כיצד הים מחבר בין אנשים – סיפור אמתי על מקריות מדהימה שחוצה יבשות ואוקיינוסים

פרק מתוך הספר מפגשים במורד הרוח של ד"ר עמוס רביב

| 6 אוקטובר, 2015

בחודש יולי 2015 יצא לאור הספר מפגשים במורד הרוח מאת ד"ר עמוס רביב, יועץ אסטרטגיה וימאי מנוסה. הספר מתאר את מסעותיו של רביב מסביב לעולם בסירה, את מפגשיו עם דמויות ססגוניות ותרבויות מיוחדות, ואת התובנות לחיים שספג בשבעת הימים. הספר כתוב בצורה קלילה וקולחת, אשר משקפת את התמצית של חיים על סירת מפרש – לזרום עם הרוח והמים ולתת להם לקחת אותנו למקומות מרתקים. בכל פרק תמצאו סיפור מרתק, מפגש או אירוע, שבסופו רביב משתף את השיעור שלקח לחיים. אחד הסיפורים המרתקים והמפליאים שנמצאים בספר הוא המכתב בבקבוק והקסם בדברים הפשוטים. הרי הוא לפניכם.

כשהייתי ילד קטן והורינו עבדו קשה מבוקר עד ערב, אחי דובי, המבוגר ממני בשבע שנים, פרש עלי את חסותו ודאג והשתדל (לא תמיד בהצלחה…) שאלך לבית הספר ולא אל חוף הים. לא אשכח לו לעולם את הפעם הראשונה שלקח אותי לבריכת גורדון בתל־אביב, הוביל אותי אל המקפצה הגבוהה ואמר לי, "קפוץ!" ואני אכן קפצתי מגובה של עשרה מטרים, ואז הרגשתי מהו חופש אמיתי ואת ההתחברות למים בקפיצת ראש שהעניקה לי ביטחון וחוסר פחד מן המים.

עשרות שנים לאחר מכן דובי התרגש מאוד לשמוע שאני יוצא למסע סובב עולם. כאשר הגיע רגע השחרור של חבלי הספינה, מסר לי בקבוק חתום בשעווה ואמר לי שכתב מכתב בבקבוק. ייתכן, אמר, שהוא יימצא בעוד כמה דורות ואז כנראה התקשורת תהיה אחרת, לא במיילים ולא באינטרנט ולא בטלפונים, ולכן לא הוסיף במכתב שום אמצעי לתקשורת ישירה ורשם רק את שמות בני המשפחה. מי שימצא, אם בכלל, את הבקבוק, יצטרך לחפש בשושלת הדורות.
שאלתי אותו מה כתב במכתב והוא דקלם את תוכנו באוזנַי (הוא מובא כאן בעברית, אף שנכתב באנגלית):

בקבוק זה נשלח למי האוקיינוס האטלנטי בחודש נובמבר שנת 2013 על ידי עמוס רביב (רבינוביץ) ואשתו ענת רביב (גוֹרָליק) שמטיילים ברחבי העולם בספינת הקטמרן שלהם 'האי של עמוסי' (Amosea Island). אם תמצאו את הבקבוק הזה אנא צרו קשר עם אחד מהשמות הבאים, שלהם אנו שולחים את אהבתנו:

גל, בתו של עמוס, או הנכדה אור, או ברק רינגל, בעלה של גל, או בנו של עמוס רביב, דור, או הבת של עמוס, טל רביב. כולם חיים בישראל. אחיו של עמוס, דב רביב, אשתו – אילנה רביב, בתם ענת־רות רביב ורד, או בנותיה מאיה או שני ורד. את בנו של דב רביב, בועז רביב, ניתן למצוא בניו־יורק ואת בנו השני יצחק (איציק) רביב (רבינוביץ), בישראל או בארצות־הברית. בבקשה תודיעו למישהו מהשמות הנ"ל שמצאתם את ההודעה הזאת בבקבוק. אנו מאחלים לכם ולכל האנשים על־פני כדור הארץ או מהחלל לחיות בשלום ובהרמוניה.

הבקבוק של דובי ליווה אותי במהלך כל ההפלגה בים התיכון. חיכיתי למקום המתאים להיפרד ממנו, ולעתים תהיתי מה יקרה כאשר אזרוק אותו למים. האם יצוף או יטבע? האם יגיע לידיו של מישהו, ואם כן, האם אותו מישהו באמת יפתח את הבקבוק ויקרא את המכתב? ואולי אצות־הים יסתירו אותו מעין אדם ורק בעוד אלפי שנים מישהו ימצא אותו וינסה ליצור קשר דרך ניני הנינים? כך עברו להם אלפי מיילים והבקבוק עדיין היה איתי, עוד מעט נגיע לאוקיינוס האטלנטי, ומדי פעם חשתי כאילו הוא מסתכל עלי בציפייה דרוכה ואני מחזיר אליו מבט, בכל פעם מחדש, "חכה, לא פה. עוד מעט."

מפת הזרמים של האוקיינוס האטלנטי. האם הרוח והמים יביאו את המסר למישהו? Wikimedia.

כשעזבנו את מפרץ מינדלו באי סאו ויסנטה (מאיי כף ורדֶה), הרוח המזרחית נשבה במלוא עוצמתה. חיכיתי עוד כמה ימים עד שהיינו ממש בלב האוקיינוס האטלנטי, ואז ערכנו את טקס זריקת הבקבוק למים וצילמנו את המעמד. נפרדתי ממנו לשלום ועד מהרה נשתכח ממני הקשר העמוק שנוצר ביני לבינו, בבחינת לך לדרכך ואני אפליג לדרכי.

ענתי ואני חצינו את האוקיינוס האטלנטי, את הים הקאריבי ואת הפסיפיק, וכעבור כמה חודשים הגענו לחופשת מולדת בישראל.

חודשיים לאחר מכן, בעודנו בישראל, צלצל אלי דובי והודיע לי שאילנה אשתו קיבלה מייל מיוחד. הוא חיכה שאשאל במה מדובר, ואז סיפר שאת המייל כתבה אישה. היא מצאה את הבקבוק עם המכתב, ובחיפוש באינטרנט אחר קשר אל השמות שהוזכרו במכתב מצאה את האתר של אילנה רביב הציירת ושאלה אותה אם היא מכירה את שמות האנשים ששלחו את הבקבוק. במייל, כך התברר, לא היה שום רמז מאיזו מדינה הוא נשלח. ניסיתי להתחקות אחר כיווני הרוח וכיווני הזרמים באותה תקופה של השנה, והגעתי למסקנה שהבקבוק צריך היה להגיע לאזור ארצות־הברית, אך רק לאחר שבוע שלם שהשקעתי באיתור המוצאים גיליתי את שמות המשפחה של זוג מאיי בהאמה, פיונה וניק מייליס. שלחתי להם מייל בבקשה לדעת האם אכן הם אלה שמצאו את הבקבוק, וביקשתי שישלחו אלי במייל חוזר צילום של המכתב המקורי שמצאו בבקבוק. כעבור זמן קצר הגיע צילום המכתב ועמו המייל הבא מבני הזוג:

6 בנובמבר 2014

ד"ר עמוס רביב,

היה נפלא לקבל הוכחה שאכן אתה הוא ששלח את הבקבוק, ולדעת שמציאת הבקבוק הביאה לקשר בינינו משני עברי האוקיינוס. בעלי מצא את הבקבוק החום ביום הנישואין החמישי שלנו, ב־5 בנובמבר 2014. יצאנו לחופשה כדי להירגע ממרוץ החיים. הוריו של בעלי, בני תשעים פלוס, גם הם היו עמנו. כשהלכנו שלובים יד ביד לאורך החוף ראינו לפתע את החלק התחתון של הבקבוק מציץ מתוך החול. הבאנו אותו הביתה כדי לשתף את המשפחה בחוויה של פתיחת הבקבוק. לא ידענו איזה אוצר הוא מסמל עבורנו. הופתענו לקבל ברכה חמה מארץ הקודש בתוך בקבוק שחצה לבדו את האוקיינוס. זו זכות גדולה וברכה נפלאה. כל המשפחה התרגשה.

אנחנו חיים בעיר קלרנס שבלונג איילנד, איי בהאמה. בעלי הוא דייג, ואני עוסקת בייצור לוחות שנה לשוק התיירות המקומית. אני "הציירת" של לוחות השנה. נשמח אם תספר לנו אילו הרפתקאות נפלאות היו לך עם הספינה Amosea 🙂

באהבה,

ניק ופיונה מיילס

הבטתי בצילום המכתב המקומט שהוצא מתוך הבקבוק ואמרתי לו בלי קול, "ברוך בואך לישראל. לא ציפיתי שניפגש כל כך מהר. שחית ממש יפה ותודה על כך שריגשת כל כך זוג ביום נישואיו. הרבה תודה לך והרבה תודה לאחי דובי, שיזם את הרעיון."

המכתב המקורי, המקומט, שהיה בתוך הבקבוק שנמצא בצד השני של האוקיינוס ונשלח אלינו על ידי ניק ופיונה מאיי בהאמה שליד ארצות־הברית.

ועכשיו הקשיבו היטב: עם כל הקִדמה הטכנולוגית המודרנית, והמיילים, והאינטרנט, וצלחות הלוויין, והסקייפ, והוואצאפ, והמסרונים, והטלפונים החכמים, והאינסטגרם, והוובינרים, וה"שמבינרים", ומשקפי הגוגל ומפות הגוגל, והמחשבים והאייפדים והאייפודים, והטבלטים, וחדרי הפגישות הבינלאומיות עם כל המסכים, ותוכנות שיתוף, ועננים, ומי יודע מה עוד ימציאו מחר ומחרתיים כיד הדמיון הפורה ובדיוני יותר מסרטי המדע הבדיוניים ביותר שאנו מכירים – עם כל אלה ולמרות כל אלה, הדברים שעדיין מרגשים אנשים יותר מכול הם הדברים הפשוטים והאנושיים של פעם: מכתב בדואר, מכתב בבקבוק, מילה חמה, ליטוף חיבוק, והקסם של הפיזיקה של העולם.

זכרו זאת בפעם הבאה שתרצו לרגש מישהו באמת.

ד"ר עמוס רביב התארח ברדיו מהות החיים – להאזנה לתכנית.