סודות העבריים מדימונה לשמירה על חיים בריאים ורוחניים
בשנת 1995 הגיע הזמר הנודע סטיבי וונדר לביקור בישראל. אחד היעדים המפתיעים במסע שלו היה דימונה. הוא קפץ לשם כדי לבקר מכרה ותיקה, אלישבע בת-ישראל, זמרת מוכשרת שנמנית עם קהילת העבריים מדימונה. אלישבע נולדה בארה"ב והתגלגלה לישראל בגלל בעיה רפואית של בתה. כזמרת שליוותה את וויטני יוסטון וסטיבי ווונדר בתחילת דרכם, וכאם לילדה עם בעיה אתגר בריאותית, קהילת העבריים שדוגלת בתזונה בריאה וחיה על מוזיקה הייתה חיבור טבעי עבורה.
מה מביא קהילה של אפרו-אמריקאים לעשות את כל הדרך מאמריקה, לליבריה שבמערב אפריקה ומשם לעיירה קטנה בנגב הישראלי? במילה אחת – התנ"ך. אבל הסיפור הזה כמובן מורכב מהרבה יותר מילים. שמה הרשמי של הקהילה שמרוכזת בעיקר בדימונה, מצפה רמון וערד, הוא African Hebrew Israelites of Jerusalem. קהילה זו היא חלק מזרם רחב יותר שנוסד במאה ה-19 ונקרא Black Hebrew Israelites. חברי הזרם הזה מאמינים כי הם חלק מצאצאי עשרת השבטים שגלו מהארץ ולכן יש להם זיקה לארץ ישראל ולכתובים היהודיים, אך גם למוטיבים נוצריים.
ב-1969 נחת בארץ צעיר אמריקאי בשם בן קרטר (לימים בן-עמי בן ישראל), שעמד בראש קבוצה בת 30 אנשים וייסד את הקהילה. לאחר כמה שנים של חוסר ודאות ואי יציבות מבחינת המעמד הלאומי והדתי, התבססה הקהילה ומקיימת מאז כבר עשרות שנים אורח חיים שמושתת על חיבור לשורשים: הם מטפחים תפריט טבעוני, מגדלים את מזונם בחקלאות אורגנית, לובשים בגדים מבדים טבעיים כמו כותנה, צמר, פשתן ומשי ומשלבים בחייהם הרבה מאוד מוזיקה וספורט.
על טהרת הטבעונות, עשרות שנים לפני שהפכה לטרנד. ChameleonsEye / Shutterstock.
את הגישה לתזונה ולבריאות הגוף הם שואבים מהתורה, מפסוקים כמו "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה". התפיסה הבריאותית והתפיסה הרוחנית של קהילת העבריים משלימות זו את זו. החזרה למקורות עומדת במוקד ההיבט האמוני של השבטים האבודים, וממנה נגזרת גם הפרקטיקה היומיומית. מלבד עניין התזונה והבגדים, בולט מנהג הצום בשבת – פרשנות של הקהילה למצוות שמיטה, או במילים אחרות, מה שנכון לאדמה נכון גם לאדם.
חברי קהילת העבריים מנהלים אורח חיים ייחודי והם מאוד מגובשים. לצד זאת, בשנים האחרונות החלו חלק מהם להתנדב לשירות בצבא, מה שמעיד על מגמת שילוב שהולכת ומתחזקת. העבריים הם קהילה מסבירת פנים שעורכת סיורים תיירותיים במה שמכונה "הקיבוץ העירוני" בדימונה. מי שמגיע לבקר אותם זוכה לפגוש סגנון חיים שנחשב לפלא בימינו: מתקן בישול סולרי, בית יולדות ללידה טבעית ובנות שבעים שרוקדות במרץ בסטודיו מקומי, כפי שנדהמה לראות גלית גוטמן. אכן, המוזיקה נתפסת בקהילת העבריים כגורם מחיה לא פחות מהתזונה והספורט.
בן שודר הוא צעיר יהודי מארה"ב שהגיע לארץ במסגרת פרויקט תגלית. כשנסע לבקר חברים בדימונה התוודע אל הקהילה ומשהו ניצת בו. אורח החיים שלהם ריתק אותו והוא החליט לצלם עליהם סרט. בטריילר שלו בולט משפט אחד שמתמצת את משמעות המוזיקה עבור קהילת העבריים: "אנחנו משתמשים במוזיקה כמו שהרופא משתמש בתרופות".
השורשים המוזיקליים של העבריים נטועים עמוק בסגנונות הבלוז, הג'ז והנשמה שהביאו עמם מאמריקה. להקות כמו זו של אלישבע בת-ישראל מופיעות בארץ ובעולם בבגדים מסורתיים וססגוניים, ועם קול וקצב שמגלמים בתוכם את הלב של אפריקה, של אמריקה ושל ישראל גם יחד. הכישורים המוזיקליים מהקהילה כבר ייצגו את ישראל באירוויזיון 1999. האחים אדי וגבריאל בטלר, שהקימו את להקת 'עדן' יחד עם שני ישראלים, הופיעו עם השיר יומהולדת שהגיע למקום החמישי.
תזונה טבעונית, חיי קהילה ושיתוף, ספורט, קרבה לאדמה, והרבה מוזיקה. בעוד שהטבעונות, אורח החיים הבריא והכוח המרפא של המוזיקה הם טרנדים יחסית חדשים בחברה המערבית, המתכון הזה רץ כבר עשרות שנים בקרב קהילת העבריים. הקלישאה על ישראל (לפחות אחת מהן) היא שכולם מכירים את כולם. למרות זאת, לפעמים נדמה כי לא משנה לאיזו פינה בארץ נגיע, תמיד נמצא אנשים ותרבויות חדשים ומרתקים שניתן ללמוד מהם ולקבל השראה.
מי שמעוניין להכיר יותר לעומק את הסיפור ההיסטורי של הקהילה, את עיקרי האמונה ואת ההרגלים של חבריה, מוזמן לצפות בסרט התעודה שלושה ימים בדימונה (חמישה פרקים קצרים), אשר מלווה בימאית דרום-אפריקאית בביקורה בקהילה.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
נעים להכיר: חסידות ברסלב – לרקוד עם חרדים ולתרגל מדיטציה יהודית
נעים להכיר: העדה האחמדית – מסרים של שלום כל הדרך מהודו לישראל
הצצה אל מאחורי הקלעים של עולם המסעדנות – כך אוכל מחבר בין אנשים
עוד מרדיו מהות החיים:
