האם יש לנו דרך להשפיע על האופן שבו אנשים אחרים רואים אותנו?

הפער בין האופן שבו אנו תופסים את עצמנו לאופן שבו הסביבה תופסת אותנו

בועז מזרחי | 2 אוגוסט, 2015

המוחות של כל בני האדם מורכבים מאותו חומר, בנויים באותה צורה ופועלים באותה דרך – ויחד עם זאת, כל מוח הוא יקום בפני עצמו. הכלי האבולוציוני המפותח ביותר מסוגל לחולל מחשבות שונות ומשונות ולהרכיב באמצעותן תמונת מציאות שיכולה להשתנות בקיצוניות בין אדם אחד לשני. וזה נכון גם לגבי האופן שבו אנו חושבים על עצמנו לעומת הדרך שבה אחרים רואים אותנו. אוליבר בורקמן טוען במאמר ב-Guardian כי "אין לנו מושג קלוש לגבי איך אנו נתפסים בעיני אחרים".

את טענותיו מבסס בורקמן על ספרה של ד"ר היידי גרנט האלוורסון No One Understands You and What to Do About It אשר עוסק בשאלה – האם ואיך אנו יכולים לשנות את הדרך שבה אחרים רואים אותנו. וזו משימה כלל לא פשוטה, כיוון שקיימים מספר מכשולים קוגניטיביים שמפרידים בין התודעה ותפיסת המציאות שלכם ובין זו של הסובבים אתכם.

הדרך לקירוב מחשבתי אינה פשוטה

המכשול הראשון שעליו צריך להתגבר כדי להגיע להבנת תפיסתו של אדם אחר בצורה מדויקת יותר הוא אפקט הקונצנזוס השגוי – נטייה הקיימת אצל בני האדם להניח שאחרים חושבים בדיוק כמותם. המכשול השני מכונה אפקט הייחודיות השגוי. כאן קיימת נטייה של בני אדם להאמין שהם כל כך מיוחדים, שאין סיכוי שאחרים דומים להם במשהו. מכשול שלישי הוא אשליית השקיפות – הנובעת מהנטייה האנושית להפריז בהערכת רמת הדיוק שבה הזולת מסוגל לקרוא אותם, כלומר לחשוב שכל הבעת פנים, מחשבה או רגש שלנו נראה בבירור לאנשים אחרים.

שלוש תופעות אלה הן נטיות פסיכולוגיות טבעיות שמונעות מאחרים לראות אתכם כפי שאתם רואים את עצמכם. אלו הן הנחות מדומות על אחרים או על עצמכם. בורקמן טוען כי "אנחנו שוכחים באופן כרוני כמה משמעותית העובדה שיש לנו גישה רק למחשבות ולרגשות של עצמנו. אנחנו לא קולטים כמה הנחות אנו נאלצים להניח על מחשבות ורגשות של אחרים".

האם ניתן לשנות את הפילטרים שדרכם אחרים מביטים עלינו?

קיצורי דרך קוגניטיביים

לפער בין תפיסות העולם שלנו, כך מסתבר, יש סיבה אבולוציונית. המוח שלנו הוא מפעל מחשבות מאוד עסוק ומאוד מרוכז בתחזוקה עצמית. כדי לפנות אנרגיה ומשאבים לדברים שנמצאים בראש סדר העדיפויות שלו, המוח מבצע קיצורי דרך שבאים לידי ביטוי בדמותן של תיקיות. אותו תהליך שגורם לאנשים להכניס כל משטח הנשען על ארבע עמודים תחת קטגוריית 'שולחן', גורם להם גם להכניס אנשים אחרים לתבניות שנמצאות במוחם: "יפה", "צעקני", "חכם", "משעמם" וכדומה.

לצד זה, אנשים שופטים אחרים דרך פילטרים אישיים שאנו לא מודעים להם. "מה שחשוב אצלכם למישהו אחר נובע ממה שהכי חשוב עבורו, לא עבורכם", טוען בורקמן. הוא מדגים באמצעות מחקר שגילה כי אנשים בעלי מראה ממוצע 'הענישו' אנשים נאים למראה בראיונות עבודה, כיוון שהם חשו באיום חברתי. "זה תמיד קשור לזה שתופס, לא לזה שנתפס".

טריקים לשינוי התפיסה של אחרים

מודעות לתופעות הפסיכולוגיות האלו יכולה להיות צעד משמעותי בדרך לחיבור מנטלי נקי מרעשים עם הסביבה שלכם. חיבור כזה יכול לסייע להבנה ברורה יותר כיצד רואים אתכם, ולבסוף אף להשפיע על האופן שבו אתם נראים בעיני הסביבה שלכם. לד"ר האלוורסון יש בנוסף כמה טריקים שימושיים. היא מציעה למשל להראות מעט פגיעות כדי ליצור אמפתיה שתעודד אחרים להשקיע קצת יותר מאמץ מנטלי בלהבין מי אתם באמת. מחמאה לאדם על היושר שלו בשיפוט שלכם או על מידת הדיוק שבה תיאר תכונה מסוימת שלכם יכולה גם היא לעזור – שכן היא יוצרת אצלו רף שכעת עליו לעמוד בו.

ולמרות השוני הגדול בין התפיסות של אנשים, כשכמות גדולה של אינדיבידואלים רואה אתכם באותו אופן, זה צריך להעלות אצלכם שאלות. כך למשל, אם אדם פוגש בפרצופים תוהים בכל פעם שהוא מתחיל לדבר, ייתכן שהוא לא מספיק ברור לסביבה. האלוורסון מזמינה כל אחד להתבונן פנימה במטרה לנסות להבין אם אנשים רואים אותו על פי דפוס מסוים, ולפענח מה הדפוס הזה.

מערכת הקשרים הבין מוחית של בני האדם היא עסק מורכב, בכך אין ספק – אבל מנחם לדעת שיש כלים להתמודד עם זה. מודעות לעצמנו מצד אחד והתעמקות באחר מצד שני – הם שני חלקים משלימים של הדרך להגיע קרוב יותר לתודעה ולתפיסה של אחרים, ובה בעת להביא אותם קרוב יותר אל תפיסתנו שלנו.