מתחת לתחושת התאהבות מסתתר מפעל כימי בין-חושי שמווסת את בחירותינו ללא ידיעתנו
הנה שאלה שמעסיקה את המין האנושי משחר ההיסטוריה: מה גורם למשיכה מינית בין אנשים? בתרבות המערבית המודרנית נקשרה המשיכה המינית באהבה, וזו משויכת לעניינים שבלב. הלב אף הפך לסמל המסחרי שלה. אולם מסתבר שהאחראי העיקרי למשיכה ולאהבה הוא המוח, כשהלב משחק תפקיד משני. מחקרים מדעיים גילו כי משיכה נובעת ממערכת רבת מנגנונים בגוף האדם, הפועלים יחד כדי לענות על השאלה: בן הזוג הפוטנציאלי רצוי או לא רצוי?
לעומת היסטוריה שלמה של יצירה תרבותית אשר ניסתה לבטא את ההתאהבות במילים ללא הצלחה חד-משמעית, על פי סרטון מבית TEDEd הפעילות הכימית בגוף דווקא עושה זאת בהחלטיות ובחלקיקי שניות. ברגע שאנו פוגשים מושא משיכה נדרכים כל חמשת החושים ומתחילים באיסוף מידע על האובייקט. הנתונים עוברים למערכת העצבים אשר מבצעת חישובים כדי לקבוע את מידת משיכתו של האדם שמולכם ומייצרת תגובה כימית – בין היתר בהתאם לגנטיקה שלנו – שמאותתת האם המועמד או המועמדת יתאימו להמשיך את השושלת שלנו.
באופן אירוני, אנו משתמשים בהשאלה במושג "כימיה" כדי לתאר חיבור טוב בין אנשים, מבלי שאנו מתכוונים בדיוק לעומק מעורבותה ותפקידה הממשי בתהליך ההתאהבות. ואולם, זוהי האינטראקציה בין חומרים, הן הפנימית בגופנו והן עם חומרים של האדם שמולנו, שמטה את הכף לקבלת החלטה לגבי בן או בת זוג. המידע העולה מהמחקרים בנושא מרתק כשלעצמו, אך נגזרות ממנו שאלות מרתקות לא פחות, כמו למשל עניינים של אהבה ממבט ראשון, בחירות אומללות של בני זוג, משיכה לטיפוסים מסוימים ועוד.
הפכים נמשכים, אבל לא מהסיבות שאנו חושבים עליהן
ואם כבר מדברים על אהבה ממבט ראשון, על פי המדע העיניים אכן משחקות תפקיד מרכזי בתהליך. אנו רוצים לחשוב על עצמנו כאנשים שיכולים לראות מבעד למראה החיצוני ולהתאהב בפנימיותו של האדם, אבל אלה דברים שמגיעים בהמשך. חוש הראייה עובד בסקאלות אחרות של מהירות, ולמעשה אפשר לומר במהירות האור. מרגע שהעין נחה על הגבר או על האישה שמולנו, היא מזרימה למוח מידע אבולוציוני על ה'מטרה'. על פי הסרטון, למרות שאידיאל היופי יכול להשתנות בין תרבויות ותקופות, "סימנים של נעורים, פוריות ובריאות טובה – כמו שיער ארוך ושופע או עור חלק ונטול צלקות – כמעט תמיד נמצאים בדרישה כיוון שהם מקושרים לכושר רבייה". לאחר שהעיניים אישרו את הפרויקט, נוצר בגוף דחף כמעט בלתי נשלט להתקרב ולאפשר לחושים הנוספים להמשיך בפעולות איסוף מידע.
עתה זהו תורו של האף לרחרח קצת. כשבן זוג פוטנציאלי נמצא בסביבה, הבליטה המוזרה שבקצה הפנים הופכת לצינור להעברת מידע כימי בדמותם של פרומונים. האותות המולקולריים הללו "לא רק מעבירים מידע פיזי או גנטי על המקור שלהם, אלא גם מסוגלים להפעיל תגובה פיזיולוגית או התנהגותית בקרב הנמען". כך למשל, מדענים גילו באמצעות בדיקות רמות הטסטוסטרון בריר כי גברים מגלים עוררות מינית גבוהה יותר כלפי נשים שנמצאות בעת הביוץ, לעומת נשים בשלבים אחרים במחזור הרבייה. על פי הסרטון, בוסט טסטוסטרון כזה "עשוי למשוך גבר לאישה שאולי לא היה מבחין בה אחרת". ייתכן שזה מסביר את התנודות ברגשות של גבר מסוים כלפי אישה מסוימת, או את זמניותו ונדיפותו של קליק רומנטי.
גם בכיוון השני לאף יש רגישות מיוחדת. האף הנשי מסוגל לקלוט את המולקולות של קבוצת גנים הקשורה למערכת החיסון של גברים הנקראת MHC. הגנים הללו קיימים ברוב בעלי החיים החולייתנים ומסייעים ללחום במחלות. מחקר גילה כי נשים נוטות להעדיף גברים בעלי מולקולות MHC שונות משלהן, על פי הסברה כדי להעשיר את הגיוון של מערכת ההגנה בקרב הצאצאים ובכך להעניק להם סיכויי הישרדות משופרים. כאן פועל הכלל לפיו הפכים נמשכים, רק שמדובר ברמה המולקולרית.
החוש הבא שמשפיע על התאהבות הוא חוש השמיעה. "גברים מעדיפים נשים עם קול גבוה […] שנמצא בקורלציה עם גוף קטן יותר, בזמן שנשים מעדיפות קולות נמוכים […] שמצביעים על גוף גדול יותר". הרביעי בתור הוא חוש המישוש. מסתבר שלמגע גופני יכולת לקבוע את המסגרת המחשבתית שאנו מפתחים בעקבותיו. ניסוי אחד הראה, למשל, כיצד דעתם של בני האדם נקבעת על פי טמפרטורה. נבדקים שניתנה להם כוס קפה חם נטו לדרג דמות מסוימת כחביבה ואוהבת, לעומת נבדקים שקיבלו אייס-קפה ונטו לתאר אותה כמרוחקת רגשית.
עצור! אירוע אבולוציוני לפניך
ולבסוף, חוש הטעם שמגיע בשיאו של תהליך ההתקרבות, הן במובן הפיזי והן במובן הרגשי. אגב, למרות שחלק מהתהליכים מתרחשים במקביל, קיים איזשהו סדר כרונולוגי של התקרבות על פי יכולת החושים לספק מידע. לכן העיניים בדרך כלל יתחילו את התהליך, אחריהן יגיעו חוש הריח והשמיעה, ולבסוף חוש המישוש וחוש הטעם. זה האחרון בא לידי ביטוי בנשיקה, ובפרט הנשיקה הראשונה. צר לנו לפרום מעט את התדמית הרומנטית אפופת ההילה של האירוע, אבל על פי הסרטון מדובר באירוע "החלפה עשירה ומורכבת של רמזים תחושתיים וכימיים, כמו ריח הנשימה של האדם וטעם פיו". הנשיקה היא כמו השלב האחרון בקבלה לעבודה. לאחר שהתקבלו קורות החיים, עברתם מבחן אישיות ואולי אף משימה מקצועית, הגיע הזמן לריאיון אישי. אם זה לא הולך, כל התהליך מתבטל. כך גם בנשיקה: "הרגע הקסום הזה הוא כל כך קריטי, שרוב הגברים והנשים דיווחו שאיבדו את משיכתם למישהו לאחר נשיקה ראשונה גרועה".
לעומת זאת, אם צלחנו את מבחן ההתאהבות האחרון של חוש הטעם, בגוף מתרחש תהליך אחר. "מרגע שהמשיכה אושרה, מערכת הדם מוצפת בנוראדרנלין, שמפעיל את מערכת ה'הילחם או ברח' שלכם; הלב פועם מהר יותר, האישונים מתרחבים והגוף משחרר סוכר כדי לספק אנרגיה נוספת". כמו כן, בהתאהבות אנו מרוכזים יותר, ונוצרת "ראיית צינור, שחוסמת הסחות דעת פריפריאליות". התגובה הזו נועדה לחדד אותנו לקראת אירוע שהוא הישרדותי במהותו, ולכן היא דומה לתגובת הגוף לסכנה. זהו פשוט סימן שלמתרחש יש השלכות על ההמשכיות הגנטית שלנו.
אם זה מוציא קצת את הרוח מהמפרשים, בסרטון מוצגת דווקא נקודת מבט הפוכה – קריאה להתפעלות מהאופן שבו הגוף מתפקד בסינרגיה מערכתית בזמן התאהבות. אלא שכתוצאה מהתהליך הכימי עצמו כמעט שאין לנו סיכוי לגלות מודעות עצמית שכזו בזמן אמת. הרי כל התגובה הכימית נועדה לרתק אותנו למה שקורה מול עינינו, ולא למטה-קוגניציה ביולוגית על עצמנו. אולי משום שאנחנו לא מודעים לשרשרת הפעולות הללו בזמן התרחשותן דבקו בהתאהבות כינויים כמו כימיה, אינטואיציה, או תחושת בטן. חלקם, כאמור, משקפים נאמנה את מהותן, אבל מה שלא יהיה, לגוף יש מנגנוני מחקר שנועדו לאותת לנו לגבי בני זוג פוטנציאליים. אז כשאומרים לכם ללכת אחרי הלב שלכם, קחו בחשבון שבראש ובראשונה אתם הולכים דווקא אחרי המוח. על איזה עוד חלק בגוף אתם סומכים יותר ממנו?
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
לשמור אותם קרוב, לטווח הרחוק – מה אפשר ללמוד מאלפי שנים מצטברות של מערכות יחסים?
ההיסטוריה של הנשיקה – מדוע בני האדם פיתחו את המנהג הזה?
עושה זאת כמו אף אחד אחר – המידע המפתיע שחוש הריח מגלה לנו בלי שנשים לב
עוד מרדיו מהות החיים:
