשלב זה בהרצאה פורת קושר את כל הקצוות. כבר ראינו בתרגיל המכונית שניתן לשלוט במחשבה, ובטהובן הסתיר את סוד עוצמת החזרתיות בסימפוניה החמישית. המסקנה ברורה – בחרו את המוטיב שאתם רוצים שישלוט בחייכם וחזרו עליו ללא הפסקה. או במילים של פורת: "השתמשו בעקרונות החשיבה והתחילו להלחין את סימפוניית חייכם".
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
ההרצאה השבועית של TED: מדוע אנו אוהבים מוזיקה שחוזרת על עצמה?
אם לא האזנתם למוזיקה קלאסית עד עכשיו, זה כנראה הולך להשתנות
6 דרכים מפתיעות בהן מוזיקה משפיעה על המוח שלנו
עוד מרדיו מהות החיים:
