החל מסירים של ביצים מקושקשות ועד שריפת מיצב בדמות איש שלג ענק – לתרבויות שונות ברחבי העולם יש דרכים ייחודיות לחגוג את האביב. מהם הסמלים שחוזרים על עצמם ומהם המנהגים השונים שמביאים אותם לידי ביטוי?
בטבע, כל עונה מביאה עימה שינויים שמשפיעים על האווירה ועל הפרטים שחיים בה. שינויים שמניעים אותם להתנהגות שונה ולהלך רוח אחר. כמו בעלי החיים כך גם אנחנו. מונעים באופן מודע ולא מודע מהשינויים הסובבים אותנו. כל עונה היא גם מצב תודעה: היא מעוררת רגשות קולקטיביים ומייצרת אווירה ייחודית. והאביב, כמה מילים נכתבו על האביב.
כל טיפת מים שירדה במהלך החורף דוחפת איזה נבט קטן כלפי מעלה מתוך הקרקע, מנקדת בירוק עוד פיסת אדמה. זה אלפי שנות ציביליזציה שהאביב מביא עימו בשורה של התחדשות ופריחה, מזכיר לבני האדם ברחבי העולם שמה שנבל עתיד לצמוח שוב; מה שעצר יחזור לנוע.
מעבר לתמה האוניברסלית הזו, מסע בין קצוות תבל מגלה מאפיינים נוספים של העונה הרומנטית. כיצד תרבויות שונות חוגגות את ההתחדשות והפריחה, ומהן המשמעויות השונות שניתנות לאחרונות?
1. מחזוריות וגלגולים
המחזוריות היא אומנם מאפיין של כל עונות השנה, אך החלק המעודד שלה מתרחש באביב. עלים שהתייבשו ונשרו לפתע מבצבצים שוב על גבי הענפים ושלל פרחים צבעוניים מעטרים את השדות, היערות ואפילו המדבריות. לא בכדי הפך האביב לשם נרדף למושג 'התחדשות'. הוא מסמל את התקומה של מה שנפל, את ההתעוררות של הטבע ושל נפש האדם.
עבור הבודהיסטים, מחזוריות מהווה חלק נכבד ממהות החיים. הם מזהים אותה בסביבה ואף במהלך חיי האדם. גלגול נשמות הוא אולי הביטוי הכי משמעותי עבורם בהקשר הזה. הם מאמינים כי כשם שהטבע מת ונולד מחדש, כך גם האדם. כל שנה, לרוב במהלך חודש מאי, חוגגים הבודהיסטים את יום הבודהה, Vesak בעגה המקומית. מדובר בפסטיבל החשוב ביותר עבורם, אשר מנציח את לידתו, הארתו ופטירתו של גאוטמה בודהה. ה-Vesak הוא תזכורת לכך שרק הארה תשחרר את נפש האדם מהמחזוריות הארצית ותזכה אותה בנירוונה (שלוות עולמים אמיתית). לפי כתבה של ה-BBC, "החוגגים ירבו במעשים טובים, ישתתפו במזמורים ובתרגולי מדיטציה, יהרהרו בכתבים הבודהיסטיים, יביאו מנחות למקדש ויחלקו אוכל עם אנשים אחרים".
בשונה מהבודהיסטים, הדת הנוצרית אינה ידועה כתומכת רשמית ברעיון של 'גלגול נשמות'. עם זאת, היא חוגגת אירוע שיש בו נקודות השקה עם תיאוריית הגלגולים. בכל אביב חוגגים הנוצרים את חג הפסחא הידוע (Easter) שחלק גדול ממהותו הוא תחייתו של ישו מהמתים. האם זה מקרי שהיום שבו ישו קם לתחייה מצוין בעונה שבה כל הפקעות שקמלו שבות לפרוח? בכתבה של ערוץ History מתארים כי חבצלות לבנות הן אחד מסמלי חג הפסחא כיוון ש"צמיחתן מפקעות רדומות באדמה לפרחים מסמלות את הלידה מחדש, התקווה לתחייתו ואת טוהרו של ישו".
חבצלות של פסחא – סמל לצמיחה מחודשת. צילום: takakophoto / Shutterstock
2. חגיגות של פוריות
אייקון מוכר יותר מחבצלות החג הנוצרי האביבי הוא ארנב הפסחא. באותה כתבה מסבירים כי מקור הסמל הנוצרי המיתולוגי הזה אינו ברור, אך מכוח היותו יונק שכמעט משריץ ולדות הוא ידוע כסמל קדום לפוריות ולחיים חדשים. ובכן, קרקע פורייה נמדדת לפי היכולת שלה לספק חומרי הזנה חיוניים ומים בכמויות נחוצות. אין זה פלא שלאחר גשמי החורף הקרקע נמצאת בשלב הכי פורה שלה, מה שגרם לתרבויות שונות ברחבי העולם לחגוג את פוריות הטבע והאדם בעונה זו.
העמים הקלטים, למשל, נהגו לחגוג בכל אביב ולברך את השדות בשנה פורייה. לפי כתבה אחרת של ה-BBC, חג הבלטן (Beltan) הקלטי נקרא על שמו של האל בל ובו נחגגה גם פוריותם של האלים הקלטים ושל בני האדם. "טקסי בלטן כללו לעיתים קרובות אלמנטים של חיזור: למשל, צעירים וצעירות היו אוספים יחד פרחים ביער ומדליקים מדורות בערב. לעיתים קרובות הטקסים הובילו למציאת בן זוג ולנישואין, בין אם מייד בקיץ הקרוב או מאוחר יותר בסתיו". האש נחשבה על ידי הקלטים כמטהרת ומגבירה פוריות ובשל כך היה נהוג "להעביר בקר בין שתי מדורות כדי להבטיח את פוריות העדר".
הטקס הקלטי, מתברר, התגלגל לצפון-מערב אירופה וקיבל התאמות מקומיות. הגרסה המודרנית (יחסית) שלו נקראת Maypole ונערכת לרוב בגרמניה, שוודיה ואנגליה במהלך חודש מאי. במרכז רחבה ניצב מעין תורן גבוה כשמקצהו משתלשלים סרטים עבים. בדרך כלל משתתפות בו נשים ונערות, כשבקהילות מסוימות הוא מהווה טקס חניכה המציין את המעבר מילדות לנערות. כל אחת, לפי כתבה שפורסמה בעיתון האמריקאי Post-bulletin, אוחזת בסרט אחד ותוך צעדי ריקוד שנלמדו מראש הן טווות אותם יחד לכדי צמה. "המשתתפות אינן סתם רוקדות מסביב לעמוד, הן טווות דוגמאות מסובכות כשלכל שתי וערב ישנה משמעות סמלית. ישנן משתתפות שצועדות בכיוונים מנוגדים. הצמה ההדוקה שנוצרת מסמלת את הקהילה".
3. באנו חושך לגרש – גרסת אביב
מעט דרומה משם, בשווייץ, נחגג מאפיין אחר של האביב. מדי שנה, בדרך כלל בציריך, מתקיים מצעד ענק שנקרא Böögg ובו אלפי משתתפים צועדים או רכובים על סוסים אלפי כשהם לבושים בתלבושות מסורתיות. לאחר חודשים ארוכים של שלג עד הברכיים ואף אדום מרוב קור – השוויצרים מברכים על עליית הטמפרטורה והתארכות שעות האור. שיא המצעד הוא בטקס שבו מעלים באש מיצב אומנותי בדמות איש שלג בגובה של כ-3.5 מטרים. המדורה הגדולה מסמלת עבורם את המעבר מחורף לאביב, אבל במובן הרחב יותר – את המעבר מחושך לאור.
גם בהודו נוהגים לחגוג את ניצחון האור על החושך, את ניצחון הטוב על הרע. בפסטיבל הצבעוני שנקרא Holi יוצאים ההמונים אל הרחובות ומפזרים אבקות צבעוניות איש על רעהו. לפי כתבה של Smithsonian, החג מסמל את השתובבות האלים, את הטוב שהם מביאים לבני האדם ואת הרע שבו הם נלחמים. לכל צבע יש משמעות סמלית אחרת עבור המקומיים. כך למשל, כחול מסמל רוחניות כיוון שפניו של האל קרישנה כחולות, ירוק הוא צבע הטבע והאושר, צהוב, מסמל את האל וישנו שארג את קרני השמש לבגד לגופו, ועוד. כולם יחד מהווים חגיגה שמחה ואביבית.
גם בגרסה היהודית נחגג באביב ניצחון הטוב על הרע, או במונחים שלנו: היציאה מעבדות לחירות. בצורתה המקורית מספרת ההגדה על שחרור עם ישראל מעבדות תחת המצרים. בטקסים המודרניים נוהגים לציין גם פרספקטיבה אישית ומנטלית של הסיפור ולהזכיר לכל החוגגים את היכולת שלהם לצאת מעבדות מחשבתית לחירות. לנקות את תודעתם ממחשבות רעות ולתת לטובות לתפוס מקום רחב יותר.
העמוד של חודש מאי, אחת הדרכים לחגוג פוריות באנגליה. צילום: Oscar Johns / Shutterstock
4. ניקיון פסח בגרסה התאילנדית
מי שלא ראה ניקיון פסח הלכתי כמו לא ראה ניקיון בחייו. אומנם, במובן הישיר מדובר בניקיון הבית מחמץ לקראת שבוע של אוכל כשר לפסח, אך במובן הרוחני זהו גם סמל להתנקות רגשית ומנטלית. ואכן, ניקיון הוא מאפיין אביבי נוסף שחוזר על עצמו במנהגים מסורתיים ברחבי העולם. אם בגרסה הביתית היהודים מטאטאים, מאבקים ורוחצים את הרצפות – התאילנדים מתאימים את הגרסה שלהם לעולם הטבע. כשם שהגשם שוטף את הכול, מנקה אבק ומצחצח את הצמחייה, בתאילנד יוצאים ההמונים אל הרחובות עם בקבוקים ודליי מים ומשפריצים על כל מי שלידם.
Songkran הוא ראש השנה התאילנדית והוא נחגג באפריל לפי לוח השנה הבודהיסטי שאחריו הם עוקבים. לפי כתבה של EuroNews, המסורת המקורית כללה ניקיון אביב (בדומה לחג הפסח) וטקס יציקת מים. הטקס התבצע במקדשים ובמהלכו נמזגו מים ריחניים על תמונותיו של הבודהה. מדובר במנהג סמלי שמשמעותו היא טיהור – שטיפת השנה שעברה וקבלת פני השנה החדשה. בנוסף, נהוג כי "צעירים נותנים כבוד לזקנים על ידי שפיכת מים ריחניים על ידיהם ורגליהם ובתמורה הם מקבלים מהם ברכות, זרים פרחוניים ומנחות להעניק לנזירים ולמקדשים". עם זאת, הצעירים המודרניים נהנים מפרשנות חדשה למסורת וחוגגים במסיבות רטובות עד אור הבוקר.
5. הקהילה מתאספת מחדש
נוכח אופיים הקר והסגרירי, חודשי החורף הם זמן של התכנסות. אנשים נשארים יותר בתוך הבתים, חלק מהמקומות הציבוריים סגורים, היום מסתיים מוקדם יותר וכאילו מכורח הטמפרטורות הנמוכות הכול מתרחש לאט יותר. האביב מביא עימו בשורה של יציאה החוצה. העולם הופך שוב למקום שקצת יותר קל להתנהל בו. ילדים חוזרים להתרוצץ בשבילים ובכיכרות והתנאים ככלל מזמינים יותר שהייה בחיק הטבע.
פריחת עצי הדובדבן היפניים (סאקורה) היא אולי אחת הפריחות המתועדות בעולם. בכל אביב חוגגים היפנים את חג ה- Hanamiבפיקניקים המוניים בפארקים ועל גדות נהר, תחת רעמות פרחים ורודות. לפי LiveJapan החג המדובר מוציא משפחות, חברים ואף תיירים להתאחד ביראה ובהערכה עמוקה ליופי החולף. הוא מקדם את החיבור מחדש לקהילה ולמפגשים חברתיים. הוא מעודד הרהור ומחשבה על ארעיותם של הדברים והודיה על מה שיש.
גם בבוסניה והרצגובינה שבחבל הבלקן נחגגת היציאה החוצה וההתקרבות מחדש של הקהילה, אבל בסגנון כפרי יותר. לפי Bridge Way Academy התושבים מקדמים בברכה את היום הראשון של האביב "בארוחה קהילתית ענקית של ביצים מקושקשות על גדות נהר בוסנה". מדובר בהפנינג סירי ענק של ביצים מקושקשות, מוזיקה ושתייה. "למה ביצים? בטח ניחשתם נכון – ביצים מסמלות את לידתם של חיים חדשים, נושא נפוץ בקרב חגיגות אביב רבות".
תמונת כותרת: bhupesh pal / Unsplash
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
כיצד בונים רוטינה יומית מוצלחת? 8 מנהגים משלל תרבויות להשראה
של נעליך מעל הרגליך – מדוע חליצת נעליים היא כה סמלית עבור תרבויות רבות?
אבד בתרגום? מדוע כדאי להכיר את הניואנסים הלשוניים של תרבויות שונות
עוד מרדיו מהות החיים:
