אתנחתא של טבע: איזה בעל חיים יזכה בתואר אלוף הריקודים?


ספיישל של ה-BBC מציג את הכוריאוגרפים הגדולים של ממלכת החי


בועז מזרחי | 30 יוני, 2015

מרתה גרהאם הייתה רקדנית וכוריאוגרפית אמריקאית חלוצת המחול המודרני – שהשפעתה על הריקוד הושוותה להשפעתו של פיקאסו על אמנות ויזואלית. גרהאם אמרה פעם כי "הריקוד הוא השפה הנסתרת של הנשמה" ובעצם ניסחה בכמה מילים פשוטות את החיבור העמוק שיש לבני האדם עם ריקוד. אבל בשונה משפת גוף, אותה בני האדם יודעים לפרש בצורה די אינטואיטיבית, ריקוד הוא תנועה שמציתה את הדמיון, יכולה להתפרש באופנים שונים, מעוררת מחשבה ובעלת ערך אסתטי. לכן נדמה לנו שריקוד הוא פעילות מאוד אנושית.

כמו במקרים רבים אחרים, גם לגבי ריקוד הטבע מציג לנו תופעות שאם לא מפריכות, לפחות מעוררות שאלות לגבי הבלעדיות של המין האנושי. בממלכת החי קיימים כמה מינים בעלי יכולות כוריאוגרפיות מרשימות למדי. ה-BBC ערכו סדרה הסוקרת את הרקדנים המצטיינים בטבע, עם קצת מוזיקה, קצת הומור והרבה שקשוקי אגן. אבל הנקודה החשובה שכדאי לשים לב אליה היא מה מביא את בעלי החיים ליצור את מופעי המחול הפראיים שלהם. בתשובה לשאלה הזו אנו יכולים לגלות לא מעט גם על הקשר שלנו לריקוד.


ציפורי גן עדן

באיים של פפואה גינאה החדשה חיה ציפור שבמט ראשון נראית רגילה למדי, מלבד שתי ציציות דמויות אנטנה לראשה. אולם כשהזכר מעוניין בנקבה הוא מתגלה במלוא ססגוניותו. הטקס מתחיל בהכנת השטח – ניקיון וקישוט הזירה בפירות אדומים. לאחר מכן מתחיל הריקוד המיוחד שכולל תנועות רגליים וראש, כמו גם חשיפת נוצות הצוואר שבוהקות בגוונים מטאליים של צהוב, ירוק וכחול. בגלל המבנה המיוחד שלן, נוצות הצוואר משקפות אור באופן שונה משאר הנוצות, מה שנועד לחזק את האפקט של הריקוד על הנקבה.


יבשתנים

כאשר מגיע זמן השפל במישורי הבוץ של יפן, נחשפים החופים ואיתם בעלי החיים. זוהי שעתם של היבשתנים לתפוס את תשומת הלב של הדגיגות. דגים אמפיביים אלה מבלים את מרבית חייהם מחוץ למים. הבוץ מקשה עליהם לבלוט ולכן הם פיתחו ריקוד אקרובטי – הם מקפיצים את עצמם לגובה של עד חצי מטר באוויר. הראייה הפנורמית של הנקבות מאפשרת להן להבחין ביתר קלות בזכרים המרקדים, כשהם מתנערים מהבוץ וחושפים את עורם המנוקד היפה.


צפרדעי הבננה

מין זה חי ביערות באפריקה ועונת הגשמים מסמלת עבורם את תחילת תקופת הייחום. הצפרדעים הזכרים לא מבצעים ריקוד של ממש, אלא יותר משתמשים ברגליהם כדי לבעוט בצפרדעים זכרים יריבים. אבל מכיוון שהם עושים זאת כדי לתפוס את תשומת ליבן של הנקבות, ומכיוון ש'ריקוד הקראטה' שלהם נועד לתפוס את המקום הכי טוב לשיר ממנו לנקבות, הם נכנסו לרשימה של ה-BBC.


שכווי צפון אמריקאי

בתרגום חופשי שמו של עוף זה הוא שכווי הלענה, על שם מישורי העשב רחבי הידיים שבהם הוא חי. קשה לבלוט בשטח פתוח של מיליוני קילומטרים רבועים, אבל הזכרים מתגברים על האתגר באמצעות שילוב של צליל ותנועה. על החזה שלהם מצויים שני שקי אוויר ירקרקים. תוך כדי הבלטת השקים בריקוד, הם גם מייצרים צליל שנשמע עד למרחק של שלושה קילומטרים. הכוריאוגרפיה המשולבת עושה את העבודה ובמהרה מופיעות הנקבות בזירה.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הרשמה לניוזלטר של מהות החיים

קיבלנו! תוכן מעורר השראה מבית מהות החיים יגיע אליכם במייל ממש בקרוב.