לרגל ראש השנה – דרכים מקוריות להתבונן בשנה החדשה
לעונת הסתיו יש סמלים ומשמעויות רבות. אולי הבולטת שבהם היא ההתחדשות – לאחר קיץ לוהט ויבש, הטבע מתחיל מחזור חדש של צמיחה והתפתחות. למעשה, אחת הסיבות לקביעת ראש השנה בלוח העברי בתקופה זו היא כדי לסמל התחדשות וצמיחה, ולאפשר לדרך הטבע לחלחל גם לחיים הרוחניים והמעשיים שלנו.
אם נעשה זום-אאוט לרגע, נראה כי בראש השנה אנחנו יוצאים למעשה למסע מסביב לשמש. בניגוד למסעות עם התחלה וסוף מוגדרים, השונים זה מזה, לטיול של כדור הארץ בחלל יש מאפיין ייחודי – זהו טיול מעגלי. המשמעות היא שמדי שנה יש לנו הזדמנות להתחיל מחדש את המסע, נקיים ממשקעי העבר ומצוידים באנרגיה רעננה. הטקסיות שנוצרה בתקופה הזו באה לחדד ולהעלות למודעות את ההזדמנות לעלות על גל ההתחדשות של הטבע.
מחזוריות, התחדשות וצמיחה הם מושגים שכרוכים זה בזה, וכולם נוטלים חלק ובאים לידי ביטוי בתהליכים שונים ביקום. חלקם ברורים ומוכרים, אחרים חבויים במיני תופעות וסיפורים. הנה שלוש נקודות תצפית פחות שגרתיות להתבונן מהן לעבר השנה החדשה – בכל אחת שוכן היבט שונה של התחדשות, וביחד הן יכולות להרכיב עבור כל אדם את התמונה הפנורמית של השנה החדשה שהוא שואף לעצב לעצמו.
1. מדיטציה וכיצד להתחיל מחדש בכל רגע
כל שאיפת אוויר שאנו לוקחים היא חלק ממנגנון מחזורי שקיים בגוף שלנו, כל כך טבעי שברוב הזמן אנו מתייחסים אליו כבדרך אגב – זהו השילוב בין מחזור הדם ומערכת הנשימה. למרות ששני המחזורים הללו עובדים מאחורי הקלעים, הם משמרי חיים וחשיבותם לאיכות החיים היא קריטית. מסורות מדיטציה שונות מכירות בחשיבותם של מחזורי הדם והנשימה וחלקן מנסות לסגל ולתרגל מודעות לנשימה (וכפועל יוצא גם לדופק).
את הקשר של המדיטציה בכלל, ושל הנשימה בפרט, להתחדשות ולצמיחה מציגה בצורה נפלאה פרופסור קארן קיסל, מומחית לפסיכותרפיה בשילוב פסיכולוגיה בודהיסטית מאוניברסיטת נארופה בקולורדו. במאמר ב- Psychology Today היא מספרת על התנסותה האישית במדיטציה וכיצד התרגול סייע לה לפתח יכולת התחדשות בכל רגע ובכל סיטואציה. בשנות ה-70, כשהחלה את דרכה בעולם המדיטציה, נהגה לתרגל מודעות לנשימות, פרקטיקה מוכרת ונפוצה בתחום – בכל פעם היה עליה להתמקד בנשיפה ולתת לתשומת הלב להתפוגג יחד עם האוויר שנפלט מהריאות אל החלל. כשהסחות דעת היו מתגנבות, הסביר לה המדריך לתייג אותן כ"מחשבות" ולחזור במתינות להתמקדות בנשימה.
מחזורי הנשימה מאפשרים להתחיל מחדש בכל שאיפה.
עד כאן מדובר בתרגול פשוט, שגרתי ומוכר – אבל לא קל לביצוע. "לפעמים פשוט לחזור לטכניקת הנשימות זה לא מספיק", היא מסבירה. "כמו שמדריך המדיטציה שלי אמר לי חצי בצחוק – אם את מוציאה מחשבות ומתייגת את הנשימות, תעשי רענון ותתחילי מחדש". כלומר, כשהחזרה להתמקדות בנשימות כבר לא אפקטיבית, צריך לעצור את התרגול לגמרי – "להביט בחדר, להיות מודעת למקום שבו את נמצאת" – ולהתחיל מחדש את התהליך המנטלי.
הטריק הקטן של המרצה פתח בפניה של פרופסור קיסל צוהר לדרך חיים. "העומק שמצאתי בגישה הזו הוא שאנו יכולים להכיר בכל רגע כהתחלה חדשה", היא אומרת. רובנו חושבים ונוהגים מתוך קשר לעבר, כך שאירועים שחלפו משפיעים ומעצבים את ההווה והעתיד. "במובן מסוים זה נכון, כולנו חיים עם ההשלכות של בחירות ופעולות מהעבר שלנו". לדבריה, תרגול המדיטציה לימד אותה לנסות לבחור אילו השלכות לשמור ואילו לנסות להניח בעבר, "[אבל] הרגע הבא תמיד פתוח לגמרי… במקום להיסחף עם המומנטום של ההרגל, אנו יכולים להכיר בחופש שזמין עבורנו בכל רגע".
עיקרון הנשימה נכון גם לראש השנה, רק בקנה מידה רחב יותר. "בכל פעם שאנו נקלעים לאי סדר ושוכחים מה אנו מנסים לעשות, אנו יכולים להתחיל מחדש".
2. ג'ייסון מראז והמהפך ממוזיקאי מצליח למגדל אבוקדו
היוצר שאחראי ללהיט I'm Yours מ-2008 מדגים כיצד פרטים בחיינו שנראים מנותקים זה מזה יכולים, כשמכניסים אותם למסגרת אחת, להביא לתהליך של התחדשות ושינוי. אורח חייו היה כשל אמריקאי ממוצע, ללא דגש מיוחד על בריאות, בלשון המעטה. סגנון החיים של מוזיקאים כולל הרבה פעמים צריכה מופרזת של אלכוהול וסמים קשים – זאת בנוסף לקצב המסחרר של ההופעות, הלחץ לעמוד בציפיות ושאר גורמים שלא עושים חסד עם הגוף והנפש. אין להסיק מכך שאלו היו חייו של מראז, אבל חשוב להתייחס להקשר של התעשייה שבה הוא פועל כדי להבין את משמעות השינוי שביצע.
בשנת 2004 רכש מראז חלקת אדמה בקליפורניה, שבבוא העת תסמל את המהפך בחייו. אבל בתור התחלה החווה הייתה אמורה לשמש כמקום מפלט מאורח החיים הקדחתני כמוזיקאי מצליח בעיר הגדולה. הרמז הראשון להתחדשות שעבר הגיע בהופעה משותפת עם הרולינג סטונס. הדימוי שהיה לחברי הלהקה – רוקרים הוללים – עמד בניגוד מוחלט למה שראו עיניו. בריאיון עמו במגזין Eating Well נכתב כי "הוא ראה שהמוזיקאים, שפעם היו נוהגים לחגוג קשוח, ממש דאגו לעצמם". הרמז השני הגיע מחוג קרוב יותר, כשחבר הלהקה אובחן כחולה סוכרת והרופא המליץ לו על דיאטה צמחונית. "באקט של סולידריות, מראז עשה את הקפיצה והפך גם הוא לצמחוני".
שני האירועים הללו היו עבורו טריגר לשינוי של אורח החיים מקצה לקצה. החווה שרכש הפכה מ"מקום להתבודד בו כשיש לך חיים מטורפים" למטע גידול ירקות ופירות אורגניים, בעיקר אבוקדו. מראז הפך לחקלאי צמחוני שמשתדל לבשל אוכל מהגינה או לקנות מצרכים מחוות שכנות. הוא מבלה יותר זמן בחווה מאשר בקידום המוזיקה ומעיד שחייו הנוכחיים הרבה יותר מאושרים.
כזוכה גראמי שמכר מיליוני עותקים מאלבומיו, הנתיב המצופה ממראז היה למנף את ההצלחה לעוד כסף ועוד הצלחה. אבל הוא בחר להמציא את עצמו מחדש, ולא מבחינה סגנונית כמקובל בתעשיית המוזיקה, אלא מבחינה תפיסתית. אולי הזרע היה טמון שם תמיד, אבל מראז נעזר ברמזים שונים שבהם נתקל כדי לעצור – ולהתחיל אורח חיים חדש. מה שהביא את ההתחדשות והרעננות בסגנון חייו, תרתי משמע, זה היכולת להסתכל מהצד על אירועים בחיים ולבחון האם הם מסמנים מגמה. ראש השנה זו בהחלט הזדמנות טובה להביט על הזמן שחלף ולבחון אם המקרים והמפגשים המשמעותיים שנקרו בדרכנו קשורים זה לזה בקו מחבר שאולי סמוי מן העין – ומסמלים שינוי והתחדשות בתחום מסוים.
3. שריפות יער והתחדשות המערכת האקולוגית
אנו נוטים להתייחס לשריפות ענק בשטחי טבע כאל גורם נזק שמכלה שטחי צמחייה עצומים ומותיר אחריו אדמה חרוכה וקירחת. ואולם, שריפות הן מנגנון שהטבע פיתח לצורך שמירה על רעננות היערות, בריאות העצים והשיחים והתפתחות של צמחים חדשים. שירות היערות של מדינת פלורידה מציג את מעגל השריפה והצמיחה שהאש מציתה, תרתי משמע. "מדענים חקרו יערות ושריפות במטרה לברר מה הסוד של הצלחת הטבע בשמירה על האיזון. הם גילו ששריפות טבעיות הן תוצאה של תנאי 'דלק' מסוימים". בשירות היערות מסבירים, אם כן, כי כל יער צובר לעצמו כמות מסוימת של חומר בעירה – צמחים יבשים – וכשהמערכת האקולוגית מבשילה, האש מכלה את החומר המת ומפנה מקום לצמחים חדשים. "שריפות יער [טבעיות] מיטיבות עם כל המערכת האקולוגית, כיוון שהתדירות והעוצמה שלהן נקבעות על ידי המוכנות של המערכת האקולוגית לבעור".
בעוד ששריפות מעשה ידי אדם הן אכן גורם נזק משמעותי, שריפות טבעיות הן חלק בלתי נפרד ממחזורי הצמיחה והחידוש של היער. עד כדי כך הן חיוניות לבריאות המערכת, שפארקים לאומיים בארה"ב, ביניהם ילוסטון, אימצו מדיניות של אי-כיבוי שריפות טבעיות אלא אם הן מסכנות חיי אדם או אזורים מאוכלסים, או כאשר יש חשש שהן יצאו מכלל שליטה.
"עבור הטבע, שריפה היא סוכן הכרחי של שינוי. אש משנה צורה אחת של אנרגיה לצורה אחרת". תיאור זה הוא המפתח להבנת ההוליסטיות של מערכות אקולוגיות ולאפקט החיובי של האש. כיצד הוא בא לידי ביטוי בפועל? כאמור, כאשר יער "מוכן" לשלב של שריפה, מקור אנרגיה טבעי כמו ברק או קרני השמש מציתים חומר מת. העצים והשיחים היבשים מכילים חומרים מזינים עבור הקרקע והעצים, אלא שליער אין בהם כל תועלת כל עוד הם מוטלים על הקרקע כאבן שאין לה הופכין. האש הופכת את החומר המת לאפר ובכך משנה את הצורה שלו ומסייעת לו לחלחל לקרקע ולשמש את הצמחים (דומה לתהליך הלעיסה והעיכול שלנו). על הדרך האש מדבירה מחלות שמזיקות לצמחים.
היער עובר רענון.
במקביל, יער שגדל יתר על המידה מונע מקרני האור לחדור פנימה ובכך נחסמת התפתחות של צמחים חדשים. האש עושה ליער "תספורת" ויוצרת בכך התחדשות תמידית של הצמחים. "אפר תופס פחות מקום מעצים ועשבים" מסבירים בשירות היערות של פלורידה. והעצים מצדם הסתגלו לאש – יש זנים שזרעיהם נפתחים בטמפרטורה גבוהה מאוד והם רק מחכים לשריפות הטבעיות. בשורה התחתונה – מה שנראה לכאורה כאסון טבע, הוא בעצם מנגנון חיוני להתפתחות היער, לצמיחה מחודשת ולשימור המשכיות החיים שבו. יתרה מזאת, מחקר שנערך באוניברסיטת אורגון מצא כי שריפות עשויות לגרום לקפיצה כלכלית באזורים שבהם הן פורצות, כיוון שדרוש כוח אדם רב כדי להתמודד עמן.
אלו הן בסך הכול שלוש דוגמאות להתבוננות קצת שונה על מחזורי התחלה והתחדשות, והן טובעות בשפע אינסופי של תהליכים דומים. כמו ראש השנה, הן באות לייצג ולהמחיש את ההזדמנויות שטמונות בתקופת הסתיו. מגאן גארבר, כתבת ה- Atlantic, שוטחת את טיעוניה ומסבירה מדוע דווקא הסתיו, מלבד העובדה שבמהלכו חל ראש השנה, הוא זמן של התחדשות ותחילתם של מחזורים. הסתיו נחשב לעונת מעבר, אבל הוא למעשה אות הפתיחה לשלל תוצרי תרבות חדשים – מקולנוע ועד אופנה: "הקיץ נגמר והחיים חוזרים לקצב והשגרה המוכרים. בעוד שהאביב הוא העונה של לידה פיזית מחודשת – הסתיו הוא העונה של לידה תרבותית מחודשת".
וגארבר ממשיכה: "סתיו הוא הזמן הטבעי של השנה לחזק את הבריאות, להיות נבונים יותר ולהרגיש טוב יותר". היא תולה את הסיבה להתחדשות הסתיו בקצב הטבעי של חילופי העונות, אבל מזכירה שעמוק בפנים, בכולנו נותר משהו מהמחזוריות של שנות ילדותינו, אשר החלו בסתיו עם פתיחת הלימודים. לא משנה מאיזו זווית תביטו על התקופה הזו בשנה – תרבותית, פילוסופית או פיזיקלית – נדמה כי פוטנציאל ההתחדשות חקוק ב-DNA שלה.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מדוע החוסן הנפשי שלנו הוא כמו אבן ענבר?
ההרצאה השבועית של TED: שיעור לחיים מהזאבים של פארק ילוסטון
האם אי פעם תהיתם מהי אש ומאין היא מגיעה? ההסבר הבא יפתיע אתכם
עוד מרדיו מהות החיים:
