הכירו את סטיבן ג'פסון -
האם ייתכן כי הנאה ממשחק היא צורך אבולוציוני? מחקרים שונים גילו כי למשחק יש השפעות חשובות מאוד על התפתחות המוח, בריאותו ושיפור היכולות הקוגניטיביות שלו. בטבע למשחק יש תפקיד חשוב – גורי נמרים למשל, נהנים לשחק עם זנב אמם, לזנק עליו ולנסות ללכוד אותו. תוך כדי המשחק הם מפתחים כישורים שישמשו אותם מאוחר יותר לציד. ומה לגבי המין האנושי? האם גם אצל בני האדם משחק נועד לשרת את יצר ההשדרות?
לסטיבן ג'פסון יש פילוסופיית חיים שעונה בצורה חד משמעית על השאלה הזו – "לעולם אל תעזבו את גן השעשועים". כלומר, אם אתם ממשיכים לשחק גם בגיל מבוגר, זה יכול להציל את חייכם. המשחק מפתח יכולות קוגינטיביות שמאטות את הזדקנות תאי המוח, לצד יכולות פיזיות שמאפשרות לשמור על יציבות.
ג'פסון, בן 73, הוא פרופסור לאמנות בגמלאות, ונכון להיום הוא ממציא, אמן ומעצב שלא אחת הכתירו אותו כ'איש המעניין ביותר בעולם'. ג'פסון, קבע לעצמו מטרה לשנות את העולם: "אני רוצה לעזור לאנשים לא להיות מדוכדכים", הוא אומר ומסביר כי המפתח נמצא בכל אחד – פשוט אל תפסיקו לשחק לעולם.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
ההרצאה השבועית של TED: מה אפשר ללמוד על החיים מנקודת מבט של גיימרית?
הדמיון עולה על כל מציאות – עולמות ווירטואליים שעוזרים לנו להתמודד עם אתגרים אמיתיים
מה אפשר ללמוד על עצמנו מהאופן שבו אנחנו משחקים – וכיצד זה מסייע להגשמה אישית?
עוד מרדיו מהות החיים:
