מחקרים מגלים עד כמה חשובה לנוע מדי פעם...
יש ביטוי, "כדי להגיע להישגים צריך לשבת על האחוריים". על פי התפיסה הזו שקדנות משמעותה ישיבה שעות ארוכות כדי להתרכז במשימה. הצורך לקום ולהתרוצץ עומד בניגוד למשימה (במיוחד בקרב ילדים) ועומד בדרכנו להגיע למטרות. אדם פעיל 'יתר על המידה' נחשב לבעל הפרעת קשב וריכוז, גם אם לפעמים זה בחצי קריצה.
ואולם, מחקרים רבים מהשנים האחרונות מגלים שדווקא ישיבה ממושכת היא זו שמורידה פרודוקטיביות, גורמת לעייפות ומעמיסה על הגוף נזקים בריאותיים בטווח הקצר ובטווח הארוך כאחד ואילו הפסקות של פעילות גופנית משפרות את היצרנות והבריאות. כמה זמן ישיבה רצופה הוא יותר מדי? אילו בעיות אפשר למנוע באמצעות תנועה במהלך היום? והאם אורח החיים המודרני בכלל מאפשר להתגבר על חוסר התנועה המובנה שלנו? התשובות לכל אלה, תשמחו לדעת, חיוביות ומעודדות.
מה בכלל רע בלשבת?
השגרה של רוב האנשים כיום מתנהלת במרביתה על כיסא. עבודה ממוצעת של 9-5 מצריכה מאיתנו להיות ישובים שליש מהיממה על כיסא במשרד, שליש מהזמן לשכב לישון ובשליש הנותר אנו מבלים בין ישיבה ברכב לישיבה בסלון או פינת האוכל. כמובן שמדובר בהכללה והשגרה שלנו יותר דינמית, אך חלוקת הזמן הזו משקפת פרקי זמן ארוכים מאוד בהם אנו לא פעילים.
מבחינה הנדסית הגוף שלנו מתוכנן לפעילות מאומצת – מהשלד ועד לעור אנחנו מכונות דינמיות. העצמות החזקות אמורות לעמוד בעומסים, השרירים מעוצבים כדי לשאת את מכלול הגוף, המפרקים מאפשרים מנעד רחב של תנועות והאיברים הפנימיים, ובראשם הלב והריאות, מבצעים את תפקידם בצורה הטובה ביותר כאשר אנו נמצאים בתנועה אינטנסיבית או בזכות שגרה של פעילות פיזית.
מחסור בפעילות גופנית הוא לא דבר מבורך כשלעצמו. אבל לתנוחת הישיבה המשרדית יש חסרונות מיוחדים שפוגעים באופן ספציפי בתפוקה שלנו. יש כאן פרדוקס אירוני, מכיוון שהמנח שבו אנו נמצאים כדי לבצע תפקיד מסוים, הוא זה שמונע מאיתנו לבצע את התפקיד בצורה הטובה ביותר. כיצד? לישיבה יש כמה מאפיינים שיוצרים האטה במגוון מערכות בגוף.
ישיבה כפופה מול מחשב מייצרת עומס על החוליות, השרירים והעצבים שלאורך עמוד השדרה וגורמת לשחיקה מתמדת שלהם. לכך יש להוסיף את כפיפת הברכיים שגורמת לחסימת הדם מלהגיע באופן רציף לחלקים שונים ברגליים, את ההאטה בשריפת השומן שנובעת מכיבוי המנגנון האחראי על כך בזמן ישיבה וכן הלאה.
אבל מה שבאמת פוגע בתפקוד היומיומי שלנו הוא ההשתופפות קדימה בזמן ישיבה. התנוחה הזו מפריעה לריאות להתרחב מלוא נפחן באוויר, וכמות החמצן שמגיעה לגוף בכלל ולמוח בפרט, מתמעטת. גם הדופק שלנו יורד כתוצאה מישיבה ממושכת וזרימת הדם למוח מתבצעת בקצב ובנפח איטיים. זאת אומרת ששני הרכיבים שהמוח תלוי בהם לצורך תפקוד בזמן העבודה, מגיעים אליו בכמויות לא מספיקות בגלל הישיבה בזמן העבודה. תחושות של עייפות וחוסר ריכוז במקרים רבים הן תוצאה של ישיבה ממושכת.
המחשב הושיב על הכיסא יותר אנשים מאי פעם ומדענים החלו להתייחס לכך כאל תופעה רפואית. מחקרים גילו כי חוסר פעילות גופנית כתוצאה מישיבה גורם לשלל בעיות בריאותיות ונזקים גופניים בטווח הארוך. למרבה המזל הפיתרון לבעיות הישיבה הוא פשוט, אבל מחייב מודעות.
החדשות הטובות – הפיתרון נמצא בידינו ורגלינו
כדי להימנע מכל מה שתואר לעיל, ראשית שימו לב למנח הגוף שלכם על הכיסא. בכל פעם שאתם מרגישים כפופים קדימה – הזדקפו. בכל פעם שאתם מרגישים לחץ על אזור מסוים או 'נמלים' – החליפו תנוחה. עם הזמן תלמדו לסגל תנוחת ישיבה זקופה באופן קבוע ולהתאים את הכיסא למסך המחשב באמצעות אינסוף מדריכים ארגונומיים שקיימים ברשת, כמו זה למשל:
האידיאל הוא לקום מהכיסא פעם בחצי שעה ולהזרים את הדם והחמצן למשך כחמש דקות. ובכלל, בכל זמן שאתם לא חייבים להיות מול המחשב, או שאתם זקוקים להפסקת רענון נסו לצאת מהמשרד במקום לפתוח עוד פעם את הפייסבוק או אתר חדשות. זו הזדמנות לעשות דברים מועילים ונחמדים כמו לבקר חבר במשרד שבסוף המסדרון, ללכת לשתות כוס מים, או סתם לצאת החוצה ולספוג קצת שמש ואוויר צח.
אם בזמן קריאת שורות אלה התעורר בכם חשק לקום ולהניע את האגן מצד לצד, אתם בכיוון הנכון לשיפור הפרודוקטיביות ולהכנסת משב רוח אנרגטי ומרענן לחייכם.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
5 תרגילי יוגה בסיסיים לשיפור התחושה הכללית ברבע שעה
5 פעולות פשוטות שאתם יכולים לעשות כדי להגביר את היצירתיות
5 יתרונות פיזיים ומנטליים למדיטציה שהוכחו מדעית
עוד מרדיו מהות החיים:
הנוירולוג ד"ר יקיר קאופמן על חיבור ואיזון כל ממדי הקיום – גוף, נפש ורוח
