ד"ר רוביק רוזנטל מגולל את סיפוריהן של מילים
אם ביקרתם בפינה שלנו בעבר אתם בוודאי כבר יודעים שכאן המקום בו אנו מנסים לחקור את שורשי הלשון שלנו, בעזרתו האדיבה של הבלשן ד"ר רוביק רוזנטל. השפה היא כלי מעצב תודעה וכתוצאה היא מסייעת לייצר את מציאות חיינו. חקר השפה מאפשר לנו להכיר לעומק את המשמעויות הסמויות של המילים ולבחור אותן בשום שכל. באתר "הזירה הלשונית" מנתח רוזנטל את השפה העברית ומדי פעם אנו מניחים זרקור על שלוש מילים נבחרות לפי סדר הא'-ב'. הגענו במסענו לאותיות נ', ס', וע', המייצגות את המילים נשמה, סגולה וערך. מלבד הסיפור של כל מילה בנפרד, אנו מזמינים אתכם לחשוב גם על הקשרים הרחבים יותר שביניהן.
נְשָׁמָה היא אחת המילים החשובות ביותר כשמדובר על בני אדם, ועל החיים בכלל. נשמה היא החלק הרוחני של האדם, המחשבות והרגשות, כל מה שאינו שייך לגוף אלא לנפש ולרוח. רבים רואים בחלק הרוחני של האדם את הדבר החשוב, את מה שעושה אותו אדם, ולכן קוראים לכל אדם 'נשמה'. אחד הפסוקים הידועים בספר תהילים אומר: "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ" (קנ 6).
לפי התנ"ך לא רק כל אדם נקרא נשמה, אלא גם בעלי החיים, כלומר, כל היצורים החיים הם 'נשמות'. יש כאלה שמאמינים שהנשמה עוברת מגוף לגוף, ולפעמים גם מגוף בעלי חיים לגוף אדם ובחזרה. לאמונה הזו קוראים גלגול נשמות.
במילה נשמה אפשר לראות תופעה קצת מוזרה. מצד אחד, נשמה זה מה שאיננו הגוף. מצד שני, המילה נשמה בעל מהמילה נשימה, שהיא פעולה של הגוף. האנשים שיצרו את השפה חשבו שהחיים והנפש תלויים באוויר שאנו נושמים, ולכן את קראו לנפש של האדם נשמה. המילה נפש, שהיא מילה נרדפת למילה נשמה, קשורה לפועל לנשוף. יש כאן רעיון דומה, שהנשיפה של האוויר היא המקור של הנפש.
באופן מפתיע הקשר בין נשמה לנשימה קיים במסורות עתיקות שאינן קשורות לשפה העברית.
סגולה היא תכונה מיוחדת שיש לאדם או לדבר מה. בדרך כלל זו תכונה טובה שיכולה לעזור, ושהופכת את האדם או הדבר למשהו מיוחד. מעניין שהמילה הו באה כנראה מן השפה האכדית. בשפה הזו sugulu הוא עדר בקר, והכוונה היא שסגולה היא תכונה השייכת למישהו, היא משהו שחשוב לו, כמו שעדר הבקר היה שייך לאנשים הקדמונים.
בתנ"ך המילה סגולה מופיעה בהקשר לעם היהודי. בספר דברים נאמר: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לה' אֱלֹהֶיךָ, בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים" (ז 6). הכוונה היא שהעם היהודי הוא עם מיוחד. היום אנחנו אומרים על אדם שיש בו משהו מיוחד, משהו שאין לאחרים, שהוא יחיד סגולה או 'איש סגולה'. כאשר אדם מתנהג בצורה נכונה, אוכל אוכל בריא ושומר על גופו ועל נפשו, אנו אומרים שזו סגולה לאריכות ימים. כאשר אנו רוצים לומר שבן אדם הוא חשוב ומשפיע, אומרים שיש לו משקל סגולי. הביטוי הזה בא מתחום הפיזיקה. בפיזיקה הוא מתייחס לו למשקל הממשי שיש למישהו, אלא ליחס שיש לחומר מסוים בין המשקל והנפח.
המילה סגולה היא מן השורש סג"ל. השורש הזה קשור גם למילה מסוגל. כשמישהו יכול ללמוד דבר מה, או להשתתף בהצגה או בתחרות אנחנו אומרים שהוא 'מסוגל' לעשות את הדברים האלה, כלומר, יש לו תכונות שמתאימות לזה. כאשר אנו מגיעים למקום שאיננו מכירים, או לומדים דבר שלא הכרנו, אנחנו צריכים להסתגל אליו, כלומר, להתאים את עצמנו לתכונות המיוחדות שלו. אדם שמצליח להתאים את עצמו בקלות בכל מקום הוא סתגלן. לא תמיד להיות סתגלן נחשב דבר חיובי, כי הסתגלן מוותר לפעמים על דברים שהוא חושב או יכול לעשות, כדי להתאים את עצמו למקום חדש.
עֵרֶךְ הוא השווי של דבר מה. זה יכול להיות שווי כספי, למשל, הערך הכספי של הספר הזה הוא שמונים שקל. זה יכול להיות שווי יותר כללי. למשל, הערך של שיעורי האנגלית הוא שהם מכשירים אותנו ללמוד ולדבר עם אנשים בכל העולם. בתנ"ך המשמעות של ערך היא בדרך כלל לפי השווי הכספי שלו: "וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא כז 3).
למילה ערך יש משמעות נוספות, שהתפתחה מהמשמעות הראשונה. ערך הוא דבר שמאמינים בו, כלל שמנחה אותנו כבני אדם. אנחנו מדברים על ערכים, כמו נדיבות לב, אומץ או יושר, ומשתדלים לפעול על פיהם. אדם שפועל לפי ערכים מוסריים נקרא אדם ערכי. לא כל הערכים חשובים באותה מידה, ולפעמים אנו קובעים שערכים מסוימים יותר חשובים מערכים אחרים. לקביעה הזו אנחנו קוראים סולם ערכים.
השורש ער"ך הוא שורש נפוץ וחשוב. אנחנו עורכים את השולחן, כלומר, מסדרים אותו. אחד הספרים החשובים ביהדות נכתב על ידי יוסף קארו במאה ה-16, ונקרא שולחן ערוך, כי עורכים בו את ההלכות השונות. כשיוצאים להילחם אנו יוצאים למערכה, כלומר, לקרב מסודר. גם במחזה שמציגים על במה יש כמה מערכות. לכל עיתון או תחנת רדיו וטלוויזיה יש מערכת, שמסדרת את הכתבות או השידורים, ולמי שעושה את העבודה הזו קוראים עורך. כאשר אנו מציגים עבודות של אומנות או מוצגים מן העבר יחד במוזיאון, אנו קוראים לכך תערוכה. כל המילים האלה קשורות לסדר, לכך שכל דבר מקבל את המקום שלו.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
הפינה של ד״ר רוביק רוזנטל: הסיפור שמסתתר מאחורי מילים בעברית
הפינה של ד״ר רוביק רוזנטל: על זהות, הגשמה והקשר שבין שפה למציאות
הפינה של ד״ר רוביק רוזנטל: יש טעם לחכמת היקום
עוד מרדיו מהות החיים:
הנוירולוג ד"ר יקיר קאופמן על חיבור ואיזון כל ממדי הקיום – גוף, נפש ורוח
