מחקרים מדעיים מגלים את היתרונות של אינטראקציה בין תרבויות
לב טולסטוי, מגדולי הסופרים בהיסטוריה, כותב ביצירת המופת שלו אנה קרנינה: "אני חושב… אם זה נכון שכמות המוחות היא ככמות הראשים, אז כמות סוגי האהבה היא ככמות הלבבות". מי שרוצה להיחשף לכל המוחות והלבבות נמצא בבעיה קלה: המגוון האנושי הוא בלתי נתפס, ואי אפשר פשוט לצאת לעולם ולהכיר כל אדם על עולמו הפנימי. עם זאת, המין האנושי התפתח לחיים משותפים, והקבוצות השונות – קרי תרבויות – מארגנות את המגוון הזה במסגרות יותר קלות לתפיסה.
התרבות שלנו מקיפה אותנו ומעניקה לנו המון – תפיסת עולם, ערכים, מוסכמות חברתיות, הרגלים בריאותיים, סגנון קולינרי ועוד. לתרבות יש כמה פונקציות. לפני הכול היא יוצרת מכנה משותף בין אנשים, ובכך מסייעת לצמצם חששות מפני הלא מוכר. למעשה, מכלול ההיבטים התרבותיים מספקים לנו אזור נוחות בטוח. אז איזו סיבה יש לנו לפרוץ אותו? אחת התשובות הבולטות היא הרחבת אופקים, אך זהו מושג רחב למדי וקשה לשים את האצבע על התועלת הספציפית שלו.
ניסינו לפרק את "הרחבת האופקים" לגורמים – ומתברר שיש לא מעט מחקרים שגילו יתרונות למפגש ולאינטראקציה בין תרבויות שונות.
1. גיוון תרבותי הופך אותנו לחכמים ויעילים יותר
מאמר בכתב העת Scientific American הנושא את הכותרת "כיצד גיוון הופך אותנו לחכמים יותר", סוקר סדרת מחקרים שבחנו את תוצאותיה של דינמיקה בין-תרבותית. מחברת המאמר, פרופסור קת'רין וו. פיליפס, טוענת כי "גיוון מגביר את היצירתיות. הוא מעודד את החיפוש אחר מידע ונקודות מבט חדשניים". אז מה בעצם מתרחש כאשר בני תרבויות שונים יושבים יחד – ואיך זה מביא לפריחה של ידע? פיליפס מכנה את המנגנון Informational Diversity ומסבירה: "כשאנשים יושבים יחד לפתור בעיה בקבוצות הם מביאים מידע, דעות והשקפות שונים… אנשים שונים זה מזה בגזע, מין או בהיבט אחר מביאים מידע וניסיון ייחודיים למשימה". כלומר, המגע עם תרבויות שונות ומגוונות פותח לנו את האוצרות ומשאבי הידע האופייניים רק להן, ומעשירים את הידע והניסיון שלנו, הן למשימה נתונה והן לשימוש עתידי. זהו מתכון לחגיגת יצירתיות בינלאומית שקשה להשיג כשעובדים בקבוצה הומוגנית.
מעבר לכך, טוענת פיליפס, למפגש עם תרבות שונה יש יתרון נוסף: "עצם ההוספה של גיוון חברתי לקבוצה גורם לאנשים להאמין שעשויה להתקיים נקודת מבט שונה בקרבם, והאמונה הזו גורמת לאנשים לשנות את התנהגותם". הציפייה לדעות ופרספקטיבות שונות, אפילו אם טרם הביעו אותן, גורמת לאנשים להניח שהם יצטרכו לעבוד קשה יותר כדי להגיע להסכמה, וזה עשוי להביא אותם למאמץ קוגניטיבי שיניב תועלת גדולה יותר.
העושר האנושי מאפשר לשלב עולמות ידע שונים וליצור יש מאין.
