מחקרים חושפים קשר מורכב ומרתק בין רגשות לחשיבה יצירתית
יצירות אמנות טובות מספקות לנו חלון אל נפשו של האמן. ספרים, ציורים, שירים וכדומה מוליכים אותנו אל עולמו הפנימי של היוצר ומאפשרים לנו לחוות את התהליך המחשבתי שלו בזמן העבודה. ככל שהיצירה מורכבת יותר, כך היא משקפת תהליך יצירתי ועולם מנטלי מורכבים יותר – והתוצאה נחשבת איכותית יותר.
מחקרים פסיכולוגיים חדשים יחסית מאששים את התפיסה הזו על ידי חשיפת המנגנון הרגשי שמניע את היצירתיות המורכבת. יותר מכך, המחקרים מלמדים כיצד ניתן לרתום את המצב הרגשי לצורך חשיבה יצירתית, ובמילים אחרות – כיצד תוכלו לתמרן את מצב הרוח כדי להניב חשיבה מקורית וליישם את הרעיונות שלכם.
מגזין העסקים של הרווארד ערך סקירה של הפרסומים האקדמיים האחרונים בנושא. ד"ר סקוט בארי קאופמן, מומחה לפסיכולוגיה קוגניטיבית, טוען כי החלק החשוב בחשיבה יצירתית הוא לא הבזק הרעיון הפתאומי לכאורה, אלא התהליך שקדם לו – זמן הדגירה. לדבריו, קיימת תפיסה בעולם הפסיכולוגיה הקושרת בין רגשות חיוביים לבין חשיבה יצירתית. אבל זוהי תמונת מצב מופשטת למדי. אכן, רגשות חיוביים נמצאו קשורים להרחבת היריעה המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים נקשרו למיקוד הריכוז לתחום צר. ואולם, לאחרונה מחקרים גילו כי מה שמשפיע יותר מסוג הרגשות – שליליים או חיוביים – הוא עוצמת הרגשות.
עד כמה רגשות מניעים אותנו?
חשיבה פתוחה מאופיינת בזרימה חופשית של מחשבות וחיבור בין רעיונות שאינם קשורים לכאורה – מה שמניב יצירתיות גבוהה. ריכוז גבוה, לעומת זאת, מצמצם את טווח המחשבה לתחום צר ומאופיין בתכליתיות ובחתירה להשגת יעדים בקו ליניארי. לכל אחד מסוגי החשיבה האלו יש תפקיד בחיינו, וכל אחד מהם נועד לשרת מטרה אחרת. ההישגים הגדולים ביותר שלנו נובעים משילוב מוצלח בין חשיבה פתוחה לריכוז גבוה, אבל על כך נרחיב בהמשך.
על פי מחקרים מהשנים האחרונות, אם כך, מה שמעודד חשיבה פתוחה או ריכוז גבוה הוא עוצמת המוטיבציה הכרוכה ברגשות. אנו חווים הן את הרגשות החיוביים והן את השליליים במנעד רחב של עוצמות. "כך למשל, 'נעים' הוא רגש חיובי, אך יש לו עוצמת מוטיבציה נמוכה. לעומת זאת, תשוקה היא רגש חיובי עם עוצמת מוטיבציה גבוהה", מסביר קאופמן. כלומר, הגורם החשוב בקביעת סגנון החשיבה שהמוח שלנו מפעיל הוא עד כמה הרגש יכול להניע אותנו, עד כמה הוא בוער בעצמותינו.
נהוג להניח שחלק אחד במוח אחראי על יצירתיות, אבל התמונה הרבה יותר מורכבת.
חוקרים מאוניברסיטת דרום וויילס ומאוניברסיטת אלבמה ביצעו ניסוי: הם חילקו את הנבדקים לשתי קבוצות. לאחת הציגו סרטונים משעשעים של חתולים ולשנייה הציגו וידיאו של קינוחים מעוררי תיאבון. המטרה הייתה לעורר בקבוצת החתולים רגש בעל עוצמת מוטיבציה נמוכה ובקבוצת הקינוחים רגש בעל עוצמת מוטיבציה גבוהה – ואז להשוות את צורת החשיבה של הצופים באמצעות משימה. החוקרים גילו כי הנבדקים שצפו בחתולים הפגינו חשיבה פתוחה ויצירתית במשימה כתוצאה מרגש קליל. לעומתם, בקרב נבדקי הקינוחים התעורר רגש עוצמתי והם הפגינו חשיבה יותר מרוכזת ומכוונת לפרטים. הניסוי בוצע גם לגבי רגשות שליליים והתוצאות חזרו על עצמן.
תוצאות הניסוי הזה מלמדות כי מקדם החיוביות של הרגש הוא לא הגורם החשוב ביותר לסגנון החשיבה, כי אם העוצמה שבה הרגש אוחז בנו. אחת ההשערות שמסבירות את התוצאות המרתקות הללו היא ש"מצב מוטיבציה נמוך מעודד חיפוש אחר מטרות חדשות להגשים, בעוד שמצב מוטיבציה גבוה ממקד אותנו בהשגת יעד ייחודי שכבר קיים לנגד עינינו".
תהליך יצירתי איכותי מורכב משני סוגי חשיבה
כאמור, ההישגים היצירתיים הגדולים של האנושות לא הושגו רק באמצעות מצב רוח רגוע של האמן, המדען או כל אדם אחר. מובן כי כדי להפוך רעיון יצירתי למציאות דרושה יכולת ביצוע ודבקות גבוהה במשימה. "בסופו של יום," אומר קאופמן, "היכולת להרחיב את החשיבה והיכולת לצמצם אותה, שתיהן גורמי מפתח ליצירתיות". מחקר נוירולוגי שבו השתתף גילה כי לאנשים יצירתיים יש קשרים חזקים יותר בין האזור במוח שאחראי על כושר הריכוז ובין האזור במוח שאחראי על דמיון. "התהליך היצירתי כולו – לא רגע ההארה עצמו – כרוך במצבי אופוריה והשראה, לצד ריכוז רציונלי ורגוע".
מה שמאפיין אנשים יצירתיים מאוד הוא יכולת לשלב ולהתאים מצבים מנטליים וקוגניטיביים מנוגדים לשלב שבו הם נמצאים בתהליך היצירה. למשל שילוב של ריכוז גבוה עם חולמנות או מרדנות לצד כבוד למסורת. כמידת העושר הפנימי שאליה אדם מגיע, כך היא מידת המורכבות של יצירתו.
עד כמה אתם פתוחים לרגשות שלכם?
גורם נוסף שנמצא קשור ליצירתיות הוא מידת החיבור הרגשי. מחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה מצא כי אנשים שחווים רגשות קיצוניים לעתים תכופות מגלים יצירתיות גבוהה יותר. מחקר נוסף שערך קאופמן בעצמו הביא למסקנה כי הפתיחות לרגשות ניבאה את מידת היצירתיות טוב יותר מרמת ה-I.Q.
והתמונה אפילו יותר מורכבת. "ניגוד רגשי" הוא מונח שהגתה כריסטינה פונג מאוניברסיטת קרנגי מלון, כאשר חקרה וגילתה כי בסיטואציות מסוימות אנו חווים במקביל רגשות שונים ומנוגדים. אחת הסיטואציות הזו היא למשל כניסה למקום עבודה חדש, שבו טבעי לחוש התרגשות, שמחה, מתח, אופטימיות וחרדה חברתית (קלה) – במקביל. השהייה בסיטואציה בלתי שגרתית גורמת למצב רגשי בלתי שגרתי, מה שמעלה את הרגישות לקשרים בלתי שגרתיים בין דברים. זהו גירוי מנטלי שמעלה את מידת היצירתיות.
כולנו שואפים להגביר את היצירתיות, בין אם אנחנו אמנים ובין אם אנו זקוקים לפתרונות עבור אתגרים בעבודה או בחיי היומיום. שילוב של כלל מסקנות המחקרים מצייר תמונה מורכבת למדי של התהליך היצירתי שמתחולל בתוכנו. ואלו הן חדשות טובות – משום שבני האדם מכילים טווח שלם של רגשות וחווים אותן בעוצמות משתנות. ומסתבר שהשילוב הטבעי הזה משפיע על מידת היצירתיות שלנו.
כל שנותר לנו הוא לנסות וללמוד כיצד לתמרן ולשלוט במגוון הרגשות ובעוצמתם כדי למנף את התהליך היצירתי. כדי לעשות זאת, מבט פנימה ומודעות רגשית גבוהה הם השלב הראשון.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
הפרק החסר: מה שאנחנו לא יודעים על לידתו של גאון
5 פעולות פשוטות שאתם יכולים לעשות כדי להגביר את היצירתיות
שגרה בלתי שגרתית - ההרגלים היומיים של מפורסמים יצירתיים ומעוררי השראה
עוד מרדיו מהות החיים:
