מאמר ב-BBC Future חושף את התופעה של ריגוש מיני ממוזיקה
זה מתחיל בצמרמורת קלה בעורף. היא יורדת לעמוד השדרה, עוטפת את הגוף מקדימה וגורמת לפרפורים בבטן. הדופק מאיץ, העור מקבל גוון סמוק, זיעה שוטפת ואז רעד ורטט מתפשט על פני העור ולוכד את המאזין במוזיקה. זוהי אורגזמת עור, או אורגזמה מוזיקלית – תופעה שמתרחשת אצל אנשים מסוימים שחווים מוזיקה בדומה לריגוש מיני.
למעשה כולנו חווים את התחושה הזו במינונים משתנים כשאנו מאזינים למוזיקה, כותב דייוויד רובסון במאמר ב-BBC Future. בכוחה של מוזיקה ליצור גירוי חושי על העור, עד לכדי תחושה שמקבילה לרגע השיא בעת קיום יחסי מין. אצל מרבית האוכלוסייה זה מתחיל ונגמר בצמרמורת קלה בעת האזנה לשיר עוצמתי. אולם אצל אנשים מסוימים המוזיקה מפעילה במוח אותות חזקים פי כמה מהנורמטיבי, מה שמביא לתופעת אורגזמת העור. זו לא אותה אורגזמה שמתרחשת בזמן סקס, אבל היא כן יכולה להיות כרוכה בגירוי ומיני. פסייקה לואי, פרופסור משנה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ווסליאן, ארה"ב מתארת את התחושה: "החוויה האסתטית יכולה להיות כל כך חזקה שאתם פשוט לא יכולים לעשות שום דבר אחר".
שבירת הדפוסים המוזיקליים המוכרים
לואי מספרת כי חוותה בעצמה אורגזמת עור כשהאזינה ליצירה של רחמנינוב. כשחקרה את הנושא, הגיעה לכמה תובנות מרתקות על מערכת היחסים שלנו עם מוזיקה. גוף האדם פיתח מנגנוני תחושה עוצמתיים שמופעלים במצבי קיצון. בין אם זו סכנת חיים אופעולות להבטחת ההישרדות של המין האנושי (באמצעות סקס או אוכל, למשל) –המוח שולח לגוף אותות חזקים אם כדאי להמשיך בפעולה כדי להבטיח המשכיות או לעצור אותה באופן מיידי כי היא מסכנת אותה. צמרמורות וגלי חום, למשל, יכולים לפקוד אותנו בעת קיום יחסי מין אבל גם ברגע של כמעט תאונה. אבל מה למוזיקה ולהישרדות?
הסוד לחידה זו טמון במבנה של המוזיקה. לואי גילתה במחקרה כי אנשים שחוו אורגזמה מוזיקלית יודעים לציין קטעים ורכיבים ספציפיים ביצירה שהביאו אותם לשיא. שינויים פתאומיים בהרמוניה, קפיצות ממנגינה רכה לרועשת, תווים הנוגדים את המלודיה המרכזית – ובגדול, שבירת הסכמות האסתטיות של המוזיקה. מגיל צעיר אנו למדים מהי סכמה מקובלת של מוזיקה: כאשר הצלילים מסודרים קרוב מדי לסכימה המוכרת, אנו נותרים אדישים. כאשר הצלילים שוברים את הסכמה יותר מדי זה נשמע כמו רעש. ואולם, איזון של שבירות במסגרת הסכמה יכול לגרות את המוח שלנו עד כדי ריגוש מיני.
כמובן שהסכמה המוזיקלית המקובלת תלוית תרבות ותקופה, אבל הכלל תקף בכל אופן מכיוון שכך מחווט המוח שלנו. בכל פעם שאנו נתקלים בסכמה או בדפוס – מוזיקלי, התנהגותי או מכל תחום אחר – נוצרת במוח שלנו ציפייה לבאות, כך שנוכל להגיב בהתאם. האיזון העדין של הפרת הדפוסים וחזרה אליהן במוזיקה יכול לגרום לציפייה במוח ואז להפר אותה בדיוק במינון המתאים כדי לסקרן ולגרות בצורה מעוררת סיפוק.
ברגע שיצירה מוזיקלית לכדה אותנו באופן הזה, הגיוני ששמיעה חוזרת שלה תבטל את האפקט, שהרי אנו כבר יודעים למה לצפות. ואולם, מרגע שהמוח מזהה את השיר שהעניק לנו בעבר עונג, האפקט הפבלובי נכנס לתמונה ורק מחזק את הגירוי, בדיוק כפי שאותו מאכל טעים לנו פעם אחר פעם. ואם לא די בכך, כאשר יצירה או שיר נקשרים לאירועים מרגשים או לתקופות משמעותיות בחיינו, הריגוש שמתעורר עשוי להיות חזק אף יותר.
האם מוזיקה חיונית להישרדות המין האנושי?
וכדי לגלות איך בדיוק האלמנטים המוזיקליים הללו מפעילים את המוח וגורמים לגירוי מענג של העור, חיברו נבדקים לסורק fMRI בעת האזנה למוזיקה. החוקרים גילו בדיוק באילו חלקים מתרחשת הפעילות המוחית כאשר המאזינים הגיעו לשיא ההתרגשות. מתברר שהאחריות היא של אזורים קדמוניים. הפרת הציפייה יצרה גירוי בחלקים שאחראים על תחושת העונג מסקס וכן מסמים. הממצאים האלו העלו את ההשערה כי המוזיקה "תופסת טרמפ" על מנגנונים הישרדותיים, בדיוק כמו שסמים מנצלים אותם.
אולם לואי חושבת שהעוררות המינית שמוזיקה יכולה להצית בנו נובעת מסיבה הרבה יותר עמוקה – היא מאמינה כי המוזיקה היא "כלי טרנספורמטיבי". המוזיקה יוצרת עונג משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא לפתח את המוח: "אחרי שביצענו את כל המטלות הכי חשובות להישרדות, אנו משתמשים במוזיקה כזירה לשחק על בטוח, לאמן את המוח ולהרחיב את החוויות שלנו".
הסיבה השנייה שבעטיה מוזיקה מסוגלת לגרות את המוח באופן הזה היא חברתית. "אנו משתמשים בה לפתח את המודעות הרגשית ולהתחבר לאחרים", טוענת לואי. הוכחה ניצחת לטענה זו שטפה את הרשת לאחרונה כאשר קבוצה של 1,000 נגנים מאיטליה ביצעו בלייב את השיר Learn to Fly של להקת ה-Foo Fighters, במטרה להביע את הערכתם ולהזמין את חברי הלהקה להופיע בעירם, צ'זנה. הלהקה, אגב, נענתה בחיוב.
על פי התיאוריה הזו, מוזיקה היוותה כלי חשוב בפיתוח המוח האנושי והחברה האנושית. לואי נתמכת על ידי מחקרים עדכניים המראים כי "ככל שהחיווט בין החלקים השמיעתיים, הרגשיים והחברתיים של המוח צפוף יותר, אתם תחושו יותר אורגזמות עור". מחקרים כבר קשרו את היכולות של האדם ליצור קשרים חברתיים, עם הגברת סיכויי ההישרדות. בנוסף, הוכח כי למוזיקה יש השפעות ישירות על תפקודים מוחיים החיוניים להישרדותנו. אם אורגזמות מוזיקליות אכן התפתחו כדי לתת לנו "פרס" על אימון מוחי ויצירת קשרים חברתיים, הגילוי שופך אור חדש על תפקיד המוזיקה בחיינו – המוזיקה חיונית לנו כמו אוויר לנשימה.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
ההרצאה השבועית של TED: מדוע אנו אוהבים מוזיקה שחוזרת על עצמה?
אם לא האזנתם למוזיקה קלאסית עד עכשיו, זה כנראה הולך להשתנות
מהו יופי? זוהי תשובתו של אחד הסופרים הגדולים בהיסטוריה
עוד מרדיו מהות החיים: