טיפים מניסיונם של מדענים יכולים להיות שימושיים בכל תחום בחיים
פריצות דרך בטכנולוגיה ומדע מתרחשות בזכות כישורים שונים שבהם התברך המין האנושי. האנשים שאחראים לכמה מהתגליות וההמצאות המדהימות של הזמן האחרון השתמשו בכישורים הללו באופנים שונים, ומה שעובד במדע – יכול לעבוד גם בחיים האישיים. סדרת The Genius Behind של ה-BBC מסכמת כמה שיעורים שלמדנו ממדענים גדולים וכיצד להתאים וליישם אותם בסיטואציות שונות בחיים.
שיעור מספר 1: אתגרים חדשים מצריכים חשיבה חדשה
השיעור הזה מגיע מפרויקט מכונית הסילון שנבנתה במטרה לקבוע שיא מהירות עולמי – 1609 קמ"ש. המהנדסים והמעצבים של המכונית נתקלו באתגר משמעותי: היה עליהם ליצור גלגלים שיוכלו לשאת את התנאים הקיצוניים המצופים ממכונית-על. לאחר מספר חודשים של הצפת פתרונות ש"דחפו את הגבולות של טכנולוגיית חומרים" החליט מארק צ'פמן, ראש צוות המהנדסים, לקחת צעד אחורה ולנסות גישה אחרת. "מעט מאוד ממה שפיתחנו הוא חדש", הוא מספר, "מה שמיוחד הוא הדרך שבה יישמנו את הטכנולוגיה". הם עברו ליישם שיטה מתמטית שלפיה יש לבצע סדרות רבות של ניסויים קטנים, ואז להביט על הנתונים הסטטיסטיים שלהם כעל מקשה אחת. השיטה הזו פתרה את בעיית הגלגלים מהר מאוד, וסייעה להתגבר על אחד המכשולים הקריטיים בדרך לפיתוח המכונית המהירה בעולם.
לקח לחיים – כשבעיה נראית גדולה, קשה ומסובכת מדי, זה כנראה הסימן שעלינו להחליף את שיטת הפתרון ולחפש פרספקטיבה חדשה.
שיעור מספר 2: תנו לעובדות לעצב את דעתכם
התיאוריה המדעית של הגיאו-פיזיקאי סטיבן ג'ייקובסון נשמעה מופרכת לעמיתיו המדענים והוא נתקל בקושי לשכנע אותם בצדקתו. לפי ג'ייקובסון, ייתכן כי מי האוקיינוסים הגיעו מהקרום העוטף את כדור הארץ בתהליך של דיפוזיה. המינרל רינגוודיט, שכנראה הגיע משביטים, אגר בתוכו את המים ואלו עלו מעלה לאט-לאט ויצרו את האוקיינוסים. למרות הדרך שבה התקבלה התיאוריה הזו, דבק ג'ייקובסון באמונתו, כיוון שהיא התבססה על מחקר שביצע. לאחרונה נחשפו ראיות חדשות, ולפיהן קיים אוקיינוס עצום הכלוא באבני רינגוודיט במעטפת כדור הארץ. ג'ייקובסון סמך על עצמו וכעת נחשב לפורץ דרך בחקר כדור הארץ.
לקח לחיים – לכל אדם יש תפיסה ופרשנות שונה למציאות. האדם שאתם צריכים לסמוך עליו יותר מכולם הוא אתם. אם הסקתם מסקנה לגבי משהו – דבקו בה. ייתכן שאתם רואים משהו שלאחרים ייקח קצת יותר זמן להבין.
מינרל הרינגוודיט. תיאוריה מופרכת או המקור ליצירת האוקיינוסים? באדיבות: Jasperox.
שיעור מספר 3: התמדה עושה את ההבדל
אחד הפיתוחים האמיצים בתחום הרפואה המודרנית הוא מתקן פרוסתטי לטיפול בעיוורון. ד"ר שילה נירנברג, המדענית שאחראית לפיתוחו, גילתה דרך לעקוף ניוון בעיניים ולשדר אותות ישירות למוח. התמונה שאנו רואים מתרחשת במוחנו, לאחר שהעיניים מתרגמות את קרני האור לקוד חשמלי ושולחות אותו למוח, שם הוא מרכיב מחדש את הנתונים ומייצר תמונה. כשד"ר נירנברג הבינה את זה, היא לא הצליחה לישון או לאכול – והשקיעה את כל מרצה במחקר. פיתוח כזה דורש עבודה סיזיפית ולעתים אפורה, אך התוצאות שעשויות להיות למחקר – השבת הראייה לעיוורים – מגמדות את האתגרים שבדרך: "עם כמה שזה מרגש לחשוב שיש לך את הפוטנציאל להמציא טיפול למשהו גדול כמו השבת הראייה לעיוורים, באה עם זה אחריות עצומה. אני מקבלת אימייל ממישהו עם ניוון ראייה שלא יכול לראות את הילדים שלו – וזה מעורר בי השראה", היא מספרת. נירנברג נמצאת על המסלול לאחד הטיפולים המהפכניים ברפואה. אם היא תצליח, חייהם של אנשים רבים ישתנו מקצה לקצה הודות למאמץ הרב שהשקיעה.
לקח לחיים – אנו שומעים רק את הסיפורים המופלאים על הצלחת בזק פלאית של אנשים, כי זה יותר מסקרן ומושך. אבל האמת היא שרוב סיפורי ההצלחה הם תוצאה של עבודה קשה, התמדה וחוסן מנטלי. תמיד צריך לשמור על אופטימיות, אבל היא צריכה להיות מלווה בהשקעת זמן, משאבים ומאמץ.
שיעור מספר 3: התמדה עושה את ההבדל
אחד הפיתוחים האמיצים בתחום הרפואה המודרנית הוא מתקן פרוסתטי לטיפול בעיוורון. ד"ר שילה נירנברג, המדענית שאחראית לפיתוחו, גילתה דרך לעקוף ניוון בעיניים ולשדר אותות ישירות למוח. התמונה שאנו רואים מתרחשת במוחנו, לאחר שהעיניים מתרגמות את קרני האור לקוד חשמלי ושולחות אותו למוח, שם הוא מרכיב מחדש את הנתונים ומייצר תמונה. כשד"ר נירנברג הבינה את זה, היא לא הצליחה לישון או לאכול – והשקיעה את כל מרצה במחקר. פיתוח כזה דורש עבודה סיזיפית ולעתים אפורה, אך התוצאות שעשויות להיות למחקר – השבת הראייה לעיוורים – מגמדות את האתגרים שבדרך: "עם כמה שזה מרגש לחשוב שיש לך את הפוטנציאל להמציא טיפול למשהו גדול כמו השבת הראייה לעיוורים, באה עם זה אחריות עצומה. אני מקבלת אימייל ממישהו עם ניוון ראייה שלא יכול לראות את הילדים שלו – וזה מעורר בי השראה", היא מספרת. נירנברג נמצאת על המסלול לאחד הטיפולים המהפכניים ברפואה. אם היא תצליח, חייהם של אנשים רבים ישתנו מקצה לקצה הודות למאמץ הרב שהשקיעה.
לקח לחיים – אנו שומעים רק את הסיפורים המופלאים על הצלחת בזק פלאית של אנשים, כי זה יותר מסקרן ומושך. אבל האמת היא שרוב סיפורי ההצלחה הם תוצאה של עבודה קשה, התמדה וחוסן מנטלי. תמיד צריך לשמור על אופטימיות, אבל היא צריכה להיות מלווה בהשקעת זמן, משאבים ומאמץ.
שיעור מספר 5: קצת מזל לא מזיק לאף מאמץ
"כל כך הרבה דברים היו יכולים להשתבש – כישלון בשיגור, טעות בחישובים, התנגשויות… כל כך הרבה גורמים בלתי ידועים. עם הטכנולוגיה שהייתה לנו אז, יכולנו באותה מידה לירות מרוגטקה". המילים הללו לקוחות מתוך סרטון של סוכנות החלל האירופית והן מתייחסות למשימת השיגור של גשושית החלל רוזטה. 20 שנה לקח למדעני החלל לתכנן את הטיסה לשביט מרוחק במטרה לחקור את סודות החיים על כדור הארץ. על פי מנהל תכנית רוזטה, סטיבן אולמק, האתגר הגדול ביותר היה חוסר הידיעה לגבי כל כך הרבה משתנים. אנשי הסוכנות לא ידעו מה גודל השביט, מה מחזורי היום והלילה שלו, מה כוח הכבידה או איך נראים פני השטח שלו. האנשים שעוסקים במדע הכי מדויק שיש, פיזיקה, נאלצו להסתמך במידה מסוימת על המזל – וזה השתלם. למרות שהיו בעיות בנחיתה על השביט, בסופו של דבר המשימה הצליחה וכלי המחקר שידר מידע יקר ערך לכדור הארץ.
לקח לחיים – מכיוון שאין לנו שליטה על מזל, גורל יד המקרה או איך שתבחרו לקרוא לזה, כל מה שאנו יכולים לעשות הוא לנסות דברים חדשים גם אם לא כל הכוכבים הסתדרו בדיוק לפי התכניות שלנו – ולשמור על אופטימיות שהנסיבות יהיו לטובתנו.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מדוע החוסן הנפשי שלנו הוא כמו אבן ענבר?
התכונה האנושית שתעזור לפענח את סוד החיים על כדור הארץ
3 סיפורים של סטיב ג׳ובס: על לידה, אהבה וסוף החיים
עוד מרדיו מהות החיים:
חשיבה הכרתית – סדרת שיחות עם ד"ר יקיר קאופמן על שיטת "ימימה"