2. אינטליגנציה תרבותית מסייעת לעבוד בעולם פתוח
מחקר משותף של מדעניות מגרמניה ואוסטרליה בחן כיצד משפיעה אינטראקציה בין-תרבותית על עבודה במסגרות בינלאומיות. בהקשר הזה מציינות החוקרות, פרופסור אן-קתרין נייר מאוניברסיטת המבורג ופרופסור אן-וויל הארזינג מאוניברסיטת מלבורן, את המושג אינטליגנציה תרבותית. להגדרתן, מדובר בהיכרות, רגישות והבנה של ניואנסים תרבותיים של קבוצות שונות. כלומר, היכרות מעמיקה עם הנורמות של בני תרבות אחרת. מטבע הדברים, מיומנות זו נרכשת כשאנו באים במגע עם בני תרבויות שונות.
המחקר מצא כי אנשים שהיו בעלי אינטליגנציה תרבותית מפותחת יותר נטו לעבוד טוב יותר במסגרת בין לאומית. החוקרות ציינו כי "אנשים מנוסים תרבותית הצליחו לזהות מאפיינים תרבותיים רלוונטיים ולהסתגל אליהם". כמו כן, הם "ייסדו נורמות להפחתת מקורות חיכוך אפשריים". ישנן מעלות נוספות שהפגינו הרגישים תרבותית, אבל בשורה התחתונה הנקודה ברורה – בעולם העבודה של היום, האינטראקציה בין תרבויות שונות נפוצה בהרבה. רגישות תרבותית היא יתרון משמעותי בסביבת עבודה כזו, וניתן להשיג אותה על-ידי יצירת קשרים עם אנשים מרקעים שונים.
3. פגישה עם תרבויות חדשות מפתחת מודעות עצמית
מגזין החדשות האמריקאי U.S. News & World Report פרסם רשימה של יתרונות למגוון תרבותי שחיבר ארון תומפסון, פרופסור לסוציולוגיה. חלקם חופפים את המחקרים שכבר הצגנו, אבל אחד הרעיונות שמחדשים הוא הגברת המודעות העצמית. "למידה מאנשים שהרקע והניסיון שלהם שונה משלכם מחדד את הידע העצמי והתובנות העצמיות שלכם", כותב תומפסון.
המפגש עם תרבות חדשה הוא בעצם טריגר לתהליך של התבוננות ובחינה פנימית. "[המפגש] מאפשר לכם להשוות ולעמת את ניסיון חייכם עם אחרים, שניסיון החיים שלהם שונה בצורה משמעותית משלכם". תרבות שונה מעודדת אותנו לבחון לא רק אותה, אלא גם את שלנו, משום שבכל פעם שאנו פוגשים משהו חדש אנחנו חייבים נקודת עגינה להתייחסות, במקרה זה – התרבות שלנו. במילים אחרות, שונות נבחנת רק על ידי פנייה אל המוכר והידוע.
4. המפגש עם תרבות שונה מעודד ביטחון עצמי והיכרות עצמית
כחלק מהשירות לסטודנטים וכדי לעודד חילופים אקדמיים, פרסמה אוניברסיטת הרווארד במגזין שלה מאמר שסוקר את היתרונות של לימודים בחו"ל. מעבר לצבירת החוויות, ליצירת הקשרים עם אנשים חדשים ולהרפתקה של מעבר תקופתי למדינה אחרת – הסטודנטים שיוצאים ללמוד סמסטרים בחו"ל מרוויחים משהו גם ברמת האישיות.
"שהייה בארץ אחרת מאפשרת לסטודנטים לחדד את כישורי השפה שלהם, להעמיק את הבנתם במקום או בתרבות אחרים ולפתח ביטחון עצמי ועצמאות". כמו כן, הסטודנטים לומדים המון על עצמם ומפתחים עמידות להלם תרבות, מה שעשוי להפוך אותם לפתוחים יותר בעתיד. אז אמנם לא כל אחד יכול לעזוב הכול ולצאת לשנה בחו"ל, אבל את היתרונות הללו אפשר להשיג בכל מגע עם תרבות אחרת, אפילו ברמה המקומית, גם אם בהיקף קטן יותר.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
עד כמה חשוב להיפגש עם אנשים? למרטין בובר יש תשובה
6 הרגלים שיכולים להפוך אותנו לאנשים יותר אמפתיים
האם יש לנו דרך להשפיע על האופן שבו אנשים אחרים רואים אותנו?
עוד מרדיו מהות החיים:
מה תפקידם של הספרים בחיינו? ואיך הם מחזיקים מעמד בים המילים הוירטואליות מסביבנו?
