מחקרים מדעיים מגלים עד כמה באמת חיוך משפיע על בריאותנו
חיוך הוא עסק מידבק. בשנים האחרונות נדמה שגם המדע נפל ברשתו של החיוך, שכן מחקרים רבים ממגוון תחומים החלו להציף שורה ארוכה של יתרונות הנובעים מהפעולה הפשוטה של כיווץ שרירי הפנים. באופן מובן, רבות מהתועלות שבחיוך הן פסיכולוגיות, אך למרבה ההפתעה, לחיוך יש גם תועלות בריאותיות גרידא שיכולות להשפיע על הפיזיולוגיה שלנו.
לא פלא, אם כן, שחקר החיוכים משך את תשומת לבו של רון גוטמן, יזם בתחום הבריאות שמחפש דרכים פורצות דרך להביא אנשים לחיים מאושרים יותר. ולמרות המאמץ הרב שהוא משקיע בפיתוח פתרונות יצירתיים לשירותי בריאות, המסר שלו לשיפור איכות החיים הוא פשוט – חייכו יותר. גוטמן יצא למסע לחקר החיוך, ותוצאות המחקרים שהוא סוקר יגרמו לכם לחפש תירוצים חדשים לחייך.
חיוך משפר את איכות החיים ואף מאריך אותם
כמו הרבה ילדים, גם גוטמן בצעירותו שאף להיות גיבור. "רציתי להציל את העולם ולהפוך את כולם למאושרים. אבל ידעתי שאני זקוק לכוחות-על על-מנת להגשים את חלומותיי". את כוחות העל הוא מצא, בסופו של דבר, בחיוך של אנשים. הוא מתאר את הגילוי של כוחות העל הללו כמסע שהתחיל בחיפוש אחר מקורות האושר שלנו.
התחנה הראשונה במסע הייתה מחקר שניסה לנבא את מידת הצלחתם ואושרם של אנשים, באמצעות הצצה בתמונות המחזור שלהם מבית הספר. החוקרים הביאו את הרמז הראשון – חיוך הצליח לנבא במידה רבה את רמת הסיפוק מחיי הנישואים, את תחושת הרווחה, ואפילו עד כמה החייכנים של ספר המחזור יהיו אנשים מעוררי השראה.
מחקר דומה התבצע על קלפי בייסבול, וגם כאן חשפו התוצאות יתרון ברור לחיוך. ואם בספר המחזור היו היתרונות של חיוך בעיקר רגשיים, הרי שבמקרה של שחקני הבייסבול – החיוך ניבא את אורך חייהם. ככל שהחיוך שעל פני השחקן שבקלף היה רחב יותר, כך הייתה תוחלת החיים שלו ארוכה יותר. למעשה, החייכנים חיו כ-7 שנים בממוצע יותר מהספורטאים ששמרו על ארשת חתומה.
איך אפשר לחייך יותר?
כאן מגיע השלב שאנחנו מתחילים לשאול את עצמנו האם אנו מחייכים מספיק כדי ליהנות מהיתרונות הללו? ובכן, "החדשות הטובות הן", אומר גוטמן, "שלמעשה אנו נולדים מחייכים. בעזרת טכנולוגיית אולטרא-סאונד תלת-מימדי, אנו יכולים כעת לראות שתינוקות מתפתחים נראים כמחייכים, אפילו ברחם". ועדיין, כמה זה "מספיק" חיוכים, והאם בכלל ניתן למדוד אותם במספרים? גוטמן טוען שכן. לדבריו, מעל שליש מהאנשים מחייכים מעל 20 פעמים ביום בממוצע, אבל יש לנו עוד לאן לשאוף, כיוון שממוצע החיוכים בקרב ילדים עומד על 400 פעמים ביום.
ויש עוד סיבה להיות אופטימיים, משום שחיוכים הם תופעה מידבקת ולא רק ברמת הרגשית, אלא ממש במכניקה של השרירים. "מבחינה אבולוציונית, החיוך מידבק והוא מדכא את השליטה שיש לנו בדרך כלל על שרירי הפנים שלנו". עומק הקשר בין הפעולה המכנית של חיוך ובין ההרגשה הטובה המתלווה אליה מעלה את שאלת הביצה והתרנגולת: אנו סבורים שחיוך הוא תוצאה של תחושה חיובית, אבל האם ייתכן שהחיוך בעצמו יכול לגרום להרגשה טובה?
דרווין האמין שהפעולה המכנית של חיוך גורמת להרגשה טובה, כלומר שחיוך יכול להיות גם הסיבה ולא רק התוצאה. ואכן, מומחים שונים מציעים לזייף חיוך כדי להגביר את שביעות הרצון, כמאמר הביטוי הלועזי – Fake it till you make it.
שווה ערך לשוקולד ואפילו כסף
אחד ההסברים לאפקט המכני של החיוך הוא השפעתו ברמה הכימיקלית במוח – פעולת החיוך מסייעת לשחרור אנדורפינים ("הורמון מצב הרוח"), ומדכא את רמות הקורטיזון, האדרנלין והדופמין – הורמונים הקשורים בלחץ ומתח. בנוסף לכל אלה, חיוך גורם לסביבה לתפוס אתכם כמוכשרים יותר מבחינת עבודה, כך לפחות טוען מחקר אמריקאי.
בנקודה זו כבר די ברור שכדאי לחייך. אבל אם עוד לא השתכנעתם ואתם זקוקים לתמריץ נוסף, גוטמן מציג את הערך של חיוך במושגים שקל לנו יותר לעכל. "חוקרים בריטים מצאו שחיוך אחד יכול לייצר רמה דומה של גירוי במוח בדומה לעד 2,000 חפיסות שוקולד", אומר גוטמן, ומוסיף כי "אותו מחקר מצא שחיוך מייצר גירוי כמו קבלה של עד ל 16,000 לירות סטרלינג במזומן", סכום הנאמד בכמעט מאה אלף שקלים.
ויש לנו גם שפע מקורות שמהם אנו יכולים לקבל השראה לחייך. אנחנו יכולים להשתדל להיות בחברתם של אנשים חייכנים, ובמיוחד ילדים, כדי לנצל את אפקט ההידבקות, ואנחנו יכולים לבחור להיחשף ליותר הומור. לצד המקורות החיצוניים לאושר, אפשר גם לדאוג למנגנון החיוכים הפנימי שלנו – לחפש את החיובי בכל סיטואציה ולהתרגל לחייך בכל פעם שאנו רואים אותו.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
ההרצאה השבועית של TED: הנוירולוגית שתגרום לכם להתגלגל מצחוק
הפסיכולוגיה ההומניסטית – חייכו ותראו שהיום מחייך אליכם בחזרה
עוד מרדיו מהות החיים:
