המדע שמאחורי השמחה
"הדבר הכי מוזר שאני מכיר הוא צחוק. אנו לא מבינים כמה הוא מוזר כי אנו שקועים בו. ברמה מסוימת, כולנו מומחים – אנחנו צוחקים מרבית חיינו. אבל חשבו כמה מוזר יהיה זה עבור חיזר להגיע לכוכב הזה ולפענח את פשר הצליל המוזר שבני האנוש משמיעים".
במילים אלו פותח פרופסור רוברט פרוביין הרצאה המבוססת על 20 שנות מחקר נוירולוגי של הצחוק האנושי. פרופסור פרוביין, מומחה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת מרילנד, מסביר כי מבחינה אנטומית, הצחוק נוצר באותה הצורה בה נוצרות המילים שאנו מדברים, על ידי ויברציה של מיתרי קול ופליטה של אוויר, ובמובן הזה, צחוק הוא חלק אוניברסלי מאוצר המילים האנושי. זה מוזר כי אנו אנו חיים תחת האשליה שצחוק הוא רצוני, אבל בניגוד לדיבור, אנו לא בוחרים לעשות אותו במודע.
הניגוד בין צחוק לדיבור סיקרן את פרופסור פרוביין לרדת לעומקה של התופעה ולבדוק כיצד המוח מייצר את הצלילים הללו, באמצעות הקלטת צחוקים של אנשים וניתוח קולי. אבל כשהביא אנשים לצפות בקטעים קומיים במעבדה, הוא גילה שהם לא צוחקים מהם בהכרח. בתהליך הלימוד הוא הבין שכדי לחקור התנהגות אנושית, עליו לשים רגע בצד את הכיוון האנליטי ולצאת לחקור התנהגות חברתית, "פריצות דרך מדעיות מגיעות מחקירה של דברים פשוטים וקלים לתיאור", הוא אומר, "למעשה יש לי שם לזה, אני קורא לזה מדע-מוח ברחוב".
וכך, כשהוא חמוש בעיפרון ומחברת, עזב פרוביין את המעבדה ויצא לצפות באנשים מהשטח. הוא בדק מה נאמר לפני שהצחוק מתרחש, ומי צוחק, הדובר או המאזין. הוא גילה כי צחוק חברתי נפוץ יותר פי 32 יותר מצחוק של יחיד והמשמעות של כך היא שמערכת היחסים בין אנשים היא הסיבה לצחוק, ולאו דווקא בדיחות.
אז למה אנחנו צוחקים? מסתבר שהסיבה לתופעה הלא ברורה הזו, היא כיוון שהמוח שלנו מתוכנת לחקות דברים שאנו רואים המתרחשים מסביבנו. האדם הוא יצור חברתי שבמחובר בקשר בלתי ניתן לניתוק לשאר בני המין שלו, והצחוק הוא עוד הוכחה לכך.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
לא רק על פסגת ההר – כיצד נוכל לחוות יותר רגעי שיא בחיינו?
הנדסת האושר של תעשיית הבידור – כך מעצבים עבורנו חוויות בלתי נשכחות
מהם 4 ההורמונים שהופכים אותנו למאושרים, וכיצד נוכל לעודד את ייצורם?
עוד מרדיו מהות החיים:
