אתנחתא של טבע: הצטרפו למדיטציה על קרקעית האוקיינוס

וידאו מהפנט של מגוון יצורים ימיים צפים בחשיכה

אומרים שהמשיכה של בני האדם לשהייה במים נובעת כנראה מהזיכרון התת-מודע של התקופה בה צפנו מוגנים ברחם אמנו. יש משהו מאוד מרגיע במים הזורמים על הגוף, אבל יותר מזה, כשאנו שקועים מתחת למים, בין אם באמבטיה ובין אם באוקיינוס השקט, יש תחושת ניתוק. מרגע שהראש יורד מתחת למים אנו עוברים ליקום אלטרנטיבי שבו החושים פועלים אחרת, הכל כמו עובד בהילוך איטי והמוח נמצא במצב תודעתי קצת שונה מאשר באוויר הפתוח. נשמע מוכר?

במידה מסוימת, הניתוק שבשהייה מתחת למים יכול להכניס אותנו למצב מדיטטיבי. הבידוד מהמציאות שעל פני הקרקע מתחזק עוד יותר כאשר נפגשים עם חיי הטבע הימיים. שלל היצורים השונים והמשונים מעניקים למציאות התת-מימית אפקט כמעט מהפנט. אלכס סולובייב הוא צלם מרוסיה שהיצורים הימיים הללו הציתו בו את הדמיון ונתנו לו את ההשראה לצלם את Endless Gravity, וידאו שתופס בצורה מרהיבה את החוויה המדידטיבית התת-ימית שניסינו לתאר כאן.

סולובייב צילם את היצורים הימיים כשהם צפים לאיטם במים החשוכים במן מופע בלט התת-ימי, כשהאור הנפלט מגופם מחזק עוד יותר את ההחוויה המרגיעה שתופסת את החושים. "כשראיתי אותם [מדוזות זוהרות] בפעם הראשונה, מיד קיבלתי רעיון לצילום," אמר סולובייב, היצורים האלה נראים וזזים כמו משהו לא מהעולם שלנו". אז אמנם זו לא צלילה של ממש, אבל סגנון הצילום של סולובייב עושה את העבודה ולוקח את הצופה ליקום אלטרנטיבי מתחת למים, שבו אפשר לעצור הכל ופשוט לספוג את ההתרחשות.

כשצופים בוידאו נדמה שאנו נמצאים במעמקי האוקיינוס, בעומק אליו קרני השמש כלל לא מגיעות ורק המדוזות ושאר דיירי המצולות מאירים את הסביבה באורם הטבעי (ביולומינסנציה). אבל למעשה, הוידאו כלל לא צולם בים, אלא באקווריום. ולמרות הדמיון המופלא לבית הגידול המקורי של היצורים, סולובייב לא השתמש באף אפקט ויזואלי, אלא פשוט נתן לבעלי החיים להציג עצמם אל מול המצלמה.

"אני יכול להתבונן ביצורים הללו בלי סוף," כותב סולובייב ביחס לאובייקטים שלו, "זה כמו יקום חי, תנועות חלקות באופן בלתי ייאמן, נצח ומדיטציה". בדבריו הוא מתכוון בדיוק לאותה אווירה משכרת חושים, שבכוחה להביא לשלוות נפש ואף לשנות מצב תודעה. מה שמעצים את החוויה עוד יותר הוא קריינות של השיר The Sea-Limits של המשורר בן המאה ה-19, דנטה גבריאל רוזטי, ומנגינת הרקע שמלווה אותו.

הטקסט שעוסק בצליל ובדיבור של הים, מהווה חיבור מושלם לאווירה הכללית של המדיטציה התת-ימית. לכן נקנח עם הבית האחרון מתוך השיר, שאחרי שניקינו את הראש, מותיר אותנו גם עם משהו לחשוב עליו.

Gather a shell from the strown beach

And listen at its lips: they sigh

,The same desire and mystery

The echo of the whole sea’s speech

And all mankind is thus at heart

:Not anything but what thou art

And Earth, Sea, Man, are all in each

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

אתנחתא של טבע: לצלול עם הדגים לעולם של שקט ושלווה

התגובה המדהימה של הגוף שלכם למים וכיצד הם יכולים להציל חיים

אתנחתא של טבע: מה מספרות המדוזות על הזהות שלנו?

עוד מרדיו מהות החיים:

עם הטבע – סדרת פרקים על דרך הטבע והמרקם המופלא שבתוכו