מחקר מגלה כי המוח מנקה את עצמו בזמן השינה
אחת לכמה זמן מתפרסם מחקר מדעי שגורם לנו לעצור ולחשוב מחדש על הדברים שנראים לנו הכי טבעיים. כזה הוא מחקר נוירולוגי שנערך באוניברסיטת רוצ'סטר, המציע הסבר אפשרי חדש ומעניין לסיבה שבעטייה אנו ישנים. מייקן נדרגארד, פרופסור לנוירוכירורגיה שהובילה את צוות החוקרים, גילתה כי ייתכן ששינה היא מנגנון שהתפתח כדי לאפשר למוח לנקות את עצמו מרעלים.
אם עד כאן המידע נשמע מעט בנאלי, נקודת המבט האבולוציונית עשויה להכניס יותר דרמה לסיפור. בשיחה ברדיו NPR מספרת נדרגארד כי שינה היא תופעה מאוד חריגה מבחינה הישרדותית, ואפילו מסוכנת: "עבור בעל חיים כמו עכבר זה מאוד מסוכן לישון כי הוא הרבה יותר פגיע לחתול שיבוא ויאכל אותו". היא משתמשת בדוגמה של עכברים מכיוון שעליהם בוצע המחקר, אבל הדבר נכון לכל יצור שישן – הוא הופך לטרף קל.
אז מה כל כך דחוף בשינה שבני האדם ומרבית בעלי החיים האחרים סיכנו את עצמם לאורך מיליוני שנות אבולוציה בשבילה? כדי לגלות מה הופך את השינה להכרחית, בדקו נדרגארד וצוותה מה מתרחש במוחם של עכברים ישנים. הם גילו כי נוזל המוח והשדרה (CSF), אותו נוזל שממלא את הגולגולת והמוח צף בתוכו, משמש לפינוי פסולת רעילה.
מסתבר שכשאנו ערים נוצרים חלבונים רעילים במוח, שעלולים להיות מסוכנים במינונים גבוהים, ומצטברים בין התאים. על פי המחקר, המוח פיתח מנגנון לטיהור עצמי שמתרחש בזמן השינה: נוזל המוח והשדרה מוזרם בשטף אל בין התאים ומפנה עמו את החלבונים. תהליך הסירקולציה והשטיפה מתאפשר בזמן שינה מכיוון שהתאים מתכווצים וכך יכול הנוזל לעבור ביניהם ביתר קלות. בשעות שהמוח ער, לעומת זאת, התאים מתרחבים בחזרה והמעבר ביניהם קשה יותר. "זה כמו לפתוח ולסגור ברז", אומרת נדרגארד. "זה [ההבדל בין שינה לערנות] עד כדי כך דרמטי".
צילום מיקרוסקופי של תאי מוח – נשטפים בקלות בזמן שינה. Wikimedia/ MethoxyRoxy
מנגנון פינוי הפסולת בזמן שינה נצפה בינתיים רק בקרב עכברים ובבונים, אבל לחוקרים יש סיבה טובה להניח שאותו תהליך קיים גם במוחם של בני האדם. אחד החלבונים שמצטברים במוח בזמן שעות הפעילות היומיות שלו ידוע כגורם למחלת האלצהיימר. המחלה הזו ומחלות דמנציה נוספות נמצאו גם כקשורות להפרעות שינה. לכן, החוקרים מסיקים כי אלצהיימר ומחלות נוירולוגיות נוספות נגרמות כתוצאה מפעילות לא מספקת של ניקוי רעלים במוח בזמן השינה.
זה יכול להסביר מדוע אנו לא חושבים בצלילות אחרי לילה ללא שינה וגם מדוע חוסר שינה למשך זמן רב יכול להרוג בעל חיים או בן אדם. אז אם ניקיון המוח הוא בגדר מציל חיים, או לפחות משמר אותם לאורך זמן רב יותר, מדוע הוא מתרחש רק בשינה? מדוע לא לבצע פינוי פסולת לעיתים תדירות יותר? נדרגארד סבורה כי התהליך צורך הרבה מאוד אנרגיה: "זה כנראה לא אפשרי עבור המוח לנקות את עצמו ובאותו זמן להיות מודע לסביבה, לדבר, לנוע וכדומה".
מוח צלול הוא מוח יצירתי, רענן ומתפקד. מצבו יכול אפילו לבטא את ההבדל בין שלווה ורוגע ובין מתח נפשי, ובטווח הרחוק – בין חיים למוות. אם אכן המחקר תקף גם לגבי בני האדם, המשמעות היא שבכל פעם שאנחנו מבצעים את הפעולה היומיומית והמובנת מאליה של ללכת לישון אנחנו משפרים הן את משך הזמן שהמוח מתפקד והן את איכות התפקוד שלו. עושה רושם שכל היתרונות הללו הם פשוט תוצאה של קצת סדר וניקיון. ממצאי המחקר גורמים לנו לחשוב מחדש על תפקידה של השינה בחיינו ומעניקים משמעות חיובית לביטוי "שטיפת מוח".
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
חלומות פז - האם ניתן ללמוד משהו מתוך שינה?
3 המלצות של אריאנה האפינגטון לשמירה על איכות החיים
הדברים המוזרים שמתרחשים במוח בזמן שאנו חולמים
עוד מרדיו מהות החיים:
הנוירולוג ד"ר יקיר קאופמן על חיבור ואיזון כל ממדי הקיום – גוף, נפש ורוח
